הוכחה בנפנופי ידיים
הוכחה בנפנופי ידיים היא ביטוי המתאר נימוק של טענה בהיעדר הוכחה פורמלית מלאה ומוסדרת. הביטוי נפוץ בתחומים כמו מתמטיקה ופיזיקה, ומשקף את הנטייה לשימוש בתנועות ידיים רחבות להמחשת רעיונות בצורה אינטואיטיבית, במקום דרך הוכחה פורמלית.
במקרים מסוימים, הסבר בנפנוף ידיים יכול לסייע בהבנת בעיות מורכבות ובחיזוק האינטואיציה מאחורי פתרונות אפשריים, במיוחד כאשר ההוכחה הפורמלית ארוכה או מסובכת. עם זאת, הביטוי נושא לעיתים גוון שלילי, ומשמש כדי לבקר תיאוריות מדעיות או מתמטיות, כמו גם הוכחות, שאינן מנוסחות באופן קפדני וברור, ולעיתים אף כאלה המכילות טעויות.
דוגמאות להוכחות בנפנופי ידיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: הדוגמאות אינן ברורות לא בצד ההסבר ולא בצד של מדוע ההסבר אינו נכון.- את הצורך במאיצי חלקיקים ובאנרגיות גבוהות על מנת לחקור חלקיקים אלמנטריים ניתן להסביר כך: ככל שחלקיקים מוגבלים למקום מוגבל ומוגדר היטב, כך על-פי עקרון האי-ודאות אי הוודאות בתנע שלהם גדולה יותר, ולכן כדי לקשור חלקיקים אלו יחד יש צורך באנרגיות גבוהות. מכאן שככל שחלקיקים קטנים יותר כך על מנת לחקור את המבנה שלהם יש צורך באנרגיות גבוהות יותר. זו דוגמה לניסיון הוכחה בנפנופי ידיים שכן היא מהווה הסבר אינטואיטיבי אך לא הוכחה פורמלית.
- עם השנים, התפתחותה של המתמטיקה העיונית הובילה להתחזקות הגישה האקסיומטית, ולירידת קרנו של האמפיריציזם במתמטיקה לא שימושית. כתוצאה מכך, הוכחות שבזמנן נחשבו לתקינות, כיום נתפסות כהוכחות בנפנופי ידיים. דוגמאות רבות לפערים מסוג זה מצויות בהיסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי. לדוגמה, התורה שעליה התבסס התחום החל מסוף המאה ה-17, נבנתה סביב מושגים כגון מושג הגבול, שנוסח לראשונה באופן ריגורוזי רק במאה ה-19 על ידי אוגוסטן לואי קושי (ראו: הגדרת הגבול לפי קושי).
