דראפטומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דראפטומניהאנגלית: Drapetomania) נחשבת לפסאודו-מדע ומוגדרת לכאורה כמחלה של הנפש הגורמת לעבדים שחורים לאבד שליטה ולברוח מעבדות.[1][2] המושג "דראפטומניה" נטבע על ידי ד"ר סמואל א. קארטרייט (Samuel A. Cartwright) והיה משויך בעיקר לעבד בעל צבע עור שחור בארצות הברית טרם ביטול מוסד העבדות בארצות הברית. בזמנים מודרניים יותר מחקריו של קארטרייט הם מושא ללעג וסאטירה, אך במאה ה-19 קארטרייט פעל רבות כדי להצדיק את מוסד העבדות בארצות הברית.

אטימולוגיה וטרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "דראפטומניה" הוא הלחם של שתי מילים ביוונית: דראפטיס (באנגלית: Drapetes. ביוונית: δραπέτης) שמשמעותה נמלט, או ליתר דיוק, עבד נמלט; ומאניה (באנגלית: Mania. ביוונית: μανία) שמשמעותה משוגע או מטורף.[3]

אנשים שחיו במדינות הדרום של ארצות הברית טרם סיום מלחמת האזרחים (1865) היו נוהגים להשתמש במונח "דראפטומניה" במהלך משפטים אזרחיים כנגד עבדים כאשר בעצם התכוונו לתאר שתי מחלות אחרות שהיו משויכות לאדם השחור: "דיסיאסתזיה אתיופיקה" (בלטינית: dysesthesia aethiopica), המתארת את עצלות האדם השחור; ו"קקסיה אפריקנה" (בלטינית: cachexia africana) המתארת אכילת עפר. כמו כן, המונח "דראפטומניה" היה נפוץ בקרב האדם הלבן בארצות הברית כאשר תיאר את בריחתו של העבד, ו"התמכרויות והרגלים" שונים שהיו משויכים לאדם השחור (Negros).[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמיואל קארטרייט, הרופא אשר טבע את המושג "דראפטומניה"

סמיואל א. קארטרייט (Samuel A. Cartwright) עסק כרופא-מאבחן במדינת לואיזיאנה (Lousiana), שהשתייכה למדינות הדרום אשר לא תמכו בביטול העבדות עד תום מלחמת האזרחים של ארצות הברית. כחלק מהקמפיין ליצור עצמאות בתחום הרפואה לרופאים-חוקרים אשר תומכים במוסד העבדות בארצות הברית (שעבוד אנשים שצבע עורם שחור), טענותיהם של הרופאים ממדינת לואיזיאנה בדרום ארצות הברית כללו צדק מוסרי, חברתי וכלכלי. הם אף השתמשו בפסוקים מהברית החדשה והתנ"ך כדי לגבות את טענתם כי שעבוד הגזע השחור (Negro Race) הוא המצב ההכרחי. קארטרייט היה מהמובילים והכי משפיעים של קמפיין זה עקב היותו חוקר מוערך בעל ניסיון רב ובעל שליטה מלאה במספר שפות (בין היתר בשפות: יוונית, עברית, גרמנית ולטינית).[4] עם זאת, אף הקולגות של קארטרייט ממדינות הדרום ביקרו אותו וטענו כי מחקרו של קארטרייט הוא תוצר של קונפליקט בין רפואה לפוליטיקה.[3]

בדצמבר 1849 מינתה הוועדה לרפואה של מדינת לואיזיאנה את קארטרייט ליושב הראש שלה, מה שאפשר לו לקדם את מחקריו אודות מחלות מיוחדות אצל שחורים. מחקרים אלו זכו להתייחסות ופרסום בקנה מידה רחבים. קארטרייט טען כי ביחס לאדם הלבן, יש לאדם השחור מוח וריאות קטנים מבחינה פיזיולוגית, המביא לשוני פסיכולוגי כך שהאדם השחור "אוהב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. לטענת קארטרייט, מוחו של האדם השחור הוא כמוחו של ילד. לכן, קל למשול באדם השחור כפי שמשתמשים בסמכות הורית כלפי ילדים. האדם השחור מגלה סימפתיה לאדוניו, ואם לא ימשלו עליו הוא ירגיש כי הפך לחריג. קביעותיו של קארטרייט בעצם גרמו לו ליצור רשימה של מחלות פרטיקולריות לאדם השחור. ביניהן ניתן למצוא מחלה בשם "דראפטומניה", לפיה העבד נוהג בניגוד למוסר, מאבד את שפיותו ומחליט לברוח מאדוניו, בעיקר לאחר שחווה חופש.[3][4]

קארטרייט טען כי כדי לרפא "דראפטומניה" צריכים האדונים לגרום לעבד להישאר במצבו הכנוע. קארטרייט ציין כי ניתן היה לעשות זאת על ידי התייחסות לעבד כפי שמתייחסים לילדים: בדאגה, בחמלה, נתינת יחס ואנושיות.[1]

טענותיו של קארטרייט הן חלק מהתופעה שבה הממסד הרפואי השתמש בכוחו לצורכי שליטה על עבדים. כך למשל קטעו רופאים את בהונות הרגליים של עבדים נמלטים כדי למנוע מהם את היכולת הפיזית להימלט שוב. קארטרייט אומנם פרסם בכתבי עת המשויכים למדינות הדרום כגון: Southern Quarterly Review ו-DeBow's Review, אך הוא זכה גם לביקורות סאטיריות ממדינות הצפון. "דראפטומניה" הפכה מבחינה היסטורית לאחת הדוגמאות המקובלות של "פסאודו-מדע" (Pseudoscience) ו"מדע גזעני" (Scientific Racism).

דראפטומניה בתוצרים בני-זמננו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דראפטומניה עדיין מוזכרת במחקרים היסטוריים מהמאות ה-20 וה-21 בין שלל "מחלות הנפש" שנוצרו על ידי רופאים במאה ה-19 שתמכו במוסד העבדות ורצו לשמר אותו.[2] אומנם הדיון אודות דראפטומניה הוא דל.

בפברואר 2000 בפלורידה, ארצות הברית, עלתה תערוכה בשם "דראפטומניה: מחלה בשם חופש" (Drapetomania: A Disease Called Freedom). השם נלקח ממאמר אשר הופיע בכתב העת The Georgia Blister and Critic בשנת 1854 שעסק במחלות ייחודיות לאדם השחור. מטרת התערוכה הייתה להציג תוצרי תרבות, כמו פריטי אומנות ושירה, שנאספו על ידי דריק ג'ושוע בירד (Derrick Joshua Beard) ובאמצעותם להמחיש את חיי האפרו-אמריקניים במאות ה-18, ה-19 ותחילת המאה ה-20 שהגיעו מאפריקה (חלקם עברו דרך האיים הקריביים וקולומביה) והגיעו אל ארצות הברית.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Finkelman, Paul. 1996. Slavery & the Law. Madison, Wis: Rowman & Littlefield.
  2. ^ 2.0 2.1 Kingwell, Mark. 2003. "The Abandoned Alphabet of Freedom: D." Queen's Quarterly 110, no. 4: 515-523.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Bynum, Bill. 2000. "Discarded Diagnoses." The Lancet 356, no. 9241: 1615.
  4. ^ 4.0 4.1 Guillory, James Denny. 1968. "The Pro-Slavery Arguments of Dr. Samuel A. Cartwright." Louisiana History: The Journal of the Louisiana Historical Association 9, no. 3: 209-227.
  5. ^ Broward County Library. 2000. "DRAPETOMANIA: A Disease Called Freedom." Accessed March 29, 2018.https://www.broward.org/Library/Bienes/lii13000.htm