הגרלת הגרין קארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרין קארד

הגרלת הגרין קארד (The Diversity Immigrant Visa Program) היא הגרלה של 50,000 ויזות (גרין קארד) אותה עורכת ממשלת ארצות הברית בכל שנה באמצעות הגרלה ממוחשבת הנערכת על פי חוק של הקונגרס.

מקבלי הוויזה מקבלים מעמד של תושב קבע (Permanent Resident) ורשאים להגר עם בני משפחתם לארצות הברית לאחר שהשלימו תהליך קונסולארי אותו עובר כל מגיש בקשת לאשרת שהייה. תושבות הקבע מקנה זכויות רבות כולל האפשרות להגיש בקשה לאזרחות אך שונה מאזרחות בכמה זכויות חוקתיות.

החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ה- Immigration Act of 1990 שהוא חוק הגירה רחב שעבר בקונגרס האמריקאי בסוף שנות השמונים הקצה הממשל 55,000 ויזות שיוגרלו למשתתפים מכל העולם. במסגרת חוק שחוקק בקונגרס בנובמבר 1997 צומצמה כמות הויזות האפקטיבית של ההגרלה ב-5,000 והיא עומדת מאז על 50,000. החוק, Nicaraguan Adjustment and Central American Relief Act ‏(NACARA), מייעד את הכמות שצומצמה לטובת אזרחי ניקרגואה ללא הגרלה.

המניע לחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת ההגירה האמריקאית עברה תהפוכות משמעותיות בשנות קיומה, החל מהגירה חופשית שהיוותה את הבסיס להקמתן של המדינות ואיחודן לאחר מכן, ועד למדיניות קשוחה בהרבה הקיימת היום ואשר הושפעה רבות מהדמוגרפיה המשתנה, מהכלכלה האמריקאית ומאיומי הטרור הגלובליים.

לצד הקשחת המדיניות עם השנים זיהו האמריקאים בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת עיוות דמוגרפי הנובע משיטת ההקצאות הכללית הקובעת מספר מרבי של ויזות שיוקצו למהגרים על פי קטגוריות שונות: משפחה, עבודה, לימודים וכדומה. שיטה זו מקבעת את מדינות ההגירה הגדולות (מדינות בעלות מספר אזרחים גדול ומספר תושבים ואזרחים אמריקאים שמוצאם באותה מדינה) כצרכני ההקצאות ולא מאפשרת למדינות הגירה קטנות ליהנות ממדיניות ההגירה הליבראלית של ארצות הברית.

כדי להתגבר על העיוות ולתת הזדמנות שווה לתושבי כל העולם החליטו האמריקאים להנהיג את הגרלת הגרין קארד שבסיסה הוא השתתפות למדינות הגירה קטנות בלבד. מתוך כך נולד הכלל שעוגן בחוק הגורס שמדינות מהן הגיעו לארצות הברית למעלה מ-50,000 מהגרים בחמש שנים שקדמו לשנת ההגרלה לא יוכלו להשתתף בהגרלה.

שם ושנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם התוכנית השנתית של הגרלת הגרין קארד נגזר מהשנה בה יוקצו בפועל הוויזות לזוכים. מכיוון שיש פער זמן משמעותי בין תקופת פרסום התוכנית ותקופת ההגשה לבין מועד קבלת הויזות (הזמן מיועד לתהליך הקונסולארי אותו חייבים לעבור הזוכים) נוצר לעיתים בלבול.

תוכניות הגרלת הגרין קארד מסומנות באותיות DV ולאחריהן שנת ההקצאה. לדוגמה, בתוכנית DV2013 יוקצו וויזות בשנת 2013. התוכנית עצמה תחל שנתיים קודם, בשנת 2011, בה יפורסמו תנאי ופרטי התוכנית ובה תתרחש תקופת ההגשה.

המעבר לאינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית DV2004 שנערכה בשנת 2002 הייתה האחרונה בה בוצעה הגשת נתוני המשתתפים באמצעות הדואר על גבי נייר. ההגשה בוצעה בהתאם להנחיות הכתובות מבלי שהיה טופס מסוים בו היה המשתתף אמור למלא את פרטיו. כתוצאה מכך, נגרם בלבול רב בקרב המעוניינים להשתתף בהגרלה, ונפסלו מיליוני טפסים בכל שנה.

החל מתוכנית DV2005 שנערכה בשנת 2003 עבר הממשל להשתמש באתר אינטרנט לצורך הגשת האפליקציות. האתר נפתח לתקופה של חודשיים בשנה בהתאם למועדים המתפרסמים מספר חודשים לפני כן.

מדינות משתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה מתפרסם עדכון לרשימת המדינות המשתתפות בהגרלה של אותה שנה. בדרך כלל הרשימה מתעדכנת בהוספה של מדינה או יותר לרשימת המדינות האסורות להשתתף וזאת על פי הכלל שנקבע בחוק הקובע שלא ישתתפו בהגרלה מדינות שתושביהן קיבלו יותר מ-50,000 ויזות גרין קארד בחמש שנים שקדמו להגרלה.

באופן מסורתי לא משתתפות בהגרלה מדינות גדולות כגון סין, הודו, מקסיקו, קנדה ואנגליה וכן מדינות קטנות יותר מהן יש הגירה רבה לארצות הברית כגון הפיליפינים. בשנים האחרונות התווספו מדינות מהן גדלה ההגירה החוקית לארצות הברית מעבר לסף שנקבע כגון פולין, רוסיה וברזיל.

מצב חוקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פרסום החוק המאפשר את ההגרלה נערך שינוי אחד ובו קוצצה מכסת הוויזות מ-55,000 ל-50,000 (5,000 לטובת ניקרגואה במסגרת חוק שחוקק בשנת 1997). מעבר לכך לא בוצע בחוק כל שינוי והוא בתוקף מאז ועד היום.

נכון לעכשיו אין בתוכניות הממשל האמריקני לערוך שינויים חוקתיים הנוגעים להגרלת הגרין קארד ואין הצעות חוק הקוראות לכך. הרוב הדמוקראטי בסנאט ובבית הנבחרים דוגל במדיניות הגירה ליבראלית והזדמנות שווה לכל אדם להגשים את החלום האמריקני.

במשך השנים היו ניסיונות של גורמים בבית הנבחרים ובסנאט לבטל את ההגרלה או לערוך בה שינויים. ניסיונות אלה לא צלחו ואין כיום כל פעילות חקיקה הקוראת לבטל או לבצע שינוי בהגרלה.

ניסיונות הביטול נבעו מרצונם של נבחרי ציבור לצמצם את ההגירה החוקית והבלתי חוקית לארצות הברית, כאשר טיעוני הביטול התבססו על פרצות שהיו בעבר כשהגשת האפליקציות נעשתה באופן ידני. כמו כן טענו חברי קונגרס ואחרים שההגרלה מאפשרת לטרוריסטים לחדור לארצות הברית. טענה זו חוזקה כשמחבל ממוצא מצרי שנכנס לארצות הברית תוך זכייה בהגרלה ביצע את הפיגוע בנמל התעופה של לוס אנג'לס. הטענות נשמעו היטב לאחר פיגועי 11 בספטמבר וקיבלו גושפנקא במסדרונות בית הנבחרים והסנאט שנשלטו על ידי הרוב הרפובליקני.

ניסיונות הביטול ככל שהיו נשארו במסגרת בית הנבחרים בהצעות חוק שהתגלגלו משנה לשנה מבלי שהן מובאות להצבעה ולתהליך מקביל בסנאט (כל הצעת חוק בקונגרס צריכה לעבור מסלול מקביל בבית הנבחרים ובסנאט ורק לאחר שאושרה בשניהם היא תעבור לוועדה משותפת לשני הבתים ואם עברה את הוועדה לאישור הנשיא).

אזהרות הממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמי ממשל אמריקאים פרסמו אזהרות הנוגעות לאתרים המתחזים לאתרי הממשל ומציעים השתתפות בהגרלה תמורת תשלום. בעבר הוגשה תביעה נגד מפעילי אתר קיקיוני שעסק ברישום להגרלת הגרין קארד, התחזה לאתר של הממשל וגבה כספים מלקוחות ממדינות שממילא לא יכלו להשתתף בהגרלה. האתר נסגר ומפעיליו נעצרו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.