הגל השלישי של הקפה

הגל השלישי של הקפה הוא מונח המתאר את ההתפתחות האחרונה בתחום משקאות הקפה ומתבסס על הרגלי צריכת הקפה בארצות הברית ובנורווגיה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח מיוחס לטריש רות'גב, מומחית קפה, למרות שטימותי ג'יי קאסל, סופר וסוחר קפה ותה, טבע את המונח לפניה. רות'גב פרסמה את המאמר בשנת 2002 בכתב עת של גילדת קולי הקפה^[1] בעוד שטימותי השתמש בו במאמר שכתב בשנת 1999.^[2]

רות'גב שאלה את מונחי הגלים בקפה מהיסטוריית ההתפתחות של הפמיניזם וחילקה את הגלים של צריכת הקפה לשלושה:

הגל הראשון – סוף המאה ה-19/תחילת המאה ה-20, בגל זה התחיל לראשונה מסחר המוני בקפה. קפה נמס וקפה פילטר זולים הגיעו כמעט לכל בית מודרני. בגל זה לא הושם דגש על מקור הפולים ואיכותם אלא רק על הייצור ההמוני.
הגל השני – בשנות השישים, הגיע לאמריקה השימוש הנרחב באספרסו. ניכרה עליה באיכות הפולים וחברות כמו סטארבאקס ופיט'ס החלו למכור משקאות מבוססי אספרסו שהחליפו את הקפה הנמס.

הגל השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות'גב טענה כי מתרחש שינוי משמעותי בהרגלי צריכת הקפה מה שמגדיר את "הגל השלישי של הקפה". לגל השלישי יש כמה מאפיינים עיקריים:^[3]

אזור הגידול: חשיבות מקום גידול הפולים ומאפייניו כגון, גובה, סוג האדמה, טמפרטורה ומאפייני ההשקיה עלתה.
זנים שונים: בגלי הקפה הקודמים לא ניתנה חשיבות לזני הקפה ולרוב פולי הקפה נמכרו בתערובת. בגל השלישי ישנה חשיבות לטעמו של זן מסוים או תערובות מסוימות מאוד.
קליה: הקליה בגל השלישי היא בעיקר בהירה/בינונית על מנת להדגיש את טעמי הקפה. כמו כן, הקליה נעשית בכמויות קטנות כדי לשמור על טריות הפולים.
טחינה: מטחנות הקפה השתכללו על מנת לאפשר טחינה מדויקת ברמות שונות לשיטות חליטה שונות.
שיטות חליטה: שיטות החליטה נעשו מגוונות כאשר כל אחת נותנת נופך אחר לטעם הקפה, שיטות כמו דריפ קופי, אספרסו ומקינטה נעשו נפוצות יותר ומדויקות יותר.
מומחיות: כיוון שנוספו פרמטרים רבים ונדרשים להכנת הקפה, נדרשה בהתאם מומחיות של הבריסטות ומכיני הקפה הביתיים.
הגשה מוקפדת: התפתחה אומנות לאטה (אנ') (ציור בקפה - latte art) על מנת להגיע לרמת הגשה גבוהה ומוקפדת.

שינוי נוסף שהתרחש בעקבות הגל השלישי, מרכז העניין בקפה עבר מרשתות עולמיות אל יצרנים ובתי קפה קטנים. כמו כן, נוצרה עליה ברכישת מוצרי הכנת קפה איכותיים ויקרים כגון מכונות אספרסו, מטחנות, דריפים ואביזרים נוספים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל הגל השלישי החל לתפוס תאוצה לקראת סוף העשור השני של המאה ה-21, עם הקפדה בבתי קפה רבים על איכויות הקפה שמאפיינות את הגל השלישי. כמו כן, בתי קלייה מקומיים הפכו יותר נפוצים.^[4]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת נפוצה על הגדרת הגלים היא התמקדות בצריכת הקפה בארצות הברית ולא בשינוי כלל עולמי. כך למשל באיטליה, כבר במאה ה-18 בתי הקפה מכרו קפה מקינטה וכשהגיעה מכונת האספרסו באמצע שנות העשרים הפכה המקינטה למכשיר ביתי והאספרסו היה נפוץ יותר בבתי הקפה. כל התהליך הזה נעשה ללא תלות בחברות גדולות. אמנם, הגל השלישי באיטליה נראה דומה במאפייניו.

גם אוסטרליה עברה תהליך שונה ומהיר יותר, כבר בשנות ה-50 לאחר הגירה איטלקית נרחבת למדינה, החל שימוש נרחב במכונות האספרסו ו-50 שנה לאחר מכן, בתחילת שנות האלפיים, האוסטרלים הקדימו את שאר העולם בגל השלישי.

כמו כן, במדינות שונות (למשל, ישראל) יש המגדירים את הגל הראשון של הקפה בתקופה בה משקה הקפה היה נפוץ יותר בצורתו כקפה טורקי, ולאחר מכן צורות קפה אחרות.^[5]