הדרה לוין ארדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדרה לוין ארדי
הדרה לוין ארדי
מידע כללי
תאריך לידה 1963
מקום לידה ירושלים Flag of Israel.svg
שנות פעילות 1999-היום
סוגה פולק, R&B
אתר אינטרנט http://www.hadara.co.il

הדרה לוין ארדי, מוסיקאית וזמרת ישראלית, נולדה בירושלים ב-1963.

בוגרת של אוניברסיטת ניו יורק (NYU) בקולנוע וטלוויזיה. אחרי שבע שנים בניו יורק וסרט באורך מלא ראשון שביימה בגיל 24 ("שלוש אחיות ואח"), חזרה לירושלים עם בנה אדם ג'יימס, ביימה סרטים דוקומנטריים ופרומואים, הוציאה ספר שירה "פאפיה זום" בהוצאת תמוז, ופרסמה מאמרים בנושאים שונים.

בשנת 2000 התחילה את הקריירה המוזיקלית שלה ללא כל השכלה רלוונטית או ניסיון קודם. במהרה הפכה לחלוצת הסצנה העצמאית האלטרנטיבית בארץ, ולאחת האמניות הפוריות, הייחודיות והאמיצות במקומותינו. זכתה בבחירת המבקרים לזמרת השנה ובציון לשבח בתחרות הבינלאומית ע"ש ג'ון לנון. מאז הספיקה לזכות בכמה תחרויות בינלאומיות נוספות, על מצוינות בכתיבת שירים, ואף הוזמנה לנגן בפסטיבלים יוקרתיים ברחבי אירופה. הופעותיה שודרו בערוצים האירופיים, כמו ה- BBC World. היא התארחה בלייב-סשן ב-BBC סקוטלנד, והוזמנה להקליט עם האחים קאמרון (שעבדו בין השאר עם טראוויס, איאן בראון, טורי איימוס), שהפיקו עבורה מיני אלבום.

כמו כן כתבה וביצעה הדרה את הגרסה באנגלית לשיר הנושא בסרטו של תומר היימן, "I shot my love". השיר יצא כסינגל בפסטיבל ברלין 2010.

הדרה הוציאה 11 אלבומי אולפן, 2 מיני אלבומים והשתתפה בפרויקטים "שרים לאה גולדברג", "נערות רוק", "בנות חווה (אלברשטיין)" ו"שרים יהודה עמיחי". שיתפה פעולה עם ירמי קפלן, שלומי שבן, רונה קינן, דן תורן ואמנים נוספים, ושחררה אינספור סינגלים עצמאיים ויחודיים, עם מילים ואמירות נוקבות, ובהומור סרקסטי.

לוין ארדי מנגנת על פסנתר ושרה בעיקר באנגלית. היא כותבת את שיריה, ולרוב גם מפיקה בעצמה. ב-2008 הוציאה אלבום ראשון בעברית, ששילב היפ הופ ורוק אקוסטי.

בסוף 2011 נפרדה לוין ארדי מהלייבל "עננה" אחרי שבע שנים, וב- 2012 הוציאה מיני-אלבום "Who's Gonna Stop Me Now" עם שירים חדשים בהפקת בנה, אדם ג'יימס לוין ארדי. ב- 2013 הוציאה אלבום כפול בפרויקט ייחודי, "Songs, Naked", שכלל 21 שירים אבודים, שמעולם לא הופקו כהילכתם, ונאספו לאלבום זה בגירסת ערומה וראשונית, שהוקלטה בחזרות.

לוין ארדי מתחזקת בלוג פעיל, וממשיכה מידי פעם לכתוב טורי דעות באתרים ובעיתונים שונים.

"הדרה היא בולדוזר תרבותי בגוף של בנאדם אחד. חילונית בירושלים, פסנתרנית שעושה Fאנק ורוק, אייקונוקלסטית נחושה בעלת שמחת חיים והומור שחור בו זמנית. תחשבו ברוס ספרינגסטין פוגש את אלניס מוריסט בתחילת דרכם. ותחשבו גם אמינם. היא סוללת לעצמה נישה תרבותית משלה, מחליפה ז'אנרים וזהויות. אי אפשר לתייג אותה. אינטלקטואלית בזירת הפופ. במילים מבריקות, ברהיטות ובאנינות, היא נוגסת בכל הפרות הקדושות....מושלמת מבחינה רגשית, האלבומים שלה הם אורגזמה מוסיקאלית." (טאבלט מגאזין, ניו יורק  2009)

בדצמבר 2013 זכתה הדרה לוין ארדי בפרס סמיט‏[1] על כתב היד לספרה "ליקוי מאורות" - רומן על חיי המוסיקה בארץ ועל תהליך התבגרותו של צעיר הומו בקיבוץ ובירושלים‏[2].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013 אלבום כפול, Songs, Naked
  • Who's Gonna Stop Me Now (EP), 2012
  • Too Much of a Good Thing, 2009
  • כאילו אין מחר, 2008
  • After the Storm, 2006
  • All I Want (EP), 2005
  • The Move, 2005
  • King O. Extended, 2004
  • This Is a True Story \ The Rough Cut (revised & revisited), 2004
  • Magic Time, 2002
  • King O., 2002
  • Live at Tmuna theatre 14/01/01, 2001
  • This Is a True Story \ The Rough Cut, 2001

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרס סמיט, באתר תיאטרון החדר, 6.2013
  2. ^ טקס הענקת פרס סמיט, באתר "בכיוון הרוח", 12.2013
P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.