אריס סאן
אלבום אוסף של אריס סאן בעריכת אילן בן שחר, יצא בשנת 2002 לציון עשר שנים למותו | |
לידה |
19 בינואר 1940 קלמטה, יוון |
---|---|
פטירה |
25 ביולי 1992 (בגיל 52) בודפשט, הונגריה |
שם לידה | אריסטידיס סאיסאנאס |
מקום קבורה | בית הקברות פלאשינג |
מוקד פעילות | ישראל |
תקופת הפעילות | 1957–1992 (כ־35 שנים) |
סוגה | מוזיקה ים תיכונית |
שפה מועדפת | עברית, יוונית, ספרדית |
כלי נגינה | גיטרה חשמלית |
שיתופי פעולה בולטים | עליזה עזיקרי |
בת זוג | פופי סאן |
פרופיל ב-IMDb | |
אָריס סאן (ביוונית: Άρης Σαν; 19 בינואר 1940 – 25 ביולי 1992) היה זמר ומוזיקאי יווני שהשתקע בישראל בסוף שנות החמישים ובמהלך שנות השישים. נחשב לאמן פורץ דרך שהביא את המוזיקה היוונית והים-תיכונית לישראל והפך אותה לפופולרית עד ימינו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאן נולד בשנת 1940 בקלמטה שביוון למשפחה יוונית אורתודוקסית והוטבל בשם אריסטידיס סאיסאנאס (Αριστείδης Σεϊσανάς). כשהיה בן 8 עבר עם משפחתו לאתונה, שם השלים את לימודיו בבית ספר עממי. כשהיה בן 11 זכה בתחרות כישרונות צעירים ובגיל 16 החל להופיע בטברנות כשהוא שר ומנגן בגיטרה.
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1957, בגיל 17, שט באונייה לישראל. בראיון טלוויזיה לרבקה מיכאלי בטלוויזיה הישראלית סיפר שבעת ביקורו בטורקיה הכיר נערה ישראלית והתאהב בה, וזמן מה אחרי ששבה לישראל בא בעקבותיה אך אז התברר לו שהיא מאורסת ועומדת להינשא; הוא ויתר על אהבתו לאותה נערה אבל לא היה מוכן לוותר על אהבתו לישראל ועל כן החליט להישאר ולחיות בה.
בישראל שינה את שמו ל"אריס סאן" והחל להופיע ביפו במועדון "מפגש הסבלים" של שמואל ברזילי. המקום, שעד מהרה שינה את שמו ל"אריאנה", היה מועדון הלילה היווני הראשון בישראל והפך לאחד ממוקדי הבילוי המועדפים באזור תל אביב. במועדון שר סאן משיריו ביוונית והתחכך עם אנשי תרבות ותקשורת ישראלים רבים.
בתחילה, הגיעו למועדון בעיקר יהודים ממוצא יווני. אחד מהם, מרדכי (מנטש) צרפתי, היה מקורב מאוד לראשי מפא"י -מפלגת השלטון דאז, ולראשי צה"ל. הוא נהג לארגן להם מסיבות, ונחשד בידי המשטרה כעבריין בכיר. מנטש הביא למועדון את החברה הגבוהה של ישראל הצעירה, והביא את סאן למסיבות פרטיות שלה. סאן הופיע גם במסיבות פרטיות של בכירי צה"ל, בהם שר הביטחון משה דיין. הוא התחבב על הקצונה הבכירה וביקש מהם שיפעלו כדי שיקבל אזרחות ישראלית, ואכן לאחר זמן קצר התאזרח. בגיל 20 התחתן עם פופי, יוונייה נוצרייה מרמלה.
בדצמבר 1961 יצא סאן לראשונה אל מחוץ למועדונים ביפו והגיע להופיע בלב הקונצנזוס הישראלי, בבנייני האומה בירושלים, במסגרת הפקה שערך הרדיו הישראלי בשם "הווי המזרח"[1]
סאן החל להרוויח והיה שותף בארבעה מועדונים. הוא החל להקליט גם בעברית, ושירו "בחיים הכול עובר" הפך ללהיט. הוא הופיע במספר סרטים ישראליים: "פורטונה" (לצד גילה אלמגור, שגם הקליטה והוציאה תקליטון משיריו) ו"הסנדלר העליז" (לצד גדעון זינגר ויענקל'ה בן-סירא). באותם הימים הכיר זמרת צעירה, בוגרת להקה צבאית - עליזה עזיקרי, אשתו הטרייה של השחקן ניסים עזיקרי, ואמא טריה לבתו של ניסים עזיקרי. סאן החל לחזר אחר עזיקרי, שנענתה לחיזוריו ועזבה את בעלה. הוא כתב לה את שירי האלבום "נערה ממש אוצר".
לאחר מלחמת ששת הימים יצאו אריס סאן ולהקתו להופיע בפני חיילים בכל קצות הארץ. הוא שמר על קשר חם עם שועי המדינה והופיע בחתונה הכפולה של ילדיו של משה דיין, אסי ויעל.
בשנת 1968 הוציא את התקליט "אריס" והיה מועמד לפרס כינור דוד, אך לא זכה. שירו "בּוּם פָּם" היה הצלחה גדולה, והוא היה לזמר הישראלי הראשון אשר מכר יותר ממאה אלף עותקים. גם השיר "סיגל", שכתב לאחייניתו, זכה להצלחה רבה.
סאן שילב במוזיקה שלו אלמנטים של מוזיקה יוונית מסורתית עם עיבודים של מוזיקה פופולרית – שילוב ייחודי לאותה תקופה – כאשר הצליל הדומיננטי היה צליל הגיטרה החשמלית שלו אשר עליה ניגן בטכניקת נגינה הדומה לנגינה בבוזוקי, גם צליל ייחודי לאותה תקופה. סגנון נגינה זה נקרא כיום ״גיטרה מזרחית״. הסגנון אומץ בידי יהודה קיסר, שליווה את בכירי הזמר המזרחי הישראלי, והפך לאחד מסימני ההיכר שלו. בשיר "בום פם", שילב סאן קטעים משירו הערבי של מוחמד עבד אל-והאב (ששרה אום כולתום) "אינתה עומרי" – צעד שנחשב נועז באותה תקופה.
בשנת 1969 הוציא סאן את אלבומו "הוקלט ביוון".
בארץ פשטה שמועה לפיה אריס סאן הוא מרגל, וסאן הכחיש שמועה זו מכול וכול. הוא שב לככב בטורי הרכילות, אשר היו מלאים בצילומים שלו עם כוכבניות תורניות. בינתיים, הרתה עזיקרי לסאן. הילדה שנולדה קיבלה את השם סאני. הלידה הייתה שיאה של התפוררות מערכת היחסים בין סאן לעזיקרי, אשר אף התדרדרה לאלימות.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1970 עזב סאן את ישראל וטס לניו יורק. שם שינה את מראהו – גילח את שפמו וחבש פאה נוכרית. הוא הביא לשם את הנגנים שלו, ובאוקטובר 1971[2] פתח בלב מנהטן את מועדון "סירוקו" (Sirocco). בין נגני המועדון היה אבי פרין. במשך תקופה מסוימת, שרה שם גם ריקי גל. אמרגנו, אלי דישי, שכנע אותו להופיע גם באולמות גדולים יותר, והוא אמנם הופיע בקרנגי הול ובאולמות מפורסמים נוספים ברחבי ארצות הברית וקנדה. סאן לא שכח את ישראל, ובמלחמת יום הכיפורים שב אליה כדי להופיע בפני החיילים.
לאחר שחזר לארצות הברית נחל המועדון הצלחה גדולה, ומשך אליו שחקנים כגון מלינה מרקורי, טלי סוואלס ואנתוני קווין. עם השנים התחלף קהל המבלים, ובמועדון החלו לבקר אנשי המאפיה, ובראשם ג'וזף גאלו, ואלו הביאו עימם את הסמים גם לחייו של סאן, שהתמכר לקוקאין. בשנת 1985 המשטרה פשטה על המועדון ותפסה בו את אנשיו של גאלו וכמות ניכרת של סמים. גם סאן נעצר. חוקרי ה-FBI דרשו מסאן להעיד נגד גאלו ואנשיו, אך הוא סירב. הוא נשפט ונגזר עליו מאסר של שנתיים על ניסיון להדחת עד בחקירה.
לאחר שנתיים יצא סאן מהכלא אדם שבור. הוא מכר עופות ופתח מספר בתי עסק אך אלו כשלו ונסגרו. אמרגנו, דישי, שכנע אותו לשוב לבמה, ואריס החל להשתקם.
בשנת 1988 הגיע סאן לביקור בארץ כדי להשיק אלבום ושיר חדש בעברית ("אני אוהב אותך"). הוא התארח שוב בתוכניתה של רבקה מיכאלי במה שהפך לראיון האחרון שלו לטלוויזיה הישראלית. הפרויקט הגדול הבא שלו היה המועדון "קוסמיקו" בניו יורק, אלא שמועדון זה לא נחל הצלחה כמו מועדון "סירוקו", וסאן ודישי שקעו בחובות, למלווי כספים מפוקפקים. דישי וסאן חוו איומים ואלימות.
הונגריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1992 ברחו סאן ואמרגנו לבודפשט מפחד הנושים, שם מצאו עבודה במועדון "קזבלנקה" של הישראלי יוסי שפילמן. נראה היה שמזלו של סאן שוב מאיר לו פנים, אך אז הותקף על ידי בריונים וידו נשברה. בריאותו התדרדרה והוא אושפז, ולאחר כמה ימים נפטר מדום לב. גופתו נשרפה במצוות אשתו פופי, שאמרה שכך ביקש בצוואתו, ושרידיו נקברו בבית העלמין פלאשינג (אנ') בניו יורק. קברו של אריס סאן צמוד לקברו של נגן הג'אז המפורסם לואי ארמסטרונג.
דיסקוגרפיה ופילמוגרפיה חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- To my Friends (1966) [1]
- Aris San's Best Sellers (1966) [2]
- נערה ממש אוצר – עליזה עזיקרי עם אריס סאן ותזמורתו (1966)
- גילה אלמגור שרה אריס סאן (1967)
- "אריס" (1968) [3]
- הוקלט ביוון (1969)
- צלילי הים התיכון (1969) [4]
- דם דם [5]
- אריס סאן – סיגל, בום פם, פפלומה (1970) [6]
- התקליט השביעי (1974) [7]
- Dringi Dringi (1974) [8]
- אריס סאן – להיטי זהב (1974) [9]
- שירים עבריים (1975) [10]
- אריס סאן – שר בספרדית שירים ישראליים
- אני אוהב אותך (1988) [11]
- השירים האחרונים (יצא אחרי מותו 1995) [12]
- האוסף המשולש 10 שנים למותו (2002)
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פורטונה (1966)
- הסנדלר העליז (1973)
מחוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 הוקרן בפסטיבל ירושלים הסרט "תעלומת אריס סאן" (בבימוי דני דותן ודליה מבורך), המגולל את סיפור חייו, יצירתו ומותו המסתורי. בסרט התראיינו אנשים רבים שהיו שותפים לתחנות חייו הרבות של סאן. אולם אשתו החוקית, ילדיו החוקיים, הוריו ואחיו לא רואיינו.
מופע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר של שנת 2002 העלו מופע מחווה בהשתתפות אמנים שונים ובהנחיית שמעון פרנס הנקרא: "אריס סאן חוזר ליפו", ערב הוקרה לזכרו. בשנת 2008 העלה הזמר היווני-ישראלי ניסים אלחנטי את המופע "נערה ממש אוצר" (על שם אחד מלהיטיו הגדולים של סאן, שהוקדש לעליזה עזיקרי), אשר בוסס על סיפור חייו של אריס סאן וכלל את מיטב הלהיטים שכתב וביצע ביוונית ובעברית. במופע השתתפה בתם של סאן ועליזה עזיקרי, סאני עזיקרי כרמל. אלחנטי וסאני הקליטו במסגרת המופע את הלהיט הגדול של סאן "סיגל" בעיבוד חדש של גדי גולדמן.[3] במסגרת זאת סאני הוקלטה שרה לראשונה בחייה.
מחזמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 העלה צוות הווי ובידור של מלון קלאב הוטל אילת מופע מחזמר כמחווה לאריס. המחזמר נקרא "אריס", והוא כולל את סיפור חייו של אריס סאן (מנקודת המבט בה הוא מכר את נשמתו לשטן) ואת שיריו. באותה שנה העלה "הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין" את המחזמר "סיגל", המתאר את סיפור אהבתם הטראגי של אריס סאן ועליזה עזיקרי. בעקבות ההצלחה הועברה ההפקה לתיאטרון הלאומי "הבימה" בכיכובם של ארז רגב והדר רצון-רותם (שגילמו את התפקידים הראשיים בסטודיו של יורם לוינשטיין), גיא זו-ארץ, רותם אבוהב וורד פלדמן.[4]
עיבודים מוזיקליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2004 הקליטו להקת בום פם וברי סחרוף שתי גרסאות כיסוי לשיר "בום פם", אחת קצרה ואחת ארוכה.
בשנת 2012 יצא לאור הסינגל "רק אתמול נולדה", שעובד על ידי אהרון קימיגרוב.
ארז לב ארי ביצע רבים משיריו הפחות מוכרים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריס סאן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אריס סאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אריס סאן, באתר שירונט
- אריס סאן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- אריס סאן, באתר ספוטיפיי
- אריס סאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אריס סאן, באתר דיזר
- אריס סאן, באתר Discogs (באנגלית)
- אריס סאן, באתר סטריאו ומונו
- אריס סאן, דף שער בספרייה הלאומית
- אריס סאן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- BioCast - אלף אישים באלף שניות: אריס סאן, באתר iCast, 14 באפריל 2011
- אביבה לורי, סאני עזיקרי-כרמל חוזרת אל הילדות בצל אבא, אריס סאן, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2011
- חדשות ערוץ 10 ה"חוויה היוונית" יוטיוב YouTube
- רון כלף, 20 שנה למות אריס סאן, באתר גלי צה"ל, 25 ביולי 2012
- צילום וידאו נדיר של הזמר אריס סאן שר ביחד עם ענק הרמבטיקו סטליוס קזנג'ידיס
- אריס סאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בן רד, אריס סאן – הרוקר הישראלי הראשון / בן רד, באתר NotenBaRock, 2024-07-25
- ^ ניו-יורק מגזין, 22 במאי 1972, עמ' 71
- ^ יוסי חרסונסקי, סיגל. אורחת: סני הבת של אריס סאן: ניסים אלחנטי והחוויה היוונית, יוסמיוסיק, 20 בפברואר 2009; ניסים אלחנטי ו"החוויה היוונית" אורחת סאני סינגל "סיגל", באתר "תקליט"
- ^ סיגל תכניית המחזמר "סיגל" של תיאטרון "הבימה"