הארייט הרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הארייט הרמן
Harriet Harman
Official portrait of Rt Hon Harriet Harman QC MP crop 2.jpg
לידה 30 ביולי 1950 (בת 72)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה מפלגת הלייבור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jack Dromey (1982) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.harrietharman.org
הלורד שומר החותם
28 ביוני 2007 – 11 במאי 2010
(שנתיים ו־45 שבועות)
George Young
במשרד לנשים ושוויון
28 ביוני 2007 – 11 במאי 2010
(שנתיים ו־45 שבועות)
רות קלי
חבר הפרלמנט ה-48 של הממלכה המאוחדת
28 באוקטובר 1982 – 13 במאי 1983
(28 שבועות ויומיים)
חבר הפרלמנט ה-49 של הממלכה המאוחדת
9 ביוני 1983 – 18 במאי 1987
(4 שנים)
חבר הפרלמנט ה-50 של הממלכה המאוחדת
11 ביוני 1987 – 16 במרץ 1992
(4 שנים ו־40 שבועות)
חבר הפרלמנט ה-51 של הממלכה המאוחדת
9 באפריל 1992 – 8 באפריל 1997
(5 שנים)
חבר הפרלמנט ה-53 של הממלכה המאוחדת
7 ביוני 2001 – 11 באפריל 2005
(3 שנים ו־44 שבועות)
חבר הפרלמנט ה-54 של הממלכה המאוחדת
5 במאי 2005 – 12 באפריל 2010
(5 שנים)
חבר הפרלמנט ה-55 של הממלכה המאוחדת
6 במאי 2010 – 30 במרץ 2015
(4 שנים ו־47 שבועות)
חבר הפרלמנט ה-56 של הממלכה המאוחדת
7 במאי 2015 – 3 במאי 2017
(שנתיים)
חבר הפרלמנט ה-57 של הממלכה המאוחדת
8 ביוני 2017 – 6 בנובמבר 2019
(שנתיים ו־21 שבועות)
חבר הפרלמנט ה־52 של הממלכה המאוחדת
1 במאי 1997 – 14 במאי 2001
(4 שנים)
חברת הפרלמנט ה-58 של הממלכה המאוחדת
12 בדצמבר 2019 – מכהנת
(שנתיים ו־34 שבועות)
מנהיג בית הנבחרים
28 ביוני 2007 – 11 במאי 2010
(שנתיים ו־45 שבועות)
George Young
מנהיג האופוזיציה
8 במאי 2015 – 12 בספטמבר 2015
(18 שבועות ויומיים)
11 במאי 2010 – 25 בספטמבר 2010
(19 שבועות ו־5 ימים)
מנהיג מפלגת הלייבור
8 במאי 2015 – 12 בספטמבר 2015
(18 שבועות ויומיים)
11 במאי 2010 – 25 בספטמבר 2010
(19 שבועות ו־5 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הארייט רות הרמןאנגלית: Harriet Ruth Harman; נולדה ב-30 ביולי 1950 בלונדון) היא פוליטיקאית בריטית מטעם מפלגת הלייבור, המכהנת כחברה בפרלמנט של הממלכה המאוחדת מאז שנת 1982. הרמן היא האישה המכהנת בבית הנבחרים התקופה הארוכה ביותר.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים מוקדמים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארייט רות הרמן נולדה בלונדון ב-1950 לאב רופא ואם עורכת דין. אמה, אנה הרמן, הייתה המועמדת של המפלגה הליברלית של מחוז הרטפורד בבחירות הכלליות ב-1964. הרמן היא השלישית מבין ארבעת בנות המשפחה. הרמן למדה בבית ספר ציבורי והמשיכה לימודי פוליטיקה באוניברסיטת יורק. ב-1972 לקחה חלק בהפגנות המחאה על יום ראשון הארור. אולם, המודעות הפוליטית שלה התפתחה בעת שעבדה כעורכת דין. הרמן נשואה לחבר הפרלמנט ג'ק דרומיי (Jack Dromey) ולזוג שלושה ילדים.[2]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן כיהנה בתפקידים שונים בממשלות צללים. היא כיהנה כשרת צללים לשירותים חברתיים (משנת 1984) וכשרת צללים לענייני בריאות (משנת 1987), כמזכירת הראשית בצללים במשרד האוצר (1992–1994), ותחת טוני בלייר, כמזכירת תעסוקה בצללים (1994–1999). במשך כמזכירת בריאות בצללים (1995–1996) ומזכירת הביטוח האומי בצללים (1996–1997). לאחר הניצחון בבחירות הכלליות ב-1997 הרמן מונתה למזכירת המדינה לביטוח לאומי והשרה הראשונה במשרד לנשים ושוויון (אנ'). היא סיימה את תפקידה שנת 1998 כשעזבה את הממשלה. בשנת 2001 מונתה לתובעת הכללית באנגליה ובוויילס, ושימשה בתפקיד עד 2005.

לקראת הבחירות הכלליות בשנת 2007, הרמן התמודדה לתפקיד סגן יושב ראש מפלגת הלייבור וניצחה לאחר שהביסה חמישה מתמודדים.[3] ב-28 ביוני 2008 לאחר שגורדון בראון נבחר לראש ממשלה, הוא צרף את הרמן לממשלתו. היא כיהנה כלורד שומר החותם, השרה לענייני נשים ושיויון ויושבת ראש מפלגת הלייבור בבית הנבחרים.[4] לאחר התבוסה של מפלגת הלייבור בבחירות במאי 2010, בראון התפטר מתפקידו כיושב ראש המפלגה והרמן הפכה לממלאת יושב ראש הלייבור ויושבת ראש האופזציה עד לבחירתו של אד מיליבנד.[5] בין השנים 2010–2011 היא כיהנה כסגנית ראש ממשלת הצללים, וכמזכירת מדינה בצללים לפיתוח בינלאומי ובהמשך כמזכירת מדינה בצללים תרבות, תקשורת וספורט (2011–2015). לאחר התבוסה של הלייבור בבחירות הכלליות 2015, התפטר מיליבנד ממנהיגות מפלגת הלייבור והרמן הייתה שוב ממלאת מקום יושב ראש המפלגה ומנהיגת האופוזיציה.

הרמן התמודדה בסוף 2019 לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים[6] והפסידה.

הרמן פעילה למען שוויון לנשים וסייעה להכניס יותר נשים ממפלגת הלייבור לפרלמנט.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הארייט הרמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Harman breaks record for long service". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-12-16. נבדק ב-2020-03-13.
  2. ^ Sebastian Whale, Harriet Harman: “I am in my prime”, PoliticsHome.com, ‏2018-03-22 (באנגלית)
  3. ^ Tempest, Matthew; correspondent, political (2007-06-24). "Harman elected Labour deputy leader". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-13.
  4. ^ About Harriet, Harriet Harman
  5. ^ Heather Saul, Harriet Harman: I would have beaten Ed Miliband in leadership contest, inews.co.uk, ‏24th August 2017 (באנגלית)
  6. ^ Hinsliff, Gaby (2019-10-28). "Harriet Harman on political survival: 'If you've been an outsider, you never forget'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-13.
  7. ^ Mason, Rowena; correspondent, political (2014-07-08). "Harriet Harman savages Gordon Brown over sexism and inequality". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-13.