בינג קרוסבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בינג קרוסבי
Harry Lillis "Bing" Crosby
BingCrosbyTheBellsofSaintMarysTrailerScreenshot1945.jpg
בינג קרוסבי, 1945
לידה 3 במאי 1903
טקומה, וושינגטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוקטובר 1977 (בגיל 74)
מדריד, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קת'רין קרוסבי, דיקסי לי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים גריי קרוסבי, לינדסיי קרוסבי, מארי קרוסבי, נת'ניאל קרוסבי, פיליפ קרוסבי, דניס קרוסבי, הארי קרוסבי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון גונזגה, אוניברסיטת גונזגה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, סווינג, מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול בס-בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, זמר, מוזיקאי ג'אז, תסריטאי, שחקן קולנוע, מגיש רדיו, שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דקה, קולומביה רקורדס, בראונשווייג רקורדס, תקליטי RCA עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.bingcrosby.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הארי ליליס "בינג" קרוסבי, (באנגלית: Harry Lillis "Bing" Crosby; ‏3 במאי 1903 - 14 באוקטובר 1977) היה זמר ושחקן קולנוע אמריקאי, אחד מהמוזיקאים המצליחים ביותר במאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוסבי נולד בטקומה שבמדינת וושינגטון. בהיותו בן שלוש עבר עם משפחתו לעיר ספוקיין. הוא למד שלוש שנים באוניברסיטת גונזגה בעיר, אך פרש מלימודים לפני שהוענק לו תואר.

בין השנים 19261930 היה זמר בתזמורתו של פול וייטמן, ממנה פרש לקריירת סולו ב-1930, יחד עם הגיטריסט אדי לאנג כמלווהו.

להיטו הגדול ביותר של קרוסבי הוא "חג מולד לבן", שיר חג מולד שכתב אירווינג ברלין ובוצע לראשונה על ידי קרוסבי ב-1941. לפי ספר השיאים של גינס זהו הסינגל הנמכר ביותר בכל הזמנים: לפחות 50 מיליון סינגלים נמכרו, ולמעלה מ-100 מיליון אלבומים הכוללים את השיר[1]. קרוסבי שר את השיר הזה בסרטים Holiday Inn ‏(1942) ו"חג מולד לבן" (1954).

בינג קרוסבי היה המעשה המוזיקלי הנמכר והמוצלח ביותר של המאה העשרים, קרוסבי היה מוביל במכירות תקליטים, רייטינג ברווחים והרווחים מהסרטים הגולמיים, אחת הדמויות החשובות והמשפיעות ביותר של המאה העשרים ברחבי העולם. הוא היה מראשוני אמני המולטימדיה. בין 1934 ל -1954 היה לקרוסבי רב מכר בלתי מנוצח עם אלבומיו, רייטינג נהדר בתחנות רדיו ובסרטים מפורסמים בעולם. הוא נחשב לעיתים קרובות לאחד השחקנים המוזיקליים הפופולריים ביותר בהיסטוריה וכיום הוא הקול האנושי שהוקלט יותר אלקטרונית .2 יוקרתו האמנותית של קרוסבי היא אוניברסלית, חשוב מאוד להזכיר שהוא היה אחד ההשראות הגדולות ביותר עבור שחקנים גדולים אחרים שהתמחו בו, כמו פרנק סינטרה, פרי קומו, דין מרטין, ג'ון לנון., אלביס פרסלי, מייקל בובל, למעט שם.

בינג קרוסבי מכר למעלה ממיליארד תקליטים ברחבי העולם עד היום 3 4 ככל הנראה מוכר התקליטים הגדול ביותר בהיסטוריה, כמו גם את השיר הנמכר ביותר בעולם שכותרתו White Christmas, עם יותר מ-50,000,000 עותקים שנמכרו ברחבי העולם

קרוסבי היה כה מפורסם ופופולרי באמצע המאה העשרים בעולם, עד כי סקר שנערך באותה תקופה חשף כי קרוסבי היה מפורסם ומוערך יותר מאשר האפיפיור פיוס ה -12 באותה תקופה.

הצלחת התרשים שלו נותרה מרשימה: 396 קלפים בודדים, כולל 41 להיטים מספר 1. אם סופרים את הפעמים הרבות שנקבע "חג המולד הלבן", זה יביא את המספר הזה ל 43, יותר מאשר הביטלס ואלביס פרסלי שילבו.

לקרוסבי היו סינגלים עם תרשימים נפרדים מדי שנה בין 1931 ל -1954, ובנוסף היו לו 24 סינגלים פופולריים נפרדים בשנת 1939 בלבד.

בינג קרוסבי הקליט למעלה מ -2,000 הקלטות מסחריות וכ -4,000 תוכניות רדיו, בתוספת רשימה נרחבת של הופעות קולנוע וטלוויזיה, הוא האמן המוקלט ביותר בהיסטוריה.

בינג קרוסבי רשם 41 רשומות מס '1 במצעד (43 כולל הכותרות השנייה והשלישית ל" חג המולד הלבן "), יותר מאשר הביטלס עם (24) ואלביס פרסלי עם (18) שיאים.

קרוסבי השמיע 13 שירים שהועמדו על ידי אוסקר, ארבעה מהם זכו בפרס האוסקר לשיר הטוב ביותר: "לילני המתוק" (חתונה של וואיקיקי, 1937), "חג המולד הלבן" (הולידיי אין, 1942), "Swinging על כוכב "(עובר בדרכי, 1944), ו"במגניב, מגניב, מגניב בערב" (כאן בא החתן, 1951).

בינג קרוסבי זכה בשלושה כוכבים בהליכה התהילה של הוליווד: אחד להקלטות, אחד לרדיו ואחד לסרטים.

בינג קרוסבי הוא האמן הכי מוקלט בהיסטוריה עם כמעט 400 להיטי סינגלים שנמכרו בעולם, הישג שאיש לא כולל פרנק סינטרה, אלביס פרסלי, הביטלס ומייקל ג'קסון לא התקרב להתאמה.

קרוסבי הקליט ארבע הופעות בהיכל התהילה של הגראמי, שהוא פרס מיוחד שהוקם בשנת 1973 לכבוד הקלטות בעלות "משמעות איכותית והיסטורית".

הקלטותיו הגיעו למצעד 396 פעמים, יותר מפרנק סינטרה (209) ואלביס פרסלי (149) יחד..

קרוסבי שר בצורה קלילה ושירתו הייתה כמעט כמו שיחה, לוותה בדרך כלל ב"ביג בנד" ושילבה שריקה, סקאט ואלתורים קצביים מגוונים. סגנון זה, הנקרא באנגלית crooning, השפיע רבות על הזמרים שהופיעו אחריו ובראשם פרנק סינטרה, פרי קומו ודין מרטין.

ב-1944 הופיע בדרמה הקומית "הולך בדרכי". בסרט הופיע בתור כומר בעל יוזמה, האב הצעיר פרנק צ'אק או'מלי וביחסיו עם כומר בכיר ממנו. סרט זה היה המצליח ביותר באותה שנה בארצות הברית, בעקבותיו הופיע באותו תפקיד בסרט, "פעמוני סנט מרי", שיצא לאקרנים שנה אחר כך.

בשנות ה-30 של המאה הקליט בין השאר שירים עם האחים מילס Gems From George White's Scandals, Dinah, ו-Shine.

מעבר להשפעה שהייתה לו על תעשיית המוזיקה כאמן פופולרי על פני כחצי מאה, נודעה לו חשיבות גם בצד העסקי והטכנולוגי של התעשייה. הוא השקיע בחברה החדשנית אמפקס, שפיתחה את טייפ הסלילים הראשון. הוא היה האמן הראשון בעולם שהקליט את תוכנית הרדיו שלו, ושעותק המאסטר של אלבומו הוקלט בטייפ. את אחד ממכשירי ההקלטה של אמפקס הוא נתן לחברו לס פול, אשר השתמש בו כדי להמציא את ההקלטה על ערוצים נפרדים.

קרוסבי נישא פעמיים, קודם לשחקנית דיקסי לי ולאחר מותה (מסרטן השחלות) לקתרין גרנט, שחקנית שהייתה צעירה ממנו בשנים רבות. ילדיו מנישואיו הראשונים היו גדולים בשנות דור מאלה שנולדו לו ולקתרין. לאחר מותו פרסם בנו הבכור גארי ספר זיכרונות שנוי במחלוקת בו האשים את האב בקור, ריחוק והתעללות. בן אחר, פיליפ, הכחיש את הטענות בתוקף, והאשים את אחיו שכתב את ספרו מתוך תאוות בצע.

ב-1962 זכה קרוסבי בפרס הגראמי הראשון שהוענק למפעל חיים. ממשפחתו הענפה יצאו לא מעט שחקנים וזמרים.

קרוסבי מת ב-1977 במדריד, כתוצאה מהתקף לב לאחר סיבוב של גולף. הוא אהב מאוד לשחק גולף, ויחד עם חברו הטוב בוב הופ כובד ב-1978 בפרס בוב ג'ונס היוקרתי של התאחדות הגולף האמריקנית.

מאפיינים ווקאליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Bing Crosby 1930s.jpg

קרוסבי היה מהזמרים הראשונים שניצלו את האינטימיות של המיקרופון במקום להשתמש בסגנון הוודוויל העמוק והקולני שקשור לאל ג'ולסון. הוא היה, לפי הגדרתו, "פרזר", זמר ששם דגש שווה על מילות השיר וגם על המוזיקה. אהבתה לג'ז סייעה להביא את הז'אנר לקהל רחב יותר. [דרוש ציטוט] במסגרת סגנון השירה הרומני של נערי הקצב, הוא כופף תווים והוסיף משפטים מנותקים, גישה מבוססת ג'אז. [הצורך היה צורך בציון] הם כבר הציגו בפני לואי ארמסטרונג ובסי סמיתנטס מהופעתם הראשונה בתקליט. קרוסבי וארמסטרונג נותרו חברים במשך עשרות שנים. הם שרו את "עכשיו יש לך ג'אז" בסרט High Society (1956).

במהלך החלק הראשון בקריירת הסולו שלו (בערך 1931-1934), סגנון הזמירה הרגשית של קרוסבי לעיתים קרובות היה פופולרי. אבל ג'ק קאפ, מנהל ברונסוויק ובהמשך דקה, שכנע אותו לנטוש הרבה מהמחוות היותר מטורפות שלו לטובת סגנון קולני ברור. קרוסבי נתן לזכותו של קאפ את בחירת שירי הלהיט, עבד עם מוזיקאים רבים אחרים, והכי חשוב גיוון את הרפרטואר שלו על פני מספר סגנונות וז'אנרים. קאפ עזר לקרוסבי להיטים מספר 1 במוזיקת ​​חג המולד, בהוואי ובמוזיקת ​​קאנטרי, ולהיטים בשלושים הראשונים במוזיקה אירית, מוזיקה צרפתית, קצב ובלוז ובלדות.

קרוסבי הגה רעיון: ניסוחים או אומנות הגשמת מילות השיר מתגשמות. וטומי דורסי אמר לסינטרה שוב ושוב, "יש רק זמר אחד שאתה צריך להקשיב לו ושמו הוא בינג קרוסבי. כל מה שמעניין אותו זה מילים, וזה הדבר היחיד שצריך להיות בשבילך." "

המבקר הנרי פלזנטס כתב:

[בעוד] הדירה השמינית B עד שטוחה B בקולו של בינג באותה תקופה [1930] היא, לאוזניי, אחת היפות ששמעתי בארבעים וחמש שנים ושמעתי בריטונים, קלאסיים וגם אולם שירתו השתפרה פלאים בשנים מאוחרות יותר. מאז אמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, בינג היה נוח יותר בטווח הבס תוך שמירה על איכות הבריטון, עם האוקטבה הטובה ביותר מ- G ל- G, או אפילו F ל- F. בהקלטה שהוא עשה מ- 'Dardanella' עם לואי ארמסטרונג בשנת 1960, הוא תוקף בקלילות ובקלות בקומה E נמוכה. זה נמוך מכפי שרוב באסי האופרה אוהבים לצאת החוצה, והם נוטים להישמע כאילו הם במרתף כשהם מגיעים לשם

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1945 White Christmas (Merry Christmas)
  • 1953 Le Bing: Song Hits of Paris
  • 1953 Some Fine Old Chestnuts
  • 1954 White Christmas soundtrack (con Peggy Lee y Danny Kaye)
  • 1954 Bing: A Musical Autobiography
  • 1955 Merry Christmas (relanzamiento del álbum de 1945, renombrado White Christmas en el 2000)
  • 1956 High Society (con Frank Sinatra, Grace Kelly, y Louis Armstrong)
  • 1956 Songs I Wish I Had Sung the First Time Around
  • 1956 Bing Sings Whilst Bregman Swings
  • 1957 Bing With A Beat
  • 1957 How Lovely Is Christmas
  • 1957 New Tricks (álbum)
  • 1958 Fancy Meeting You Here (con Rosemary Clooney)
  • 1958 A Christmas Sing with Bing Around the World
  • 1958 That Christmas Feeling
  • 1959 How the West Was Won
  • 1959 Join Bing and Sing Along
  • 1960 El Senor Bing
  • 1960 Bing and Satchmo (con Louis Armstrong)
  • 1960 101 Gang Songs
  • 1961 Holiday in Europe
  • 1962 On the Happy Side
  • 1962 I Wish You a Merry Christmas
  • 1963 Return to Paradise Islands
  • 1963 Great Country Hits
  • 1964 America, I Hear You Singing (con Frank Sinatra y Fred Waring)
  • 1964 Robin and the 7 Hoods Soundtrack (con Frank Sinatra, Dean Martin, y Sammy Davis, Jr.)
  • 1964 12 Songs of Christmas (con Frank Sinatra y Fred Waring)
  • 1965 That Travelin' Two-Beat (con Rosemary Clooney)
  • 1965 The Songs I Love
  • 1968 Thoroughly Modern Bing
  • 1968 The Songs I Love
  • 1968 Hey Jude Hey Bing
  • 1971 A Time to Be Jolly
  • 1972 Bing 'n' Basie (con Count Basie)
  • 1975 A Southern Memoir
  • 1975 That's What Life Is All About
  • 1975 Bingo Viejo
  • 1975 A Couple of Song and Dance Men (con Fred Astaire)
  • 1976 Live at the London Palladium
  • 1976 At My Time of Life
  • 1976 Feels Good Feels Right
  • 1976 Beautiful Memories
  • 1977 Seasons

פילוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1971: Dr. Cook's Garden, como Dr. Leonard Cook (película para televisión).
  • 1970: Swing Out, Sweet Land (película para televisión).
  • 1967: The Danny Thomas Hour:"The Demon Under the Bed", Charlie Castle (serie de televisión).
  • 1966: Stagecoach (Hacia los grandes horizontes, La diligencia), Dr. Josiah Boone.
  • 1964: The Bing Crosby Show, Bing Collins (serie de televisión).
  • 1964: Robin and the 7 Hoods (Cuatro gánsteres de Chicago), Allen A. Dale.
  • 1963: Bob Hope Presents the Chrysler Theatre: "The House Next Door" (serie de televisión).
  • 1962: The Road to Hong Kong (Astronautas a la fuerza, Dos frescos en órbita), Harry Turner.
  • 1961: The DuPont Show of the Week: "Happy with the Blues", narrador (serie de televisión).
  • 1960: High Time, Harvey Howard.
  • 1959: Say One for Me (Di uno por mí), Father Conroy.
  • 1958: The Christophers: "Knock on Any Door" (serie de televisión).
  • 1958: The Legend of Sleepy Hollow (La leyenda de Sleepy Hollow), narrador.
  • 1957: Man on Fire (Alma atormentada), Earl Carleton.
  • 1956: High Society (Alta sociedad), C.K. Dexter-Haven.
  • 1956: Anything Goes, Bill Benson.
  • 1956: 'Ford Star Jubilee: "High Tor", Van Van Dorn (serie de televisión).
  • 1956: Showdown at Ulcer Gulch, hombre influyente.
  • 1954 The Country Girl (La angustia de vivir, La que volvió por su amor), Frank Elgin.
  • 1954: White Christmas (Blanca Navidad, Navidades blancas), Bob Wallace.
  • 1953: Little Boy Lost (El niño perdido), Bill Wainwright.
  • 1953: Scared Stiff (Una herencia de miedo), esqueleto (cameo).
  • 1952: Road to Bali (Camino a Bali), George Cochran.
  • 1952: Just for You', Jordan Blake.
  • 1952: Son of Paleface (El hijo de Carapalida, El hijo de Rostro Pálido), conductor de coche (cameo).
  • 1952: The Greatest Show on Earth (El espectáculo más grande del mundo, El mayor espectáculo del mundo), espectador (cameo).
  • 1951: Here Comes the Groom (Aquí viene el novio), Peter 'Pete' Garvey.
  • 1950: Mr. Music, Paul Merrick.
  • 1950: Riding High (Lo quiso la suerte), Dan Brooks.
  • 1949: La leyenda de Sleepy Hollow y el Señor Sapo, narrador
  • 1949: Top o' the Morning, Joe Mulqueen.
  • 1949: A Connecticut Yankee in King Arthur's Court (Un yanqui en la corte del rey Arturo), Hank Martin.
  • 1948: The Emperor Waltz (El vals del emperador), Virgil Smith.
  • 1947: Road to Rio (Camino de Río), Scat Sweeney.
  • 1947: Welcome Stranger (Por distintos caminos), Dr. James 'Jim' Pearson.
  • 1947: My Favorite Brunette (Morena y peligrosa), Harry.
  • 1946: Blue Skies (Cielo azul), Johnny Adams.
  • 1946: Road to Utopia, Duke Johnson / Junior Hooton.
  • 1945: The Bells of St. Mary's (Las campanas de Santa María), padre Chuck O'Malley.
  • 1945: Out of This World, voz de Herbie cuando canta.
  • 1944: Here Come the Waves, Johnny Cabot.
  • 1944: The Princess and the Pirate (La princesa y el pirata), novio de Margaret.
  • 1944: Going My Way (El buen pastor, Siguiendo mi camino), padre Chuck O'Malley.
  • 1943: Dixie (El cantor del río), Daniel Decatur Emmett.
  • 1943: They Got Me Covered (Me tenían cubierto), voz de la caja de música.
  • 1942: Road to Morocco (Ruta de Marruecos), Jeff Peters.
  • 1942: Holiday Inn, Jim Hardy.
  • 1942: My Favorite Blonde (Mi rubia favorita), hombre delante de Union Hall (cameo).
  • 1941: Birth of the Blues, Jeff Lambert.
  • 1941: Road to Zanzibar, Chuck Reardon.
  • 1940: Rhythm on the River, Bob Sommers.
  • 1940: If I Had My Way (Con la música a otra parte), Buzz Blackwell.
  • 1940: Road to Singapore (Ruta de Singapur), Joshua 'Josh' Mallon V.
  • 1939: The Star Maker, Larry Earl.
  • 1939: East Side of Heaven (Al Este del cielo), Denny Martin.
  • 1939: Paris Honeymoon, 'Lucky' Lawton.
  • 1938: Sing You Sinners, Joe Beebe.
  • 1938: Dr. Rhythm, Dr. Bill Remsen.
  • 1937: Double or Nothing, 'Lefty' Boylan.
  • 1937: Waikiki Wedding, Tony Marvin.
  • 1936: Pennies from Heaven, Larry Poole.
  • 1936: Rhythm on the Range, Jeff Larabee.
  • 1936: Anything Goes, Billy Crocker.
  • 1935: Two for Tonight, Gilbert Gordon.
  • 1935: Mississippi, Tom Grayson.
  • 1934: Here Is My Heart, J. (Jasper) Paul Jones.
  • 1934: She Loves Me Not, Paul Lawton.
  • 1934: We're Not Dressing (Música sobre las alas), Stephen Jones.
  • 1934: Just an Echo.
  • 1933: Going Hollywood (Amores en Hollywood), Bill 'Billy' Williams.
  • 1933: Please, Howard Jones.
  • 1933: Too Much Harmony, Eddie Bronson.
  • 1933: College Humor, Prof. Frederick Danvers.
  • 1933: Blue of the Night, Jack Smith.
  • 1932: The Big Broadcast (Ondas musicales), Bing Hornsby.
  • 1932: Dream House, Bing Fawcett, fontanero.
  • 1931: One More Chance.
  • 1931: Confessions of a Co-Ed, cantante.
  • 1930: Reaching for the Moon (Para alcanzar la Luna), Bing.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בינג קרוסבי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Best-selling single, Guinness World Records (בBritish English)