אהובה עוזרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהובה עוזרי
אהובה עוזרי.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 3 במרץ 1948
בריטניהבריטניה תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 13 בדצמבר 2016 (בגיל 68)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19732016 (כ־43 שנים)
סוגה מוזיקה ים תיכונית, מוזיקת עולם, זמר עברי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה בולבול טרנג עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הד ארצי
פרסים והוקרה פרס אקו"ם (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהובה עוֹזֵרי (3 במרץ 194813 בדצמבר 2016) הייתה זמרת־יוצרת, פזמונאית, מלחינה, מוזיקאית, מעבדת מוזיקלית ומורה לפיתוח קול ישראלית. כלת פרס אקו"ם (2008) ופרס מפעל חיים של אקו"ם (2016).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהובה עוזרי נולדה וגדלה בשכונת כרם התימנים שבתל אביב. אביה יחיא עלה לארץ ישראל מתימן, ואימה חנה, גם היא ממוצא תימני, עלתה מאתיופיה. עוזרי הייתה בת הזקונים, ולה שמונה אחים ועוד שניים מאשתו הראשונה של אביה. שמה המקורי היה אביבה, אך הכינוי אהובה, שנתן לה האב, דבק בה[1]. ב־1952, כשהייתה בת ארבע, נפטר אביה[1]. כבר כילדה קטנה הייתה עוזרי פועלת כמקוננת בטקסי אזכרה לנפטרי השכונה.

בשנת 1968 למדה ממוזיקאי יהודי־הודי יחזקאל מזגאוקר, אשר ניגן בין היתר עם המוזיקאי הנודע ראווי שנקר, לנגן בבולבול טרנג[2], כלי פריטה הודי, והייתה מהמעטים בישראל שידעו לנגן בו.

בשנת 1975 יצא לאור אלבומה הראשון, "היכן החייל", שכלל שירים העוסקים באהבה ובקינה ושירים בעל גוון מסורתי, אך זכה לעיקר תשומת הלב בזכות שיר הנושא שלו, שנכתב בהשראת שכנתה בכרם התימנים, שקוננה על שכנהּ החייל, עדי, שנעדר במלחמת יום כיפור[3]. האלבום הצליח מאוד מבחינה מסחרית (על פי דיווחים בלתי רשמיים נמכרו 300 אלף עותקים)[3]. עוזרי זכתה לשם בקרב אוהדי הזמר המזרחי והפכה לסמל למוזיקת דיכאון ולשירי שכול.

ביולי 1976 יצא בחברת "האחים ראובני" אלבומה השני "חלומות גן עדן", בו בלטו השירים: "ספינת האהבה", "שיר השירים", "קול קורא לי במדבר" (עם דקלון). ביוני 1976, לכבוד זכייתו של מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים בגביע המדינה, חיברה את השיר "ירושלים של בית"ר", בו שולבה בו הקלטה של 1:14 דקות מתוך שידור משחק גמר הגביע. עוד באותה שנה שודר בטלוויזיה הישראלית סרט תיעודי בבימויו של אורי ברבש, "יום של חול"[4], אשר סקר את תחילת הקריירה שלה, והיה הסרט הראשון שעסק בתופעת הזמר המזרחי[5] והופיעה בקטע שירה בסרט הישראלי רחוב 60".

עקב התחושה שההתעסקות בשירי שכול ועצב מביאה עליה רוחות רעות, פרשה עוזרי מהופעות בשנת 1982 למשך כ־17 שנה, אך המשיכה להקליט כמה אלבומים. בתקופה זו שבה לעבודת נעוריה כטבחית במסעדת "גמליאל" בכרם התימנים, ובין השאר גם לימדה מוזיקה ופיתוח קול. אחד מתלמידיה היה הזמר זוהר ארגוב.

באוקטובר 1987 הוציאה את האלבום "עוד שנה", בו השתתפו בהקלטות איקי לוי בתופים וכלי הקשה, מיקי שביב בבס, דריו מלכי בקלידים, חיים רומנו בגיטרה חשמלית, יהודה קיסר בגיטרה 'מזרחית'

ב־1993 הלחינה את השיר "יפהפייה" מתוך אלבומו של רון שובל "שמש כנען", עיבדה אותו ושרה בו קולות רקע.

בספטמבר 1999 הוציאה עוזרי את האלבום "צלצולי פעמונים" (בהפקה מוזיקלית של משה דעבול[6]), שנחשב לאלבומה המצליח ביותר. שיר הנושא של האלבום זכה בהמשך לגרסאות כיסוי רבות (בהן של יואב יצחק, של איה כורם ושל "התבלינים" בגרסת רוק), ופרט לו בלטו גם השירים "קום ולך", "גן הוורדים", "אור הגנוז" ו"אמי אמי" (שהיווה פסקול הפתיח של העונה הראשונה לסדרה "צל של אמת").

בחודש אוקטובר 2000 אובחן אצל עוזרי סרטן במיתרי הקול, והיא עברה ניתוח לכריתתם ב־15 באוקטובר אותה שנה. מאז היא כמעט לא יכלה לשיר וקולה הפך צרוד וחלש מאוד, אך היא המשיכה ליצור והעמיקה בנגינה על הבולבול טרנג ובשיתופי פעולה עם אומנים. עם אותם מוזיקאים נמנו להקת הדג נחש, בשירה "שירת הסטיקר"; אסי לוי, בשיר "איתך" מתוך פרויקט "פנסים" של אלירן אביתר לוי[7][8] ; קרן פלס, בשירה "רק אלוהים ישפוט אותי".

בשנת 2013 הוציאה עוזרי אלבום בשם "מעליי דממה" בסדרת "עבודה עברית". באלבום השתתפו אומנים שונים ובהם חוה אלברשטיין, ברי סחרוף, רונה קינן, אהוד בנאי, קובי אפללו ודנה ברגר. באלבום שרה עוזרי שיר אחד, ששמו "התחפרתי".

בשנת 2016 הלחינה עוזרי את הפסקול לסרט ״ישמח חתני״ (בשיתוף עם שאול בסר) והוציאה את הסינגל "בי נשבעתי", שהיה שירה האחרון.

מחלת הסרטן שבה ותקפה את עוזרי ב־2014, ובאותה שנה הוסר גידול סרטני מגרונה. היא נפטרה ב־13 בדצמבר 2016 במרכז הרפואי שיבא תל השומר בעקבות סיבוכים של המחלה, והובאה למנוחות באותו יום בבית העלמין קריית שאול[9].

עוזרי לא נישאה ולא הביאה ילדים מתוך בחירה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 החליטה עיריית יבנה לקרוא רחוב על שמה[10].

בשנת 2020 הופץ סרט תיעודי על חייה של עוזרי הנקרא "צלצולי פעמונים", מאת הבמאי עופר פנחסוב. הסרט השתתף בפסטיבל הקולנוע ה־37 ירושלים[11] ואף זכה בו בפרס המוזיקה[12]. כשיר הנושא של הסרט יצאה לאור גרסה חדשה לשיר "כוחך הרם" (במקור מאלבום הבכורה של עוזרי, "היכן החייל" מ־1975), בביצועה של יובל דיין ובהפקתו ועיבודו של תמיר מוסקט[13].

בינואר 2022 החליטה עיריית תל אביב-יפו לקרוא רחוב על שמה[14].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברה של אהובה עוזרי בבית העלמין קריית שאול

בשנת 2008 הוענק לעוזרי פרס על תרומתה הייחודית לזמר העברי מטעם אקו"ם. מנימוקי השופטים:

אהובה עוזרי היא תופעה ייחודית ומקורית בזמר העברי, היא יוצרת, זמרת ומוזיקאית שהשפיעה רבות על המוזיקה בארץ, בעיקר בזכות אישיותה וסגנון כתיבתה המיוחד. אהובה היא לא רק מלחינה אלא גם פזמונאית מוכשרת, שכתבה בין היתר את המילים לשירים: "היכן החייל", "עמק הפרחים" "קול קורא לי במדבר" ו"צליל פעמונים".
אהובה עוזרי היא מעמודי התווך של הזמר הים תיכוני הישראלי. היא תמכה, עודדה וקידמה זמרים ויוצרים אחרים כשאחד הראשונים שפרח בעזרת תמיכתה היה זוהר ארגוב. אהובה השקיעה שעות רבות בפיתוח קולו ובעיצובו כזמר.
אהובה אחראית גם להצלחתו של רון שובל, עודדה אותו לפתח קריירה בתחום המוזיקה ולקחה אותו להופעות עוד כשהיה בן 10. בלחניה הרבים השתמשו דקלון, להקת העוד, יואב יצחק, נתי לוי, שרית חדד, אייל גולן, ועוד רבים אחרים.
אהובה עוזרי ידעה להשתלב גם בסגנונות אחרים ומגוונים של המוזיקה, ועוררה עניין בזמרים שאינם מהמוזיקה המזרחית, וכך פנתה אליה יהודית רביץ, למשל, וגם להקת "הדג נחש", ששיתוף הפעולה עימם הדהים רבים בתקשורת.
אהובה עדיין תומכת בזמרים חדשים ומעודדת אותם בתחילת דרכם.

בשנת 2013 קיבלה אות הוקרה של "קואליציית לבי במזרח" על תרומתה למוזיקה, במסגרת פסטיבל לבי במזרח[15].

בשנת 2016 זכתה בפרס אקו"ם למפעל חיים[16].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היכן החייל, 1975
    • הוצאה מחודשת, 2002
  • חלומות גן עדן, 1976
  • ילדה קטנה במזח, 1976
    • הוצאה מחודשת, 2004
  • עולם נפלא, 1977
  • קדימה בגאווה, 1978
  • רוח סתיו, 1979
  • הנעלם, 1980
  • שירים מהחיים (ערבית), 1980
  • שירת הברבור, 1985
  • עוד שנה, 1987
  • הבטחות, 1991
  • זעקת הלב, 1995
  • צלצולי פעמונים, 1999
  • אוסף 1: שיר מהנשמה, 2003
  • אוסף 2: כמו זוג יונים, 2003
  • זעקת הלב, 2005
  • בחיבאק, 2005
  • מפתח של זהב, 2005
  • האוסף (א–ב), 2006
  • המיטב, 2008
  • המובחרים, 2009
  • מעליי דממה, 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רז שכניק, "שלום אהובה", ידיעות אחרונות, במוסף "24 שעות", ‏13 בדצמבר 2016
  2. ^ לגעת ברוח עם אהובה עוזרי, בערוץ של רשות השידור ביוטיוב; דקה 11:08
  3. ^ 1 2 חדשות 2, ‏"עדי שורק ז"ל הוא החייל מ'היכן החייל שלי' של אהובה עוזרי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 באפריל 2013‏
  4. ^ "יום של חול", בערוץ היוטיוב של רשות השידור
  5. ^ לינוי משעלי, ‏"הכי אהובה: המיטב של הזמרת אהובה עוזרי", באתר "סרוגים", 13 בדצמבר 2016
  6. ^ טל פרי, ביצי הזהב של דעבול, באתר "MOOMA"‏, 30 ביולי 2008
  7. ^ רז שכניק, "הבמה שלה", ידיעות אחרונות, במוסף "24 שעות", 24 בדצמבר 2012
  8. ^ האזינו: סינגל ראשון לפרויקט פנסים בביצוע אסי לוי, באתר וואלה!‏, 24 בדצמבר 2012
  9. ^ עוזרי אהובה ז"ל, באתר האינטרנט של חברה קדישא תל אביב יפו והמחוז
  10. ^ רחובות חדשים ביבנה: הרצל ואהובה עוזרי. יבנה נט. 28 ביוני 2018
  11. ^ אהובה עוזרי צלצולי פעמונים, באתר פסטיבל הקולנוע בירושלים
  12. ^ הזוכים בתחרויות בפסטיבל הקולנוע ה-37 ירושלים, באתר פסטיבל הקולנוע ירושלים, בדיקה אחרונה ב־19 במאי 2022
  13. ^ בביצוע שלה ל"כוחך הרם" יובל דיין מעניקה מחווה מרגשת לאהובה עוזרי ז"ל, באתר מעריב אונליין, 7 בדצמבר 2020, בדיקה אחרונה ב־18 במאי 2022
  14. ^ חמישה רחובות יונצחו על שמות נשים, אתר עיריית תל אביב-יפו, 25 בינואר 2022
  15. ^ כרמן אלמקייס, להכיר את התרבות המזרחית מקרוב, באתר "העוקץ", 21 במאי 2013
  16. ^ עמי פרידמן, פרס מפעל חיים ליגאל בשן ואהובה עוזרי, באתר ynet, 2 במרץ 2016
    דנה קופל, הניצחון של יגאל בשן, באתר ynet, 5 באפריל 2016