האחים אזולאי
האחים אזולאי מאיר, יצחק (ג'קי), דוד וניסים הקימו את חברת התקליטים "האחים אזולאי" בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. פעילותם תרמה רבות להתפתחותה ושימורה של המוזיקה המזרחית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האחים אזולאי הגיעו לארץ ממרוקו בשנת 1948 והתגוררו ביפו העתיקה. אביהם, רפאל אזולאי, עבד לפרנסתו כפועל בניין.
בתחילת שנות ה-50 החליט אזולאי האבא לפתוח חנות בשוק הפשפשים ביפו ביחד עם בנו הבכור, ג'קי, שעסקה בעיקר בקנייה ומכירה של פטיפונים. באותה תקופה הופקו והופצו בארץ תקליטים עם מוזיקה של הזרם המרכזי על ידי חברות תקליטים שהזניחו את הז'אנרים שכללו מוזיקה ערבית, מוזיקה מזרחית ומוזיקה של עדות המזרח. עובדה זו והאהבה העזה למוזיקה שינק מביתו, גרמה לג'קי לפנות לתחום ההפקה של מוזיקה מזרחית ולגרור אחריו את אֶחָיו.
השיר הראשון שהאחים הפיקו היה שיר הודי בשם "איצ'יקידנה" שבוצע על ידי הזמר והמלחין נעים רג'ואן. מרגע יציאתו, הפך השיר ללהיט גדול בארץ. הצלחתו של השיר עודדה את האחים להמשיך את עבודתם בתחום ולתת מענה מוזיקלי לציבור המאזינים המזרחי שהלך וגדל לנוכח העלייה הגדולה מארצות ערב באותן השנים. האחים החלו לגייס אמנים מתחילים, בעיקר מתחום הזמר המזרחי, כאשר אחד מאמנים אלו היה יוסף (ג'ו) עמר, שהפך עם השנים לטרובדור הגדול של הז'אנר המזרחי. הצלחותיו של עמר עם שני שיריו הראשונים: "שיר השיכור" ו- "שלום לבן דודי", הקנו לאחים אזולאי הצלחה רבה.
בתחילת שנות ה-60 החליטו האחים אזולאי להקים חברת תקליטים מקצועית שנקראה בפשטות - "האחים אזולאי". החברה הקליטה, הפיקה והפיצה מוזיקה בסגנונות מזרחיים מגוונים: ערבי, תימני, מרוקאי, טריפוליטאי, יווני וישראלי. כחלק מפעילותם, האחים עבדו עם אמנים כגון: אריס סאן, טריפונס, גאולה ברדה, דוד נידם, יוסף "מנגו" בוארון, ויטו ג'רבי, סופה כחלון, זוהרה אלפסיה, גבי שושן, בני אלבז, אהובה עוזרי, סמיר שוקרי, שייך מואיז'ו, עופר לוי, צביקה פיק ועוזי פוקס.
פעילות כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]החנות המקורית של האחים אזולאי עדיין קיימת ביפו – ברחוב רזיאל מול מגדל השעון. בחנות עצמה ניתן למצוא בעיקר תקליטים של מוזיקה יהודית-דתית, תחום בו האחים מתרכזים בימים אלו.
יצחק (ג'קי) אזולאי, הבכור מבין האחים אזולאי, נפטר בנובמבר 2023.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נויה כוכבי, האוצר הבלום של המוזיקה המזרחית, באתר הארץ, 22 ביולי 2009