פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פסטיבל ברלין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסלון פרס דב הזהב המוענק בפסטיבל

פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברליןגרמנית: Internationale Filmfestspiele Berlin או בקיצור: Berlinale) הוא פסטיבל סרטים המתקיים בברלין מדי שנה בחודש פברואר, ונחשב לאחד מפסטיבלי הסרטים החשובים בעולם[1].

פסטיבל הסרטים בברלין מושך את קהל הצופים הרחב בעולם ובין הוותיקים שבו, כאשר הפסטיבל הראשון התקיים בשנת 1951 (אז זכה בו הסרט "ארבעה בג'יפ") והתקיים באופן רציף מאותה שנה. הפסטיבל מציג סרטים מכל רחבי העולם, כאשר בשנים רבות זוכים סרטים שאינם דוברי אנגלית או גרמנית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שיא המלחמה הקרה בשנת 1950, הציע אוסקר מרטאי, קצין סרטים בסניף שירות המידע של נציב האמריקני בגרמניה שהוצב בברלין, את הרעיון של פסטיבל קולנוע בברלין. ההצעה הועברה באמצעות ועדה שכללה חברי הסנאט של ברלין ואנשים מתעשיית הקולנוע הגרמנית ב-9 באוקטובר 1950. באמצעות מאמציו והשפעתו, שוכנע הממשל הצבאי האמריקני לסייע ולתת הלוואות לשנים הראשונות של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בברלין, שהחל ביוני 1951. יסטוריון הקולנוע ד"ר אלפרד באואר היה המנהל הראשון שלו, תפקיד אותו מילא עד 1976. הסרט רבקה של אלפרד היצ'קוק פתח את הפסטיבל הראשון בטיטיאנה-פאלסט בסטגליץ ב-6 ביוני 1951. הפסטיבל הראשון התקיים בין התאריכים 17-17 ביוני.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרסים הניתנים בפסטיבל הם פרס דוב הזהב (Goldener Bär) כפרס הסרט הטוב ביותר ולמפעל חיים ופרס דוב הכסף (Silberne Bär) לבמאי הטוב ביותר, לשחקן, לשחקנית, למוזיקה ופרסים נוספים.

בשנת 2017, זכה סרטו של הבמאי הפלסטיני ראאד אנדוני, ״ללכוד רוחות רפאים״ (״اصطياد أشباح״ מתורגם גם כ"ציד הרוחות") בפרס לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל[2].

בשנת 2019, זכה הסרט "מילים נרדפות" של נדב לפיד בפרס דב הזהב.[3] סרטים ישראליים נוספים שהיו מועמדים לפרס דוב הזהב כוללים את "אורח בעונה מתה", "מציצים", "אסקימו לימון", "החיים על פי אגפא", "לנגד עיניים מערביות", "שחור", "בופור" ו"רוק בקסבה". יוסי סידר זכה בפרס דוב הכסף לבמאי הטוב ביותר על הסרט "בופור".

בשנת 2020, בוטל פרס דוב הכסף באופן זמני, לאחר שנחשף אלפרד באואר, שהיווה לו השראה, היה נאצי איש אס־אה בדרגה בכירה שלקח חלק במערך התעמולה של גבלס[4].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]