האדונית והרוכל (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדונית והרוכל
מבוסס על הסיפור "האדונית והרוכל" מאת ש"י עגנון
בימוי חיים גיל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לאורה ריבלין
שלמה תרשיש עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום יעקב ספורטה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 53 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האדונית והרוכל הוא סרט טלוויזיה משנת 1989, המבוסס על סיפורו של ש"י עגנון הנושא את אותו השם. את הסרט ביים חיים גיל וכיכבו בו לאורה ריבלין ושלמה תרשיש.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף הוא רוכל יהודי המהלך ביער, במטרה למכור חפצים אותם הוא נושא על גבו. הוא מגיע לביתה של לני, אדונית נוצרייה שקונה ממנו סכין ציידים, אך מסרבת לתת לו מחסה ומגרשת אותו. כשסערה פורצת והוא מוצא עצמו בלב יער הוא חוזר לבית האדונית כדי לבקש שוב מחסה, והאדונית נענית לו ונותנת לו לישון ברפת. בבוקר מגלה האדונית כי יש חור בגג ביתה ומציעה לרוכל שיתקן את הגג ובתמורה היא תאפשר לו להישאר יום נוסף בביתה. בימים שלאחר מכן הוא ממשיך לבצע עבודות ותיקונים בביתה, עד שהופך לבן בית. לאט לאט נוצר קשר בין האדונית והרוכל, קשר שהופך לקשר רומנטי. תוך כדי הקשר הרוכל עובר מהרפת למחסן, לחדר בבית ולבסוף למיטת האדונית. עם חיזוק הקשר הרומנטי והתשוקה שבין הסוחר לאדונית, הסוחר מפסיק את עבודותיו בבית ונשאר כבן זוג לאדונית ללא מחויבות.

לאחר זמן מה שהאדונית והרוכל בקשר, הרוכל מוצא את עצמו כלא יודע דבר על עברה של האדונית ועל כך שהיא איננה אוכלת, והוא שואל אותה על כך. היא עונה לו לאחר מה כי היו לה שישה בעלים שונים ושאכלה כל אחד מהם ושהיא אוכלת רק בשר ודם אדם. הרוכל המבולבל והלא מבין אם האדונית צחקה או דיברה ברצינות מחליט להתעלם ולהמשיך בקשר עם האדונית למרות הדאגות והסיוטים שפוקדים את חלומו. לאחר כמה חלומות וסיוטים הוא מחליט כי יעזוב עם שחר את בית האדונית וימשיך לדרכו. לפניי עוזבו חש חרטה על הזנחת עבודת ה' מצידו ויוצא ליער להתפלל ולומר קריאת שמע.

כשחוזר הסוחר מהיער אל בית האדונית, הוא מוצא אותה שרועה על מיטתה לצד הסכין שמכר לה בתחילת הסרט ומתבוססת בדמה, כשהיא רואה אותו מגיע היא אוזרת כוחות ומנסה לנשוך אותו בצווארו כדי לאוכלו. מזה אנו מבינים את אי אוכלה במשך כל הסיפור ואת תשוקתה לבשר אדם. האדונית איננה מצליחה לטרוף את הרוכל ומתה בידיו. לאחר מכן יוצא הרוכל וקובר אותה באדמת ביתה, לוקח את חפציו וממשיך במסעו ביער.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]