לדלג לתוכן

דצמבר (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

[1]"דצמבר" הוא שיר שכתב נתן אלתרמן בשנת 1934. השיר הולחן על ידי משה וילנסקי ובוצע במקור בפי מזי כהן ודפנה ארמוני בשנת 1980.

דצמבר

"רֵיחַ יָם וְרוּחַ סְתָו,
וּמִיץ שֶׁל תַּפּוּחֵי־זָהָב,
וּמִין סַגְרִיר מָתוֹק־חָמוּץ
מוֹשֵׁךְ מִבַּיִת אֱלֵי חוּץ.
לָלֶכֶת־לֶכֶת וְלִנְשֹׁם
אֲוִיר שְׁקִיעוֹת כָּחֹל־אָדֹם.

אֲוִיר שְׁקִיעוֹת, נִיחוֹחַ דַּק,
הַגֶּשֶׁם זֶה עַתָּה נִפְסַק.
עֲלֵה וְשׁוּט וְהִסְתַּכֵּל
עַד מַה יָּפָה הִיא הַתֵּבֵל..."

הבית הראשון בשיר

את השיר כתב אלתרמן בשנת 1934 והוא הופיע בטור בעיתון "הארץ"[2]. השיר נכתב במלֹאת עשרים וחמש שנה להקמת "אחוזת בית", ובשנה שבָּהּ קיבלה תל אביב מעמד של עיר.

בשנת 1980 הלחין משה וילנסקי את השיר לבקשת גלי צה"ל בעבור ערב שירי משוררים השלישי, שהוקדש לעיר תל אביב, שציינה אז את יובל ה-70 להיווסדה, בשיתוף עיריית תל אביב-יפו. את השיר ביצעו בדואט מזי כהן וארמוני, זמרות צעירות שאך השתחררו משירותן בלהקות צבאיות.

כשוילנסקי הלחין את השיר, הוא שינה את הבית השני. הבית המקורי היה

אֲוִיר שְׁקִיעוֹת. נִיחוֹחַ דַּק.

הַגֶּשֶׁם זֶה עַתָּה נִפְסַק.

בָּרְחוֹב שׁוֹטֵף גְוַדַלְקִיוִיר

וּבוֹ שׂוֹחֶה "הַמַּעֲבִיר"…

עֲלֵה וְשׁוּט וְהִסְתַּכֵּל

עַד מָה יָפָה הִיא הַתֶּבֶל —

וילנסקי ויתר על השורות 3-4, והכפיל את שורות 5-6

המלים המקוריות- גודלקיויר הוא נהר בספרד, ו"המעביר" היה שמה הראשון של חברת האוטובוסים דן. מסתבר, אם כן, שהעיר חוותה גשם עז, והרחובות הוצפו...[1]

בשיר מתוארת האווירה בעיר תל אביב על רקע עונות השנה. השיר מתאר באהבה את עונת החורף בת"א, המכונה בפי אלתרמן "סתו", שהרי החורף התל אביבי הזכיר לו את הסתיו בילדותו ברוסיה. המשור מזכיר את ריח תפוחי הזהב, ענף היצוא העיקרי של א"י המנדטורית, ואת האוויר הנעים, שאפשר "ללכת לכת ולנשם" בחורף התל אביבי, עיר שסובלת רוב השנה משמש קופחת ומעומס חום. התחושה מתעצמת בביטוי המקורי של אלתרמן "אתה נותן כוחות גנוזים להרוגי התמוזים". הביטוי מתייחס בכפל משמעות גם לחומו של הקיץ, בחודש תמוז, וגם לאל הפריון תמוז, מהמיתולוגיה השומרית, שמת בשיא הקיץ, וקם לתחיה בחורף.

אמצעים אומנותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר מוקדם זה של אלתרמן מתאפיין באמצעים אמנותיים שהפכו בהמשך לסימני היכר מובהקים של יצירתו. בין הבולטים שבהם:

  • משקל סדור וחריזה מוקפדת
  • מצלול עשיר, ובכלל זה אליטרציה, כגון: „ריח ים ורוח סתיו” ו„מעט אביב לתל אביב”
  • חזרות (פוליפטוטון), כגון "ללכת, לכת ולנשום"
  • רימוז (או ארמז, או אילוזיה)- כמו למשל השימוש בלשון "סתיו" לחורף, כמו בשיה"ש "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו", וגם "הרוגי התמוזים" בשיר- רימוז אפשרי לאל תמוז במיתולוגיה השומרית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 אבי אילון, דצמבר, באתר אל תוך השיר
  2. רגעים, באתר המוקדש ליצירתו של נתן אלתרמן