הולידיי אין
| מלון הולידיי אין בווירג'יניה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| על שם |
Holiday Inn |
| מייסדים |
קימונס וילסון |
| תקופת הפעילות |
1952–הווה (כ־74 שנים) |
| חברת אם |
קבוצת אינטרקונטיננטל |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מיקום המטה |
דנהאם |
| ענפי תעשייה |
רשת בתי מלון |
| מוצרים עיקריים |
בית מלון |
| מנכ"ל |
מייקל ד. רוז |
|
www | |

הולידיי אין (באנגלית: Holiday Inn) הוא מותג רב-לאומי של מלונות, אשר מהווה חלק מקבוצת אינטרקונטיננטל. היא החלה את דרכה כרשת מוטלים בארצות הברית, והתפתחה להיות אחת מרשתות המלונות הגדולים בעולם, עם כ-1,250 מלונות ברחבי העולם[1]. המשרדים הראשיים של הרשת ממוקמים באטלנטה, לונדון וריו דה ז'ניירו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1950–1970
[עריכת קוד מקור | עריכה]קימונס וילסון, תושב ממפיס טנסי, קיבל השראה לבנות מלון משלו לאחר שהתאכזב מהאיכות הנמוכה של המלונות בהם שהה במהלך טיול משפחתי לוושינגטון די. סי. השם הולידיי אין ניתן למלון המקורי כבדיחה על ידי האדריכל שבנה אותו, אדי בלושטיין, כהתייחסות לסרט מוזיקלי מ-1942 בעל אותו השם, בכיכובם של בינג קרוסבי ופרד אסטר. המלון הראשון נפתח באוגוסט 1952 בממפיס[2]. בתחילת שנות ה-90 המלון נהרס, אך במקום יש שלט המנציח את האתר.
וילסון חבר לוואלאס א. ג'ונסון במטרה לבנות מלונות נוספים על הכבישים המובילים לממפיס. מטה החברה של הולידיי אין היה בסככת שרברבות בבעלות ג'ונסון שהומרה לשמש כמטה לחברה. ב-1953, החברה בנתה שלושה מלונות נוספים, אשר ביחד עם המלון הראשון, כיסו את כל הכבישים המובילים לממפיס.
יחד הם החלו את מה שוילסון הפך לתאגיד הולידיי, אחד מקבוצת המלונות הגדולים בעולם.
בתחילת 1956, היו כבר 23 מלונות פעילים עם 7 נוספים שיפתחו עד סוף אותה שנה. ב-1957 וילסון החל להעניק זכינויות בתור הולידיי אין אמריקה, וקבע סטנדרטים אחידים לניקיון, ידידותי למשפחות ונגישות למטיילים בכבישים. כתוצאה מכך הרשת גדלה משמעותית, עם 50 מיקומים חדשים ברחבי ארצות הברית עד 1958, 100 עד 1959, 500 עד 1964 והמלון ה-1,000 נפתח בסן אנטוניו, טקסס, בשנת 1968.
ב-1965, הרשת השיקה מערכת מרכזית לניהול הזמנות, אשר איפשרה לאורחי הרשת, לבצע הזמנות לכל מלון הוליידי אין בכל מיקום באמצעות טלפרינטר. המערכת המקבילה היחידה שהייתה קיימת באותו זמן הופעלה על ידי חברות התעופה. הרשת קידמה את עצמה באמצעות המשפט "האירוח שלך מחוף לחוף", והוסיף מוקד שירות טלפוני לאחר ש-AT&T הוציאו את שירות שיחות החינם (1–800) ב-1967, ועדכנו את המערכות למיקרו-מחשב, המצאה של שנות ה-70 אשר מצאה את דרכה לסוכנויות הנסיעות.
הרשת גרמה להפעלת לחצים כלכליים על המלונות והמוטלים המסורתיים, בכך שהציבה סטנדרט למתחרים כמו בסט וסטרן. עד יוני 1972, לרשת יותר מ-1,400 מלונות ברחבי העולם, ובאותו הזמן וילסון כיכב על שער טיים מגזין.
בשנות ה-60, הולידיי אין החלה להעניק זיכיונות על אתרי מחנאות, תחת המותג Holiday Inn Trav-L-Park.
ב-1963, הולידיי אין חתמה על הסכם לטווח ארוך עם תאגיד גאלף אויל שבו הוסכם לכבד את כרטיסי האשראי של Gulf בחיובי מזון ולינה בכל המלונות בארצות הברית וקנדה, בתמורה לבניית תחנות דלק של Gulf ליד מבני הולידיי אין, בעיקר ליד מערכת הכבישים הבין-מדינתיים בארצות הברית. ההסכם הועתק על ידי מתחרים ברשתות המלונאות והדלק, אך רוב ההסכמים קרסו בעקבות משבר האנרגיה העולמי ב-1973. ההסכם בין הולידיי אין ל-Gulf הסתיים ב-1982.
וילסון פרש מהולידיי אין ב-1979. נכון ל-2014 משפחת וילסון עדיין מפעילה מלונות כחלק מ"חברות וילסון של ממפיס".
1980–1990
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שעדיין הייתה חברה מצליחה, התנאים העסקיים והדמוגרפיים המשתנים גרמו לכך ש"הולידיי אין" איבדה את דומיננטיות שלה בשוק בשנות ה-80 של המאה ה-20. החברה שינתה את שמה ל"Holiday Corporation" בשנת 1985, כדי לשקף את העובדה שהיא חברת תיירות ונופש בעלת מותגים רבים אותם השיקה במשך השנים, כולל: Harrah's Entertainment, Embassy Suites Hotels, Crowne Plaza, Homewood Suites ו-Hampton Inn.
בשנת 1988, "Holiday Corporation" נרכשה על ידי תאגיד Bass PLC שבסיסו בבריטניה (אז הבעלים של מותג הבירה Bass), ואחריה שאר בתי המלון המקומיים של Holiday Inn בשנת 1990, כאשר המייסד וילסון מכר את מניותיו[3]. לאחר מכן קבוצת המלונות נודעה בשם Holiday Inn Worldwide. יתרת תאגיד הולידיי (כולל המותגים Embassy Suites Hotels, Homewood Suites ו-Hampton Inn) פוצלה לחברה נפרדת כ-Promus Companies Incorporated. בשנת 1990 השיקה Bass את "הולידיי אין אקספרס", מותג משלים למלונות מוזלים עם שירות מוגבלת. בשנת 1997 הושק המותג Staybridge Suites by Holiday Inn, עבור שוק השהייה הממושכת היוקרתית בצפון אמריקה. במרץ 1998 רכשה Bass את המותג InterContinental, והתרחבה לשוק מלונות היוקרה[4]. בשנת 2000 מכרה באס את נכסי הבירה שלה (ואת הזכויות לשם Bass) ושינתה את שמה ל-Six Continents PLC[3].
ב-2003 הוקמה חברת "InterContinental Hotels Group (IHG)", לאחר שחברת Continents PLC התפצלה לשתי חברות בת: Mitchells & Butlers PLC שהחזיקה בנכסי המסעדות, ו-IHG שהתמקדה בבתי מלון, כולל המותג "הולידיי אין"[5]. שם המותג "הולידיי אין" נמצא מאז בבעלות IHG, אשר בתורה נותנת את השם לזכיינים ולצדדים שלישיים המפעילים בתי מלון במסגרת הסכמי ניהול.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הולידיי אין" הודיעה לראשונה על תוכנית להיכנס לפעילות בישראל בשנת 1966[6], זאת במסגרת יוזמה ממשלתית לעידוד התיירות והקמת בתי מלון חדשים בישראל[7][8]. במהלך 1969 ניהלה משא ומתן עם מינהל מקרקעי ישראל לחכירת שני מגרשים[9], וקיבלה הצעה להקים מלון בירושלים בשטח "מתחם עומריה" (האזור שבו הוקם אחר כך גן פעמון הדרור)[10], בנוסף חתמה על הסכם עם עיריית תל אביב וחברת אחוזות החוף להקמת מלון על מגרש בשטח 10 דונם בשכונת מנשייה[11]. ביוני 1971 הודיעה על הקמת שותפת עם חברת "סולל בונה" להקמת שבעה מלונות בישראל[12]. בפועל הוחל בהקמת מלון אחד בלבד בקריית שמונה[13], אך זמן קצר אחר כך החליטה החברה לצאת מפעילות בישראל[14].
המלון הראשון שפעל בישראל שפעל תחת המותג "הולידיי אין" היה מלון שרתון הישן, תל אביב, לאחר שנרכש בשנת 1977 על ידיד דוד טייג, מבעלי הילטון תל אביב, שחתם על הסכם לניהול המלון עם הרשת[15]. אך תוך זמן קצר כשל מיזם זה, עקב חילוקי דעות עם טייג, והרשת פרשה מהשותפות[16].
בשנת 1992 חתמה קבוצת "אפריקה ישראל להשקעות" הסכם להפעלת מלון "דיפלומט" תל אביב תחת המותג "הולידיי אין"[17]. המלון עבר שיפוץ ייסודי[18], ונפתח תחת השם "הולידיי-אין קראון פלאזה" במרץ 1993[19]. בהמשך מלונות נוספים שהחזיקה בירושלים, ים המלח ואילת החלו לפעול תחת השם "הולידיי-אין קראון פלאזה", פעילות שאוגדה תחת רשת "מלונות אפריקה ישראל" שהוקמה באותה עת. ב-1996 מלון "דניאל" בהרצליה שופץ ועבר לניהול תחת הזיכיון של רשת "מלונות אפריקה ישראל", וגם קיבל את השם "הולידיי-אין קראון פלאזה"[20][21]. ב-2002 עבר ניהול המלון לחברת HEI, שבבעלות פויו זבלודוביץ' וחזר לשם מלון "דניאל"[22].
בשנת 1998, מלונות "הולידיי-אין קראון פלאזה" בישראל שינו את שמם ועברו לפעול תחת המותג "קראון פלאזה". המיתוג מחדש נעשה ביוזמת בעלי המותג, קונצרן המלונאות הבריטי באס, לאחר שרכש את רשת המלונות אינטרקונטיננטל. ארגן את מותגי המלונות שלו כך "אינטרקונטיננטל" מדורגות כמלונות דה-לוקס, מלונות קראון פלאזה מדורגים ב-5 כוכבים, ויתר המלונות במותגי הולידיי-אין מדורגים ב-3–4 כוכבים[23].
בינואר 1999 נפתח בעיר אשקלון מלון ראשון תחת שם המותג "הולידיי-אין"[24]. את המלון תכננו במשותף האדריכלים יעקב רכטר ואמנון רכטר והוא כולל 215 חדרים[25].
במהלך השנים היו לרשת 7 מלונות ברחבי הארץ ומכללה אחת למלונאות. בשנות ה-2000 חל תהליך שבו מלונות "הולידיי אין" נמכרו או שינו את שמם[26][27]. לבסוף, ביוני 2017, הולידיי אין אשקלון, המלון האחרון שפעל תחת המותג, עבר לניהול עצמי וכך הסתיימו 22 שנים של פעילות הרשת בארץ[28].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הולידיי אין (באנגלית)
הולידיי אין, ברשת החברתית פייסבוק
הולידיי אין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הולידיי אין, ברשת החברתית אינסטגרם- אביבה קרול, רשת הולידיי-אין העולמית בונה מלונות בשארם א-שייך ובביירות, באתר גלובס, 13 במאי 1997
- הדר תדמור, "מתיחת פנים" משמעותית בעולם המלונאות: הולידיי אין בשיפוץ בשווי מיליארד דולר, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2007
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במלון הולידי אין אשקלון בתכנון יעקב ואמנון רכטר, באתר 'חלון אחורי', 4 ביוני 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ רשת המלונות הולידיי אין חוגגת 60 שנה: תטמין יהלומים מתחת לכריות של חלק מהאורחים, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2012
- ↑ עירית רוזנבלום, הולידיי אין "תסגור" היום את וול סטריט, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2002
- 1 2 דרור רייך, מבשלת הבירה הוותיקה נהפכה לבעלים של רשת מלונות עולמית, באתר TheMarker, 9 בנובמבר 2014
- ↑ מאת אביבה קרול, קבוצת באס, בעלת הולידיי אין, תרכוש את אינטרקונטיננטל ב-2.9 מיליארד ד', באתר גלובס, 23 בפברואר 1998
- ↑ רויטרס, אינטרקונטיננטל הוטלס הבריטית תמכור מלונות אירופיים בשווי של כמיליארד דולר, באתר TheMarker, 31 בינואר 2006
- ↑ רשת המלונות האמריקאית הולידאי־אין תהיה שותפה במלון "מגדלות" בת"א, הארץ, 24 באוגוסט 1966
- ↑ א. גבע, מחסור בבתי־מלון פוגע בתיירות, למרחב, 25 בדצמבר 1968
יוקמו בתי־מלון נוספים, למרחב, 5 ביוני 1968 - ↑ "הולידי אין" שוקלת הקמת מלונות בתל־אביב ובירושלים, הארץ, 12 בדצמבר 1968
- ↑ רשת "הולידיי אין" תקים מלון במגרש הרוסים, מעריב, 12 בינואר 1969
חביב כנען, הולידיי אין תשקיע 40 מיליון ל"י בשני בתי מלון, הארץ, 19 בינואר 1969 - ↑ הולידיי אין עדיין לא החלה בתיכנון המלון בירושלים, הארץ, 26 בנובמבר 1970
- ↑ הולידיי־אין תקים מלון באזור מנשיה, הארץ, 28 בינואר 1969
- ↑ יוקמו 7 בתי מלון עממיים בשותפות "הולידיי אין" וסולל בונה, על המשמר, 6 ביולי 1971
- ↑ החברה לפיתוח קרית־שמונה – מנוף לקידום הקיט והתעשיה, על המשמר, 19 בספטמבר 1971
- ↑ מאיר הראובני, שלט בשדה קוצים נותר ממלון הפאר שתוכנן בקרית שמונה, מעריב, 8 במאי 1972
- ↑ יהושע כהנא, "הולידיי אין" תנהל בתי־מלון בישראל, מעריב, 24 ביולי 1977
- ↑ השר הורביץ ינסה למנוע עזיבת "הולדיי־אין" האמריקאית את הארץ, דבר, 7 ביולי 1978
- ↑ אלעזר לוין, אפריקה־ישראל חתמה על חוזה עם הולידיי־אין, שלפיו יפעל מלון דיפלומט תל־אביב תחת שמה, חדשות, 5 במרץ 1992
- ↑ רונית מורגנשטרן, חב' אפריקה ישראל בונה את הולידיי אין ללא היתר בנייה, חדשות, 21 בינואר 1993
- ↑ מיכל בוננו, מלון חדש בא למדינה. הולידיי אין קראון פלאז'ה, חדשות, 18 באוגוסט 1993
הרב הראשי האשכנזי הרב לאו קבע אתמול את המזוזה במלון החדש "הולידיי אין – קראון פלאזה", המלון הראשון בארץ של רשת המלונות המפורסמת, חדשות, 26 במרץ 1993 - ↑ הרצליה: נפתח הולידיי-אין קראון פלאזה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1996
- ↑ יצחק דנון, ביהמ"ש: מלון דניאל ימשיך להיקרא הולידיי-אין קראון פלאזה הרצליה, באתר גלובס, 11 בינואר 1998
- ↑ דרור מרום, HEI תנהל את מלון דניאל בהרצליה, באתר גלובס, 27 בינואר 2002
- ↑ 4 מלונות הולידיי-אין בארץ יפעלו במותג קראון פלאזה, באתר גלובס, 8 ביוני 1998
- ↑ גדי גולן, אפריקה ישראל תנהל את המלון שבונה הרלינגטון ההולנדית באשקלון, באתר גלובס, 2 במרץ 1998
- ↑ מלון הולידיי-אין אשקלון נפתח להרצה, באתר גלובס, 11 בינואר 1999
- ↑ רנית נחום-הלוי, אפריקה ישראל ממשיכה במסע המימושים: מכרה את מתחם הולידיי אין טבריה ב-97 מיליון שקל, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2009
- ↑ גיא ארז, ערן אזרן, עסקת הענק של משפחת דיין: מלונות אפריקה ישראל נמכרת ב-413 מיליון שקל, באתר TheMarker, 16 ביולי 2017
- ↑ מיכל רז-חיימוביץ', מלון הולידיי אין אשקלון עובר לניהול עצמאי; ייקרא "הרלינגטון", באתר גלובס, 7 ביוני 2017