הבנאי מנולה (בלדה)

הבנאי מנולה (ברומנית: Meşterul Manole) היא בלדה עממית רומנית. הבלדה נחשבת לאחת היצירות החשובות ביותר של הפולקלור העממי הרומני. המשורר וסילה אלכסנדרי ליקט אותה והעבירה בכתובים.

קיימת בלדה סרבית דומה בשם "בנין הקרת סקאדר".

תוכן הבלדה

הבלדה מספרת על בנייתו של המנזר בקורטאה דה ארג'ש, בירתה הקדומה של ולאכיה. על פי הבלדה, ליקט השליט המקומי את עשרת הבנאים הטובים ביותר ובראשם המכונה מנולה, כדי שייבנו את המנזר ואת חומותיו. הבנאים בנו ביום ובלילה נפלו החומות, שוב ושוב. לילה אחד חלם מנולה חלום ולמחרת סיפר לחבריו שבחלומו, רק אם יקריבו בתוך החומות אשה, הרעיה או האחות הראשונה של מי מהבנאים שתבוא בבוקר אליהם, רק אז יעמדו איתן החומות. הבנאים נשבעו לשמור את הסוד והמתינו לבוקר המחרת. בבוקר, ממרומי הפיגומים, ראה מנולה שמתקרבת רעייתו האהובה, אנה, הנושאת ברחמה את ילדם ובידיה ארוחתו. מנולה התפלל לאלוהים שיירד גשם זלעפות וזרמי מים יפריעו לרעייתו וכך תשוב מדרכה. האל נענה לו והגשם המבוקש ירד, אך הרעיה הנאמנה המשיכה בדרכה למרות הגשם וזרמי המים. מנולה התפלל הפעם שתנשוב רוח חזקה ותפריע לאשתו בדרכה ושוב נענה לו האל, אך הרעיה הנאמנה המשיכה בדרכה, וגברה על הרוח. הרעיה מגיעה ומנולה מחבק אותה, צוחק איתה ואומר לה שהבנאים יעשו עצמם כאילו הם קוברים אותה "בצחוק" בתוך החומה. הרעיה מסכימה וצוחקת ומנולה בונה מסביבה. ככל שהבניה מתקדמת מתחלף יחס הרעיה ומצחוק היא עוברת לבכי ומתלוננת על לחץ המבנה על גופה, אך מנולה שותק וממשיך בבניה עד שכבר לא רואים אותה.

בגמר הבניה בא השליט וצוחק בהנאה למראה החומות והמבנה ושואל את הבנאים אם יוכלו לבנות במקום אחר מנזר יפה מהמנזר הזה. הבנאים מתגאים ביכולתם ומשיבים שיכולים הם. השליט חושב על העניין ומצווה להוריד את הפיגומים ולהשאיר את הבנאים תקועים על הגג הגבוה. חלק מהבנאים מנסים לבנות לעצמם כנפיים מעץ, אך נופלים אל אבדנם. מנולה נשאר אחרון וכשהוא שומע את קול אשתו הקורא לו מתוך הקיר, הוא משליך עצמו ומתרסק ארצה.

אלמנטים מיתולוגיים

בתוך היצירה משולבים אלמנטים מתוך המיתוסים על דדלוס ואיקרוס, איפיגניה ו/או בת יפתח.

דמותו של הבנאי מנולה במדיה אמנותית

• 1948 - האופרה "הבנאי מנולה" מאת המלחין היהודי-רומני אלפרד מנדלזון

קישורים חיצוניים

• הבנאי מנולה בוויקיטסקט (ברומנית)