הבחירות הכלליות באיטליה 2013

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
‹ 2008 איטליהאיטליה 2018 ›
הבחירות הכלליות באיטליה 2013
2425 בפברואר 2013

  Pier Luigi Bersani Official.jpg Silvio Berlusconi crop 2015.jpeg
מועמד פייר לואיג'י ברסאני מריו מונטי
מפלגה המפלגה הדמוקרטית הבחירה האזרחית
מספר הקולות 10,047,507 9,923,100
מספר המושבים 345 נ / 123 ס 125 נ / 117 ס
שינוי במושבים 134 נ / 7 ס 219 נ / 57 ס
אחוזים 29.5% 29.1%
Province of Italy, election 2013.png
הזוכה: אנריקו לטה

הבחירות הכלליות באיטליה הן מערכת הבחירות לפרלמנט האיטלקי, בן 630 הצירים, שהתקיימו ב-2425 בפברואר 2013. אלה הבחירות למושב הפרלמנט ה-17 של איטליה, לבית הנבחרים ולסנאט האיטלקי.

בבחירות זכתה המפלגה הדמוקרטית של איטליה בהובלתו של פייר לואיג'י ברסאני ב-297 מושבים, מפלגת החירות לעם בהנהגתו של סילביו ברלוסקוני ב-98 מושבים, תנועת חמשת הכוכבים בהנהגתו של בפה גרילו זכתה ב-109 מושבים ומפלגת הבחירה האזרחית בהנהגתו של מריו מונטי ב-37 מושבים.

לאחר שברסאני נכשל בהקמת קואליציה הוטלה מלאכת הרכבתה על סגנו אנריקו לטה שהצליח במשימה ונבחר לראשות הממשלה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב משבר החוב האירופי, ראש הממשלה האיטלקי סילביו ברלוסקוני התפטר מתפקידו בנובמבר 2011, בנוסף הוא התמודד מול הרשעות פליליות לרבות חשדות לקיום יחסי מין עם זונות. הוא הוחלף על ידי סנאטור טכנוקרט ושר האוצר בעבר, מריו מונטי.

בדצמבר 2012 ברלוסקוני הכריז על רצונו להתמודד לתפקיד ראש הממשלה בפעם הרביעית. מיד לאחר מכן, מפלגתו הכריזה כי מסירה תמיכתה בקבינט של מונטי והלה הכריז על התפטרותו.

בתקופת מונטי איטליה התמודדה מול העלאות מסים וקיצוצים נרחבים בתקציב המדינה ורפורמות שנועדו לייעל את הכלכלה האיטלקית. כמו כן, האבטלה עלתה ב-2%. מונטי זכה לתמיכה מנהיגים אירופאיים כמו אנגלה מרקל וניקולא סרקוזי שהעריכו מאוד את תפקודו כרה"מ.

מועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]