פייר לואיג'י ברסאני

פייר לואיג'י ברסאני
Pier Luigi Bersani
לידה	29 בספטמבר 1951 (בן 72); בטולה, איטליה
שם לידה	Pier Luigi Bersani
מדינה	איטליה
השכלה	אוניברסיטת בולוניה
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, הדמוקרטים של השמאל, המפלגה הדמוקרטית, Democratic Party of the Left
	www.pierluigibersani.it
	18 במאי 2001 – 19 ביולי 2004; (3 שנים ו־9 שבועות)
	Massimo Tedeschi ←
	21 באפריל 2006 – 28 באפריל 2008; (שנתיים)
	22 באפריל 2008 – 14 במרץ 2013; (4 שנים ו־46 שבועות)
	5 במרץ 2013 – 28 בפברואר 2017; (4 שנים)
	28 בפברואר 2017 – 22 במרץ 2018; (שנה)
	19 במרץ 2018 – 12 באוקטובר 2022; (4 שנים ו־29 שבועות)
	2004 – מאי 2006
	20 ביולי 2004 – 27 באפריל 2006; (שנה ו־40 שבועות)
	18 במאי 1996 – 21 באוקטובר 1998; (שנתיים ו־22 שבועות)
	→ Alberto Clò פייר לואיג'י ברסאני ←
	17 במאי 2006 – 8 במאי 2008; (שנתיים)
	→ קלאודיו סקאיולה קלאודיו סקאיולה ←
	21 באוקטובר 1998 – 22 בדצמבר 1999; (שנה ו־8 שבועות)
	→ פייר לואיג'י ברסאני אנריקו לטה ←
פרסים והוקרה
	לגיון הכבוד
חתימה

פייר לואיג'י ברסאני (באיטלקית: Pier Luigi Bersani; נולד ב-29 בספטמבר 1951), פוליטיקאי איטלקי, המזכיר לשעבר של המפלגה הדמוקרטית, מפלגת השמאל-מרכז העיקרית באיטליה. ברסאני זכה במועמדות מפלגתו לראשות ממשלת איטליה לאחר שהביס בפריימריס את ראש העיר פירנצה מתאו רנצי. בשנים 1996–1999 כיהן כשר התעשייה והמסחר, שר התחבורה מ-1999 עד 2001, וכשר לפיתוח כלכלי בשנים 2006–2008.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר לואיג'י ברסאני נולד ב-29 בספטמבר 1951 בבטולה, עיירה הררית בעמק ה-נוּר (Nure), בנפת פיאצ'נזה, מחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה. אביו היה מכונאי ופקיד בתחנת דלק. לאחר שהשלים את חובותיו לקבל תעודת בגרות בפיאצ'נצה, נרשם ברסאני לאוניברסיטת בולוניה, שם סיים תואר ראשון בפילוסופיה. התזה שלו עסקה באפיפיור גרגוריוס הראשון.

ב-1980 נישא ברסאני לדניאלה פרארי והזוג הביא לעולם שתי בנות: אליסה ומרגריטה. לאחר התנסות קצרה כמורה, הקדיש ברסאני את חייו לפוליטיקה ולמינהל הציבורי.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברסאני הצטרף למפלגה הקומוניסטית האיטלקית ולאחר מכן למפלגה הדמוקרטית של השמאל. כחבר המזכירות הלאומית של המפלגה הדמוקרטית של השמאל, היה ברסאני אחראי על הסקטור הכלכלי. בגיל צעיר מאוד הפך ברסאני לסגן נשיא של קהילת ההר של פיאצ'נצה ולאחר מכן נבחר למועצה האזורית של מחוז אמיליה-רומאניה ואז, ב-1990, נבחר לכהן כסגן הנשיא של המחוז. בין השנים 1993–1996 כיהן ברסאני כנשיא המחוז.

קבינט המרכז-שמאל (1996 - 2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות הכלליות שהתקיימו באיטליה ב-1996 נבחר ברסאני לכהן כשר התעשייה, המסחר והמלאכה, תפקיד בו כיהן בין ה-18 במאי 1996 ל-22 בדצמבר 1999 ולאחר מכן, בין ה-22 בדצמבר 1999 ל-11 ביולי 2001, כיהן כשר התחבורה, בקבינט של רומנו פרודי, מאסימו דאלמה וג'וליאנו אמאטו.

הפרלמנט האירופי (2004 - 2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 נבחר ברסאני לפרלמנט האירופי כמייצגו של האזור הצפון-מערבי, מטעם המפלגה הדמוקרטית של השמאל, חלק ממפלגת הסוציאליסטים האירופאים, וכיהן בוועדה לכלכלה ולעניינים מוניטריים של הפרלמנט האירופי. הוא היה ממלא מקום בוועדה לשוק פנימי ולהגנת הצרכן. הוא היה חבר בוועדה הפרלמנטרית לשיתוף פעולה בין האיחוד האירופי לקזחסטן, לקירגיזסטן ולאוזבקיסטן, וליחסים לטג'יקיסטן, טורקמניסטן ומונגוליה, וכממלא מקום למשלחת ליחסים עם בלארוס. הוא עזב את הפרלמנט האירופי בעת בחירתו מחדש ל-Chamber of Deputies של איטליה ב-2006, והוא מונה לשר לפיתוח כלכלי בממשלתו של רומנו פרודי ב-17 במאי 2006.

הקבינט השני של פרודי (2006 - 2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרלמנט השני של פרודי הטיל על השר לפיתוח כלכלי, פייר לואיג'י ברסאני, את המשימה להביא ליותר תחרותיות וליברליזציה של השווקים. ב-30 ביוני 2006 הגיב השר בצו 223 שמאוחר יותר הומר לחוק 248/2006, שנודע בציבור כ"ברסאני 1", אשר הטיל גזירות על נהגי מוניות ובתי מרקחת, אם כי התייחס גם למגזרים אחרים.

מדיניות הממשלה באשר לליברליזציה ותחרותיות לא עצרה כאן. לאחר "ברסאני 1" בא גם "ברסאני 2", מה-31 בינואר 2007, שלאחר מכן הומר לחוק 40, מה-2 באפריל 2007, ולאחר מכן שורה של הצעות חוק לקידום ליברליזציה של מקצועות ושל שידורי טלוויזיה, שירותים ציבוריים מקומיים, אנרגיה, כמו גם צמצום ופישוט של זמנים ונהלים לצורך הקמת עסקים חדשים.

הצעת חוק נוספת הוצעה על מנת להנחיל היגיון בתחומי השיפוט של רשויות הפיקוח, ולשנות ולחזק את הסמכויות שלהן, במיוחד בכל הקשור לתחרות. הצעת חוק אחרת הציגה והסדירה את הנהלים המשפטיים לתביעות ייצוגיות.

מזכיר המפלגה הדמוקרטית של איטליה (2009 - היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באוקטובר 2009 הביס ברסאני את דאריו פרנצסקיני ואת איגנזיו מארינו בבחירות על ראשות המפלגה הדמוקרטית כשהשיג 55.1% מהקולות, ובכך הפך למנהיג הראשי של האופוזיציה באיטליה. מאז ה-7 בנובמבר 2009, כפי שהוחלט על ידי האספה הלאומית, לקח פייר לואיג'י ברסאני את תפקיד מזכיר המפלגה הדמוקרטית של איטליה.

ברסאני התמודד בבחירות הכלליות באיטליה 2013. ב-22 במרץ 2013 הטיל הנשיא ג'ורג'ו נפוליטנו על ברסאני להקים ממשלה, אך הדבר לא עלה בידו.

פעילויות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 היה ברסאני, לצד וינצ'נזו ויסקו, שותף מייסד של צוות החשיבה NEWS ‏ ("New Economy, New Society"). ברסאני הוא גם היושב ראש של אגודת Nuova Romea שהוקמה ב-2002 במטרה לפתח את מחוז ונטו ואת מחוז אמיליה-רומאניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פייר לואיג'י ברסאני בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של פייר לואיג'י ברסאני (באיטלקית)

פייר לואיג'י ברסאני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ביוגרפיה בפרלמנט האירופי (באנגלית)