צביקה פיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צביקה פיק
Pick por.jpg
לידה 3 באוקטובר 1949 (בן 69)
ורוצלב, פולין
שנות פעילות 1966–היום
סוגה פופ, רוק וזמר עברי
עיסוק מלחין, זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים סי בי אס, קוליפון, אן אם סי, BMG, הד ארצי
פרסים פרס אקו"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.maestro-pickmusic.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
צביקה פיק בהופעה ב-2005

צביקה (הֶנריק) פיק (נולד ב-3 באוקטובר 1949) הוא זמר, מלחין ומוזיקאי ישראלי.

הפריצה הגדולה של פיק אל תודעת הקהל אירעה כאשר נבחר לככב בתפקיד הראשי כשחקן וזמר במחזמר "שיער" שהוצג בישראל ב-1970. אחר כך פרץ לגלי האתר עם מספר להיטים. בשנות התשעים זכה לפופולריות מחודשת כשהחל בסיבוב הופעות עם הלהקה הירושלמית "נושאי המגבעת", ונמשך בלחן שכתב לשיר "דיווה" לדנה אינטרנשיונל, עמו זכתה באירוויזיון 1998. לאחר מכן הועלה בתיאטרון "הבימה" המחזמר "מרי לו", לפי להיטיו הוותיקים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיק נולד בעיר ורוצלב שבפולין בשם הנריק פיק, בנם של בוריס ופאולינה פיק. סבו ניהל קונסרבטוריון ודודו היה פרופסור למוזיקה. בגיל 5 החל בלימודי מוזיקה קלאסית ולאחר שהמשפחה עלתה לישראל בעליית גומולקה בשנת 1957, המשיך את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון שברמת גן. בבקרים למד לימודים סדירים, ובשעות הערב תרגל צ'ייקובסקי ובאך. כבר בגיל 15 הופיע כגיטריסט, קלידן וזמר בלהקות "טלסטאר", "השמנים והרזים" ו"השוקולדה", לאחר שהושפע עמוקות מלהקות הרוק של התקופה – הבי ג'יז, הביטלס והרולינג סטונס.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השישים היה פיק חבר בלהקת הקצב "השמנים והרזים" בהנהגת הסולן עוזי פוקס והבסיסט-המנג'ר, ז'ראר קמינסקי. בהמשך השתתף, יחד עם גבי שושן ומוזיקאי נוסף בשם שוקי לוי, בהרכב שנקרא "להקת שוקולדה". ההרכב שר שירי רוקנרול, באנגלית, במועדוני לילה ברמלה וברחוב המסגר בתל אביב. שלושת חברי הלהקה התקבלו להפקה הגדולה של המחזמר "שיער", בישראל, בשנת 1970.

פיק פרץ לתודעת הקהל הישראלי כאשר נבחר לתפקיד קלוד, התפקיד הראשי במחזמר "שיער", בו הפגין את הופעתו החיצונית שנחשבה חריגה בישראל באותה עת, גינוניו הססגוניים והופעתו המינית. דמותו הארוכה (191 ס"מ) והסגפנית, עטורת השיער הארוך והעטופה במלמלות וקטיפות, בנוסח היפי, הדהימה את הקהל, את התקשורת הישראלית ואת עולם הבידור הישראלי, ויצרה סביבו דימוי של מישהו "לא מכאן". על תפקידו במחזמר "שיער" זכה בתואר "שחקן השנה".

בראשית דרכו ספג לעג מהמבקרים אך משהחל להלחין שירים שנחשבו רציניים, ובמיוחד שירי משוררים, כ"נאסף תשרי" (למילותיו של נתן יונתן), החל לזכות באהדת המבקרים.

בגיל 21, בתחילת 1971, יצא התקליטון הראשון שלו, עם לחניו ל"שני תפוחים" (מילים: אהוד מנור) ו"אני הולך לאן שאן" (מילים: יהונתן גפן) בעיבוד אלכס וייס ובליווי הצ'רצ'ילים. במהלך השנה השלים פיק את אלבום הבכורה שכלל את "אין מדינה לאהבה" (מילים: יהונתן גפן), "המנהיג" (מילים: אהוד מנור), ו"זוהי הדרך שלי" (שכתב מעריץ צעיר של פיק בן 13 בשם מאיר ברקוביץ'). לאלה צורפו 2 שירים מהמחזמר "שיער": "אנה אפנה", ו"יש לי חיים". האלבום יצא בינואר 1972 בחברת "סי-בי-אס" והיו בו מרכיבים אופייניים לפיק: שילוב של פופ קליט עם מעברים רוקיים (עם הצ'רצ'ילים, "האריות" ו"הבמה החשמלית" בנגינה ובליווי קולי) לצד שירים לא רוקיסטיים כמו הדואט "שב בצד" עם אילנה רובינא. גם פרובוקציה הייתה שם, עם שירים של יהונתן גפן שנאסרו לשידור בשל מיניות יתרה ("אחד ועוד אחד"). ב-1973 הופיע פיק גם בפסטיבל הזמר החסידי עם השיר "שמע ישראל" (עיבוד ללחנו של רבי מנחם מנדל טאוב, האדמו"ר מקאליב) ובו הגיע למקום השלישי. באותה שנה גם הלחין את "שושנת פלאים" של שאול טשרניחובסקי אותו ביצע במקור יוני נמרי, אך פיק עצמו גם ביצע לאלבומו "פיק" שיצא באותה שנה וכלל גם את "שמע ישראל", "סימנים" (עם נגינת גיטרה של יצחק קלפטר), "הרקדן האוטומטי" (אותו ביצע עם רותי נבון), "מחשבות" (בליווי של הצ'רצ'ילים החדשים) "איתך ובלעדייך". כמו כן הלחין לנבון את השיר "בין האצבעות" שכתבה מירית שם-אור, שזכה להצלחה, והקליט אותו גם לאלבום שלו עצמו.

ב-1974 יצא אלבומו השלישי "מה עכשיו?" שכלל את הלהיטים "אני אוהב אותך לאה" (עיבוד: אלכס וייס) ו"רינה טיל" את שניהם הלחין פיק למילותיו של אהוד מנור. עוד כלל האלבום את שיר הנושא הרוקי, "החבר הכי טוב בעולם שלי" (שפיק הלחין במקור עבור יוני נמרי), "איתך ובלעדייך" (שמשום מה נכלל גם באלבום זה, על אף שנכלל כבר באלבום "פיק"), ודואט של פיק עם גלי עטרי ל"עכשיו אני יודע" (שבוצע במקור כשיר הנבחרים תשל"ג על ידי שלמה ארצי ואילנית).

ב-1975 יצא אלבומו הרביעי "אריך נגן מס' 4" מתוכו בלט להיט יחיד - הדואט "פרפרה" עם ג'וזי כץ (מילים: יהונתן גפן). עוד כלל האלבום: חידוש רוקי במיוחד ל"שיר הקטר", שהתפרסם בביצועו של אריק לביא, חידוש ל"מי יתנני עוף", שהתפרסם בביצועה של אסתר עופרים, הבלדה "עליזה וחנן" (מילים: אהוד מנור) ו"בואי ונתחיל מהתחלה" (מילים: תלמה אליגון רוז).

ב-1976 הוציאה חברת "קוליפון" אוסף ראשון לפיק - "12 להיטי זהב", שכלל שירים מאלבומיו הקודמים (מלבד אלבום הבכורה) ולהיט חדש אחד "דמדומים" (מילים: מירית שם-אור, עיבוד: אלדד שרים), אשר נכלל שנה לאחר מכן באלבום "קליידסוקופ" שיצא ב-1977 וכלל שירים אותם הוציא פיק במהלך 1977-1976, כגון: "משהו נשרף לי בלב" (מילים: אלי בכר ומשה בן שאול), "ערב סתיו יפה" שביצע עם יפה ירקוני (מילים: נתן אלתרמן), "זה קרה לי" (מילים: אהוד מנור), "תחזירי לי את זה" (מילים: יהונתן גפן), "השנים שעברו" (מילים: נתן יונתן) ו"אהבה בסוף הקיץ" (מילים: מירית שם-אור), שהיה הלהיט הגדול ביותר מאלבום זה ובמיוחד של תקופת החופש הגדול. פיק ואלדד שרים עיבדו, ובנוסף אליהם השתתפו בהקלטות: אלונה טוראל בקלידים, חיים רומנו וחיים קריו בגיטרות, מאיר ישראל ואהרל'ה קמינסקי בתופים וכלי הקשה, קובי כהן, אוהד אינגר, וישראל בורוכוב בגיטרה בס, חברי להקת "פיאמנטה" ונגנים נוספים. בעקבות זכייתו בתואר "זמר השנה" של רשת ג' בתשל"ז (1977) הזמינה התחנה מפיק את השיר "נאסף תשרי" ("מת אב ומת אלול") של נתן יונתן שזכה להצלחה רבה, ונבחר שנה לאחר מכן כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי לשנת תשל"ח (1978). בעקבות הצלחת השיר הוציא פיק את האלבום "שירי משוררים" אשר פרט ל"נאסף תשרי", כלל שירים מאלבומיו הקודמים שהלחין למילות משוררים. כמו כן הקליט לאלבום את השיר "משחקי מזל" (מילים: יהונתן גפן) וביצועים מחודשים ל-2 שירים מאלבום הבכורה שלו: "אין מדינה לאהבה", ו"אני הולך לאן שאן". בסוף אותה שנה יצא לאקרנים סרטו של ג'ורג' עובדיה "בדרנית בחצות" בו הופיע פיק בתפקיד הראשי לצידה של תיקי דיין. בסרט זה שר 3 שירים: הדואט עם דיין "טוב להתאהב", "בדרנית בחצות" ו"ידעתי מה אבקש". פסקול הסרט יצא על גבי תקליט בעיבודיו של קובי אושרת. חברת "קוליפון" עוד הספיקה להוציא ב-1978 אוסף נוסף בשם "להיטי זהב 2", לפני שפיק עזב את החברה בטענה לדיווחים שקריים בנוגע למכירות אלבומיו, ולחבור מחדש לחברת סי.בי.אס, בה יצא אלבום הבכורה שלו.

בסוף שנת 1978 יצא האלבום "מוסיקה" אשר כלל את "נאסף תשרי", "מוסיקה (מעלה מעלה)", "לא אני הוא האיש" (מילים: אלכסנדר פן, בו שונו חלק ממילות הבתים בשיר בביצועו), "שוב נתחיל מחדש" (מילים: נתן יהונתן), "מרי לו" (מילים: מירית שם-אור) וגם גרסת דיסקו מחודשת ל"אהבה בסוף הקיץ". האלבום מכר למעלה מ-20,000 עותקים בשבוע הראשון והגיע תוך פחות משנה ל-100,000 עותקים, שיא מכירות באותן שנים. פיק המשיך להופיע על הבמות עשרות הופעות בחודש עם הרכב שכלל את ננסי ברנדס בקלידים, גרי אקשטיין בגיטרות, מוטי דיכנה בגיטרה בס, ויקי קופ בתופים.

לאורך שנות השבעים זכה פיק בפרסי פופולריות רבים, בהם "אלבום השנה" ו"זמר השנה". בשיא הצלחתו התפרסמה הביוגרפיה "מלאך או שטן" שכתב עליו העיתונאי דודו אורן. פיק היה מהאמנים הישראלים הראשונים שזכו לגילויי הערצה קיצוניים בדמות מעריצות ומעריצים היסטריים. התעלפויות בהופעות, מחסומי משטרה ושומרי ראש צמודים בכל אשר הלך.

צביקה פיק שופט בכוכב נולד, השני מימין

פיק ערך הופעות יחיד במיטב האולמות בכל רחבי העולם: בקארנגי הול, פלאס דה זר, סנטה מוניקה אודיטוריום, פוייטנבלו הילטון ועוד. בובת שעווה בדמותו כמלך הפופ הישראלי הוצבה במוזיאון השעווה הישראלי, שכתב עליו עם הצטרפות דמותו למוזיאון: "צביקה פיק נמנה עם המיעוט הנבחר והמצומצם של אישים ישראלים, אשר הגיעו למוזיאון לאחר שעשו להם שם בזכות פועלם האישי בתחום המוזיקה הישראלית". בשנת 2004 קיבל פיק את בובת השעווה בדמותו.

בינואר 1979 השתתף לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "אין לי איש מלבדי" (מילים: שמואל קרול), השיר אומנם הגיע למקום השני והפסיד ל"הללויה", אך היה להיט גדול מחוץ לפסטיבל. בהמשך השנה הלחין את המוזיקה לסרט "שלאגר" למילים שכתב אסי דיין, שגם ביים את הסרט. בנוסף לכך, הופיע בסרט בהופעת אורח כאחד המוסכניקים ושר בו את "שיר הגראז'". מהסרט בלטו בעיקר השירים: "לצאת לצאת" בביצוע "הגשש החיור", "דיסקו טנגו" שביצעו שייקה לוי וגברי בנאי ו"שיר הפריחה" אותו שרה עפרה חזה, אשר באותה עת החלה את הקריירה שלה. כמו כן הלחין לסרט "דיזנגוף 99" שני שירים בפסקול שזכו להצלחה מתוכו: "מסיבת יום שישי" (אותו ביצע), ו"לגור איתו" (אותו ביצעה ריקי גל). בסוף השנה הופיע בשירוויזיון מספר 1 עם השיר "שון שמשון" (מילים: מירית שם-אור, עיבוד: אלדד שרים). בעקבות פעילות ענפה זו זכה בפעם השלישית ברציפות בתואר "זמר השנה" של רשת ג' לשנת הפזמונים תשל"ט (1979).

בתחילת 1980 יצא האלבום "המראה" אשר כלל בתוכו את הלהיטים: "המראה", "על חטא" (לפי מילותיו של יונתן רטוש) ו"כוכבים בדו" (לפי מילותיו של אלכסנדר פן), "ממש כמו בהתחלה" (שהוזמן על ידי גלי צה"ל), כמו כן הוא כלל את "אין לי איש מלבדי" ו"מסיבת יום שישי" שיצאו שנה קודם לכן. בקיץ אותה שנה יצא האוסף "להיטיו הגדולים" אשר לו הוקלטו שני שירים חדשים אשר גם כן זכו להצלחה: "אלה סינדרלה" (עיבוד: אלדד שרים) ו"השתקפות" (עם השפעה מוזיקלית של פיק מסגנונו של הזמר גארי ניומן). פיק זכה בפעם הרביעית ברציפות בתואר זמר השנה לשנתתש"ם של רשת ג', לכבוד זה הקליט עם להקת "ברוש" את השיר "כנטות היום" למילותיו של המשורר אברהם בן יצחק, שיר זה זכה גם כן להצלחה. עוד באותה שנה הלחין ועיבד את השיר "דם חם" לשרי, שהיה להיט גדול ונכלל באלבום אוסף שלה שנקרא באותו שם, וכן הלחין ועיבד לאלבומה של עדנה לב את "הם לא מבינים מה זה בלי שמש".

שנות השמונים-תקופת השפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1981 ל-1991 המשיך להיות פעיל הן כמבצע והן כיוצר, אך המכירות כמבצע לא צלחו. כמלחין הלחין להיטים לאחרים (כמו "אלף נשיקות" ליורם גאון), כמבצע הוא סבל משפל בפופולריות. פיק יזם הקלטה מחודשת של מקבץ להיטיו הישנים עם עיבודים אלקטרוניים ברוח שנות השמונים וגם יוזמה זו נכשלה כלכלית ולא דיברה אל לב הקהל.

בדצמבר 1981 הופיע בפסטיבל שירי הילדים מספר 12 עם השיר "הסבון בכה מאוד", אותו הלחין למילותיה של מרים ילן שטקליס. השיר הגיע למקום השני באותו פסטיבל, ומאז זכה להצלחה רבה ופיק הִרְבָּה לבצעו במופעים שונים. עוד באותה שנה הלחין את השיר "שר לי" לציפי שביט, שביצעה אותו בשירווזיון מספר 3.

ב-1982 יצא האלבום "עכשיו" שנכשל במכירות, אך הנפיק להיטים כגון: "נתק אהבה", "אני רוצה לשכפל אותך", "רומנטיקה" (שכתבו והלחינו חברי להקת הכל עובר חביבי ואשר התחרה בקדם האירווזיון של אותה שנה והגיע למקום השישי), "מישהו אחר", "מבעד לזגוגית המכונית" (בשניהם: מילים: רוני בראון) ו"מוקדם בבוקר" (מילים: מירית שם אור, לחן: צביקה פיק ורוני בראון). בהקלטות האלבום השתתפו מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, איתן גידרון בבס, גילי דור ודני רובס בגיטרות, צביקה פיק ומשה לוי בכלי מקלדת, ירוסלב יעקובוביץ' בסקסופון וכן חברי להקת "ברוש". עוד באותה שנה הלחין לאלבום "פיתויים" של עפרה חזה את "גבריאל", ולאלבומה של שרי הלחין ועיבד את "אל תגידו לי".

בדצמבר 1982 השתתף בפסטיגל מספר 2 עם השיר "בובהל'ה" (מילים: מירית שם-אור, עיבוד: אלדד שרים).

ב-1983 הוציאה חברת סי.בי.אס לפיק אלבום אוסף נוסף בשם "אוסף פרטי", שכלל שירים שהופיעו כבר באלבומו הקודם "עכשיו", ושירים שהוקלטו לאלבום זה, אך לא נכנסו אליו דוגמת: "יש לך" ו"קסם קסם" (בשניהם - מילים: אהוד מנור) ו"במחצית הדרך" (מילים: רוני בראון, לחן: צביקה פיק וירוסלב יעקובוביץ').

בדצמבר 1983 השתתף בפסטיגל מספר 3 עם השיר "אסתר" (מילים: מירית שם-אור) וכן הלחין ללהקת "הכל עובר חביבי" את השיר "מחר תזרח השמש" (מילים: מירית שם אור). השיר שהיה שיר אורח בפסטיגל, זכה להצלחה גם מחוצה לו.

לאלבומה של עופרה חזה "בית חם", שיצא ב-1984 הלחין את השיר "יד ביד".


בשנת 1986 השתתף פיק בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "לילה לילה" שאומנם הגיע למקום ה-7, אך גם זכה להצלחה קצרה מחוץ לתחרות.

ב-1987 השתתף שוב בקדם אירוויזיון, הפעם עם השיר "דומינו" שהגיע למקום ה-10 עם 14 נקודות בלבד. עוד באותה שנה הוציא את האלבום "15 שנה" (על שום מספר השנים שעברו מאז צאת אלבומו הראשון). האלבום הכיל שירים שפיק הקליט והוציא בין 1983 ל-1986. בין שירי האלבום בלטו: "אני יכול לרקוד",ביצוע של פיק ל"אלף נשיקות", "אהבה יפנית", והבלדות "אין לי מה לתת לך" ו"הישארי איתי הלילה". פיק וננסי ברנדס עיבדו וניגנו בכל הכלים, ומירית שם-אור כתבה את כל שירי האלבום.

בקיץ 1988 הוציא את "רחוב המסגר", השיר היחיד שאת מילותיו כתב, ובו געגועים לתקופת 'להקות הקצב' בסוף שנות ה-60. בסוף השנה הוציא סינגל נוסף לרדיו - "בואי אליי" (מילים: מירית שם-אור).

בקיץ 1990 הוציא את "עודנו נערים ללכת" למילים של נתן יונתן, ועיבוד של ננסי ברנדס.

שנות התשעים - הקאמבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991, בעקבות יוזמה של העיתונאים עמית שהם וגיא אסיף, שערכו קודם לכן סדרה של מסיבות "חזרה לשנות השבעים" הופיע ברחבי הארץ עם להקת "נושאי המגבעת" שביצעה את שיריו עם סאונד עדכני ורועש. הופעות אלה זכו להצלחה בקרב קהל צעיר והחזירו את פיק לתודעה הציבורית. במסגרת שיתוף הפעולה - הקליט פיק עם הלהקה 3 שירים שיצאו לרדיו ב-1992: גרסאות ל"שיר הפרחה" ו"לגור איתו" וכן שיר מקורי - "קחי אותי אל תוך החלומות" (מילים: טל גורדון).

בקדם-אירוויזיון 1993 התמודד פיק עם השיר "ארטיק קרטיב" (מילים: מירית שם-אור) שאיתו הגיע למקום השביעי.

ב-1994 הלחין את "אני לא יכולה בלעדיך" לאלבומה השני של דנה אינטרנשיונל. השיר הפך ללהיט גדול, ודורג במקום ה-5 במצעד הפזמונים השנתי תשנ"ה (1995) של רשת ג'. פיק עצמו הקליט מאוחר יותר גרסה משלו לשיר.

ב-1995 הלחין וביצע עם דנה אינטרנשיונל את הדואט "מי שלא רוקד עומד" (מילים: מקס גת מור, עיבוד: עופר ניסים וצביקה פיק).

ב- 1998 הגיע פיק להישג הבינלאומי הגדול ביותר שלו. השיר "דיווה", שהלחין פיק לזמרת דנה אינטרנשיונל, זכה במקום הראשון באירוויזיון, והביא לו פרסום עולמי רב. מעבד השיר היה המוזיקאי אלון לוין, אך שמו "נשמט" מרשימת הקרדיטים. ועדת בירור שהקימה אקו"ם אישרה את העניין וקבעה כי לוין זכאי לפחות לחצי מהתמלוגים. לאחר דיונים חוזרים ונשנים תבע לוין את פיק, וזכה בתביעה שהגיש. עוד באותה שנה לאלבום המחווה "עבודה עברית" חידש פיק את "להיות לבד" (עיבוד: ירון בכר), שביצעה במקור מירי אלוני לסדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומיק".

ב-1999 הלחין לאלבום הבכורה של בר כהן את השיר "חושיי מכושפים".

ב-2002 לאלבומה של שרית חדד "ילדה של אהבה" הלחין 6 שירים בהם בלטו: "מיסטר די.ג'יי", ו"נדליק ביחד נר", שנבחר גם לייצג את ישראל בתחרות האירווזיון באותה שנה.

ב-2003 הלחין פיק את שירו של המתמודד האוקראיני אלכסנדר פונומריוב באירוויזיון 2003, למילים שכתבה מירית שם אור. השיר "Hasta La Vista" הגיע לבסוף למקום ה-14 עם 30 נקודות בלבד.

ב-2004 הלחין לאלבום הבכורה של מאיה בוסקילה את השיר "הלב", שהפך ללהיט גדול. באותה השנה הלחין את השיר "רק אתה", לשרית חדד. השיר נכלל באלבומה ה-12, חגיגה.

ב-2005 השתתף בפעם השישית בקדם אירוויזיון עם "אור ירח" (מילים: מירית שם-אור, עיבוד: יעקב למאי), והגיע למקום השלישי (המיקום הגבוה ביותר שלו מאז "אין לי איש מלבדי" מ-1979). עוד באותה שנה הלחין את שיר האודישנים לעונה השלישית של "כוכב נולד" - "לפעמים חלומות מתגשמים", בביצוע הפיינליסטים של העונה הקודמת - הראל מויאל, הראל סקעת ועדי כהן, וכן הלחין את השיר "הקהל שלי" לאלבומה של שרית חדד - "מיס מיוזיק" שיצא בסוף השנה.

בשנת 2009 הפיק פיק עבור חברת סלקום פרויקט בשם "עשרה לעשר" שבמסגרתו כתב עשרה שירים לעשר זמרות ישראליות, בהן מאיה בוסקילה, דניאלה פיק, שילה פרבר, אורטל אופק ודנה לפידות. השיר הבולט ביותר בפרויקט היה "נשמתי", שביצעה מאיה בוסקילה.

באפריל 2010 הוציא את הבלדה "כל כך הרבה אור" למילים של דורון מדלי, ועיבוד של יעקב למאי. ביולי 2010 הוציא פיק את השיר הקצבי "רוקדים הלילה" (מילים: דורון מדלי, עיבוד: תומר בירן).

בינואר 2011 הוכרז כזוכה ב"פרס מפעל חיים בתחום הזמר העברי של שנת 2011 של אקו"ם".

בדצמבר 2011 הוציא שיר דאנס בשם "רוני שלי" למילים של ברק פלדמן, ועיבוד והפקה מוזיקלית של ניב כהן.

בפברואר 2012 הוציא את השיר "עיניים כחולות" למילים של ברק פלדמן, ועיבוד והפקה מוזיקלית של ניב כהן.

לעיתים מכונה פיק בתקשורת ועל ידי מעריציו "המאסטרו", בשל הישגיו המוזיקליים.

קריירה טלוויזיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 השתתף פיק בסדרת הטלוויזיה "סיטי טאוור" בתפקיד מיקי שרון. ב-2005 התמנה לשופט בעונה השלישית של התחרות "כוכב נולד", ושימש כשופט בה עד העונה השביעית. באותה שנה הוקרנה בערוץ ביפ תוכנית מציאות אודותיו, אשר שמה נבחר לפי הכינוי שדבק בפיק עוד קודם לכן, "המאסטרו". התוכנית עקבה אחר חייו הפרטיים ושל בת זוגו, שירה מנור, כשהתארחו בה גם אימו, ובנותיו, שרונה ודניאלה. לאחר שידור התוכנית טענו פיק ומנור שההפקה ביימה חלק מהסיטואציות מחייהם באופן בלתי אמין.

בשנת 2009 הופיע בתפקיד אורח במיני-סדרה "תמיד אותו חלום" בערוץ הוט 3, שכתבה שירי ארצי, ועלילתה מבוססת על שיריו.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיק הוא חובב כדורגל מושבע וכדורגלן לעת מצוא. ב-1973 הקליט את "הכח זהו כח", שיר האליפות של הכח מכבי רמת גן. בשנות ה-80 שיחק במדי הפועל יהוד[1] והפועל ניר רמת השרון[2]. כמו כן, כיהן כסגן יושב ראש מכבי רמת השרון[3].

חיבתו לכדורגל הביאה אותו להשתתף בשנים 20132014 בתוכנית הדוקו-ריאליטי "גולסטאר", המציגה את פעילותה של קבוצת כדורגל המורכבת מידוענים.

מסעות פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הקריירה שלו השתתף פיק במספר רב של מסעות פרסום: ב-1979 הופיע בפרסומות לנעלי קנון; ב-1980 זימר בג'ינגל של חברת גינדי; ב-2004 פרסם את הטלפון הסלולרי מדגם נוקיה 3100. בעקבות הקמפיין, זכה הדגם לכינוי העממי "נוקיה צביקה פיק"; ב-2006 השתתף לצד בת-זוגו שירה מנור בקמפיין של סלקום; ב-2011 השתתף בקמפיין רשת לפוסטינור.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיק היה נשוי לפזמונאית מירית שם אור, שכתבה את מילות השירים של רוב להיטיו. השניים התגרשו ב-1995. לזוג שלושה ילדים: בן לי, דניאלה ושרונה. שתי הבנות הרכיבו את הצמד המוזיקלי "האחיות פיק".

החל משנת 2004 נמצא בזוגיות עם שירה מנור, עימה הביא לעולם בשנת 2014 בן וב-2016 נולד בנם השני.

בערב יום העצמאות בשנת 2018 חש ברע במהלך טיסה מלונדון לישראל. המטוס נחת נחיתת חירום בווינה ופיק אושפז בבית חולים מקומי. לאחר כשבוע הועבר לאשפוז בישראל, ולאחר מכן למרכז שיקומי,[4] שבו שהה עד 15 ביוני 2018.

בתו דניאלה נישאה ב-2018 לקולנוען האמריקאי קוונטין טרנטינו. [5]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוהי הדרך שלי (1972)
  • פיק (1973)
  • מה עכשיו? (1974)
  • אריך נגן מספר 4 (1975)
  • 12 להיטי זהב (1976)
  • בדרנית בחצות - פסקול הסרט (1977)
  • קליידוסקופ (1977)
  • שירי משוררים (1978)
  • מוסיקה (1978)
  • המראה (1980)
  • עכשיו (1982)
  • אוסף פרטי (1983)
  • 15 שנים (1987)
  • צביקה פיק שר חוליו איגלסיאס (1988)
  • לעשות אהבה (1995)
  • הלילה הוא הלילה (2002)
  • מעלה מעלה – צביקה פיק בהופעה חיה, אלבום כפול (2004)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]