המקום הכי חם בגיהנום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המקום הכי חם בגיהנום
Hottest Place in Hell logo.svg
הלוגו של האתר. עיצוב: מתן שליטא
סוג עיתונות מקוונת
תאריך ההקמה 2 בספטמבר 2013
מייסדים עינת פישביין, אירית דולב
ha-makom.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המקום הכי חם בגיהנום הוא אתר עיתונות מקוונת ישראלי המתמקד בנושאי חברה, רווחה, זכויות האדם, משפטים ופוליטיקה. את האתר, שהחל לפעול ב-2 בספטמבר 2013,[1] יסדו עינת פישביין שהיא הבעלים והמוציאה לאור, ואירית דולב ששימשה כעורכת ראשית עד עזיבתה בספטמבר 2018.[2] מטרת האתר היא לפרסם באופן יומי תחקירים, כתבות שטח וטורים, ולתת במה לקולות שאינם פופולריים בזרם המרכזי של העיתונות בישראל.

האג'נדה הפוליטית של האתר היא שמאל חברתי-כלכלי, וכוללת חשיפת קשרי הון-שלטון וסוגיות הנוגעות לצדק חברתי, זכויות האדם וחיזוק הפריפריה. משרדיו נמצאים בדיזנגוף סנטר שבתל אביב.[3]

האתר מעסיק חמישה כתבים ועורכים. העורך הראשי הוא תומר מיכלזון, עורכת משנה: גלית עדות, חברות מערכת: שרון שפורר המשמשת כראש מחלקת תחקירים, ומאשה אברבוך. בנוסף לחברות המערכת, באתר משתתפים כותבים חיצוניים קבועים, בהם: ניב חכלילי, ברק כהן, עוזי וייל, בועז לביא (אנ'), התסריטאית מאיה הפנר, עורך הדין אביגדור פלדמן, אביגייל ביטון, ישראל פריי, ואחרים.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות מערכת אתר "המקום", יוני 2020.
למעלה: מאשה אברבוך.
למטה מימין: גלית עדות, שרון שפורר, עינת פישביין, תומר מיכלזון.

שם האתר נגזר מאמרת כנף המיוחסת לסופר האיטלקי דנטה אליגיירי, לפיה "המקומות הכי חמים בגיהנום שמורים למי שבתקופה של משבר מוסרי שומרים על הנייטרליות שלהם". מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, השתמש בפרפרזה על הביטוי בנאום מכונן שנשא ב-4 באפריל 1967 בכנסיית "ריוורסייד" (אנ') שבניו יורק, שבו דיבר נגד המעורבות האמריקאית במלחמת וייטנאם.[4][5] קינג חזר על הביטוי בנאום שנשא ב-30 באותו חודש בכנסייה הבפטיסטית "אִיבֶּנאֶזֵר" (אנ') שבאטלנטה, ג'ורג'יה.[5] על פי מייסדות האתר, פישביין ודולב, "(קינג) לא השאיר מקום לעמימות או לנייטרליות. הוא האמין שמול מעשה עוול או איוולת – עדיף תמיד לקרוא תיגר, ולא להסתופף תחת אורו החמים והמנוון של הקונצנזוס. יש זמנים שבהם שקט הוא בגידה."[6] פישביין ודולב רואות באמרה זו את אופי האתר ותפקידו: "לצעוק, להתריס, לבקר, לא להיכנע לתכתיבים שיווקיים, ולהיות נאמן לערכיו, לקוראים ולמה שחשוב באמת."[7]

לצד שמו המלא, האתר מוכר גם בשמות המקוצרים "המקום הכי חם" ו"המקום".

תכנים ושיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המקום" זוקף לזכותו חשיפות עיתונאיות משמעותיות, בהן: פרשת מותו של יוסף סלמסה[8] ובעקבותיה – ליווי צמוד וראשוני של מאבק יוצאי אתיופיה בישראל, תופעות של גזענות בתקופת צוק איתן, פרשת אלון קסטיאל[9] שהניעה את Me Too בישראל, סדרת כתבות ותחקירים על אפי נוה ולשכת עורכי הדין בישראל, סיקור מקרים של אלימות משטרתית, כולל פרשת הירי ביעקוב אבו אלקיעאן באום אל-חיראן,[10] וכן חשיפת קבוצות סקס בטלגרם.[11] בנוסף לחשיפות אלה ואחרות, האתר מוסר דיווחים ראשוניים ועוקב לאורך שנות קיומו אחר נושאים מרכזיים עבורו, כגון: מהגרי עבודה ומבקשי מקלט בישראל, דיור ציבורי, זכויות אנשים עם מוגבלויות, התארגנויות עובדים, ועוד.

בנוסף לכתבות, טורים ותחקירים של חברות המערכת והכותבים הקבועים, באתר התפרסמו בין השאר מאמרים של העיתונאית רונית צח, ההיסטוריון והפעיל חברתי דני גוטוויין והעיתונאי חיים הר-זהב.[3] "המקום" פרסם טורים הנוגעים לחיים בפריפריה בישראל מאת עיתונאים, פעילים חברתיים ובעלי טורים שונים, בהם: רילי ווילו,[12] אפרת ירדאי,[13] דנה דימנט,[14] אביגייל ביטון,[15] ליזה רוזובסקי,[16] דנה דורון,[17] וכותבים אחרים.

"המקום" משתף פעולה עם אתרי חדשות דומים. לדוגמה, האתר שיתף תכנים מהמגזין הדיגיטלי ‎+972 לציון 20 שנה לטבח מערת המכפלה.[3]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 זכה האתר בציון לשבח מטעם פרס פראט לתקשורת וסביבה, על היותו עיתון עצמאי שעוסק בקיימות כמושג הנוגע סביבה, חברה וכלכלה באותה המידה.[18] במרץ 2014 זכה האתר בפרס Digit לעיתונות מקוונת. בנימוקי הפרס נכתב: "האתר מסמל את המעבר של עיתונאים מנוסים ומצוינים אל הפלטפורמה הדיגיטלית בניסיון ראוי ומתבקש לשלוט במוצר העיתונאי עליו הם חתומים. האתר מעניק פתח לשיח אחר, מאתגר ומעניין תוך ניצול יתרונות הדיגיטל בדגש על הפצה ברשת החברתית."[19]

מודל עסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הוקם על בסיס השקעה עצמית, וממומן בעיקר מתרומות הקוראים. לדברי פישביין, "הרעיון העסקי והאתגר הגדול הוא לרכוש את אמונו של הציבור שבאנו לעשות עיתונות עצמאית, משוחררת מלחצים ונקייה מאינטרסים."

אורנה בנאי בחולצת "המקום הכי חם בגיהנום"

בשנת 2015 החל "המקום" למכור חולצות טי הנושאות את לוגו האתר.[20] מספר ידוענים, עיתונאים ואמנים שרכשו חולצות כאלה העלו לרשתות החברתיות תמונות שלהם לובשים לובשים את החולצה. בהם: גיא זהר, אודי סגל, לינוי בר גפן, גל גבאי, אורנה בנאי, חמי רודנר, גיא פינס, אמיר בן דוד, גיא לרר, נורמן עיסא, קובי אריאלי ושרון שפורר.[21]

באוגוסט 2017 הושלם בהצלחה פרויקט מימון המונים נוסף, שהצליח מעבר ליעדים הראשוניים שלו.[22] בנוסף לגיוס המונים, חברי המערכת מקיימים ברחבי ישראל הרצאות שתמורתן מועברת למימון עבודת האתר.[23]

בתחילת שנת 2018 דחתה לשכת העיתונות הממשלתית את בקשת האתר להעניק לעיתונאים הכותבים בו תעודת עיתונאי, מכיוון שהוא לא עמד ברף של 10,000 כניסות ביום לפחות. לפיכך פתח האתר בינואר 2018 בקמפיין כניסות המוני על מנת לעבור את הרף.[24] קמפיין גיוס הגולשים הביא לאתר למעלה מ-1.2 מיליון כניסות תוך שלושה שבועות,[25] ובעקבותיו, אחרי עבודת ועדה מייעצת שבחנה את תיקון הכללים,[26] החליטה לשכת העיתונות הממשלתית באפריל 2019 לפתוח מסלול מקביל להענקת תעודות לעיתונאים הפועלים בפלטפורמות דיגיטליות, ללא קשר להיקף החשיפה שלהם.[27]

תביעה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2017 הגישו לשכת עורכי הדין ואפי נוה שעמד בראש הלשכה, תביעת לשון הרע אישית נגד שרון שפורר בסכום של כמיליון שקל בעקבות סדרת כתבות שפרסמה באתר "המקום". בין היתר טענה שפורר בכתבותיה, על רקע קשריו של נוה לוועדת האתיקה של הלשכה, שהוועדה נוהגת איפה ואיפה. בכתבה אחרת נכתב שחברת הביטוח "מנורה" זכתה, בהיותה לקוחה של נוה, בחוזה לביטוח חברי הלשכה, ומכרה להם ביטוחים לא תקינים שכללו סעיף הגנה במקרים של תביעות על הטרדה מינית, סעיף שנגד את החוק.[28][29] בכתב ההגנה שהוגש באמצעות אתר "המקום" טענה שפורר שמדובר בתביעת השתקה חסרת בסיס[30]

אחרי שהתובעים סירבו להצעת בית המשפט לקיים הליך גישור,[31] ב-11 בספטמבר 2019 דחה בית משפט השלום את התביעה[32] וחייב את לשכת עורכי הדין לשלם לשפורר הוצאות שכר טרחה בסך 70 אלף שקל.[33] שפורר ו"המקום" ערערו על גובה הסכום בדרישה לשלם פיצויים בגובה סכום התביעה, כדי להרתיע תובעי סרק עתידים מפני הגשת תביעות השתקה, ובטענה שהתובעים התנהלו בצורה לא מכובדת, אולם בית המשפט דחה את הבקשה.[34][35][36]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעקבות דנטה, באתר העין השביעית, 2 בספטמבר 2013.
  2. ^ 5 שנים להיווסדו - המקום הכי חם (עדיין) מחפש מודל כלכלי, באתר וואלה! NEWS‏, 30 בספטמבר 2018
  3. ^ 1 2 3 איתי שטרן, הטמפרטורה עולה: "המקום הכי חם בגיהנום" חוגג שנתיים, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2015.
  4. ^ הנאום מוכר בכותרת "מֵעֵבֶר לווייטנאם: זמן לשבור שתיקה (אנ')
  5. ^ 1 2 April 30, 1967: “Why I Am Opposed to the War in Vietnam” Speech. Zinn Education project. Retrieved June 12, 2020
  6. ^ המקום הכי חם בגיהנום שמור למי שבזמנים של משבר מוסרי שומר על נייטראליות, עמדת מערכת האתר.
  7. ^ אפרת נחושתאי וענת ג'ורג'י, שומרות הסף מהגיהנום: "האמנו בעיתונות כמו שהיא - תפישה שהתנפצה לכולנו", באתר TheMarker‏, 15 במרץ 2014
  8. ^ נועה בורשטיין חדד, מה הרג את יוסף סלמסה?, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 23 באוקטובר 2014
  9. ^ בן כספית ואריה אלדד, "המראה של קסטיאל ובני משפחתו לא היה קל". 103fm, ‏23 ביולי 2018.
  10. ^ ורד לוי-ברזילי, "הטענה שהוא מחבל זה בדיחה רעה", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", ‏30 בינואר 2017
  11. ^ מאשה אברבוך, תביא תמונה וסרטון של בחורה – כנס ל"חרמנים אורגינל" בטלגרם, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", ‏26 ביולי 2019
  12. ^ טורים מאת רילי ווילו. אוחזר ב-12 ביוני 2020
  13. ^ טורים מאת אפרת ירדאי. אוחזר ב-12 ביוני 2020
  14. ^ טורים מאת דנה דימנט. אוחזר ב-12 ביוני 2020
  15. ^ טורים של אביגייל ביטון. אוחזר ב-12 ביוני 2020
  16. ^ טורים של ליזה רוזובסקי. אוחזר ב-12 ביוני 2020
  17. ^ טורים של דנה דורון. אוחזר ב-12 ביוני 2020
  18. ^ פרס פראט, באתר מרכז השל לקיימות
  19. ^ דוד אברהם‏, פישביין לוהטת, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במרץ 2014.
  20. ^ אלכסדנדר כץ, צפו: לירן חולצה אפורה - גרסת אתר 'המקום הכי חם בגיהנום', באתר אייס, 6 בינואר 2016
  21. ^ נתי טוקרשרון שפורר בדרך לניצחון? אחד מגיוסי ההמונים המוצלחים בישראל - נגד תביעת השתקה, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2016.
  22. ^ אלכסנדר כץ, למעלה מרבע מיליון ש': גיוס ההמונים הלוהט של שפורר, באתר אייס, 29 באוגוסט 2017
  23. ^ לפי אתר מרכז המרצים בישראל, אוחזר ב-14 ביוני 2020
  24. ^ אלכסנדר כץ, למרות החשיפות ב'מקום הכי חם' לא זכאים לתעודת לע"מ. באתר אייס, 7 בינואר 2018
  25. ^ חיים ביאור, וזאת לתעודה. באתר אגודת העיתונאים בתל אביב, 29 בינואר 2018
  26. ^ נתי טוקרניצחון ל"המקום הכי חם בגיהנום": לע"מ תקים ועדה שתקבע כללים לבלוגרים, באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2018
  27. ^ איתמר ב"ז, לע"מ מרחיבה את מעגל מקבלי התעודות, באתר העין השביעית, 17 באפריל 2019
  28. ^ אורן פרסיקו, המסר העולה מהפרסום, באתר העין השביעית, 19 במרץ 2017
  29. ^ שרון שפורר, הזוכה בחוזה של עשרות מיליונים לביטוח חברי לשכת עורכי הדין: חברת מנורה, לקוחה של אפי נוה העומד בראש הלשכה, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 22 לינואר 2017
  30. ^ אורן פרסיקו, טענת איש קש, באתר העין השביעית, 6 במרץ 2017
  31. ^ אורן פרסיקו, חוכא ואיטלולא, באתר העין השביעית, 18 ביולי 2017
  32. ^ ביני אשכנזי, שרון שפורר ניצחה את אפי נוה: בית המשפט דחה את תביעת לשכת עורכי הדין, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2019
  33. ^ תביעת ההשתקה תעלה ללשכת עורכי הדין רק 70 אלף שקל, באתר כלכליסט, 23 בספטמבר 2019
  34. ^ ליטל דוברוביצקי, שרון שפורר ערערה: דורשת להגדיל את סכום ההוצאות שהוטל על לשכת עוה"ד ואפי נוה, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2019
  35. ^ אורן פרסיקו, שפורר דורשת מיליון מהלשכה ונווה, באתר העין השביעית, 30 באוקטובר 2019
  36. ^ אורן פרסיקו, לא בונוס, לא עונש, באתר העין השביעית, 22 בספטמבר 2019