הונוס ואגנר
 | |
| לידה |
24 בפברואר 1874 Chartiers, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 1955 (בגיל 81) קרנג'י, ארצות הברית |
| עמדה |
עוצר ביניים |
| גובה | 1.8 מטרים |
| היכל התהילה | נבחר בשנת 1936 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1897–1899 1900–1917 |
לואיוויל קולונלס פיטסבורג פיירטס |
| הישגים כשחקן | |
|
זכייה בוורלד סיריס (1909) 8 זכיות בתואר מלך החבטות (1900, 1903, 1904, 1906-1909, 1911) | |
  | |
יוהנס פטר "הונוס" ואגנר (באנגלית: Johannes Peter "Honus" Wagner; 24 בפברואר 1874 – 6 בדצמבר 1955), שלעיתים נקרא גם האנס ואגנר, היה שחקן בייסבול במייג'ור ליג האמריקאי בין השנים 1897–1917. שיחק רוב הקריירה בקבוצת פיטסבורג פיירטס, ולאחר פרישתו עבד במועדון כמאמן. ב-1936 נבחר למחזור הראשון של היכל התהילה של הבייסבול, לצידם של ארבעה שחקנים נוספים.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואגנר נולד בפנסילבניה בשנת 1874 לזוג מהגרים ממוצא גרמני, כאחד מתוך תשעה ילדים. הוא נשר מבית הספר בגיל 12 כדי לעזור למשפחתו בעבודה במכרות הפחם. בזמנם הפנוי, הוא ואחיו שיחקו בייסבול ופיתחו את כישוריהם עד כדי כך ששלושה מאחיו הפכו למקצוענים גם כן. את קריירת המשחק שלו הוא החל בשנת 1897, כשהצטרף ללואיוויל קולונלס מהליגה הלאומית. כישוריו יוצאי הדופן כעוצר ביניים (Shortstop) משכו תשומת לב רבה, והובילו אותו לפיטסבורג פיירטס ב-1899.
ואגנר שיחק בפיטסבורג 17 עונות, ובמהלכן זכה לתהילה בזכות רבגוניות המשחק שלו. מבחינה התקפית, הוא היה חובט עקבי וחזק, שהתהדר בממוצע חבטות גבוה של 32.8%. ואילו מבחינה הגנתית, הוא היה ידוע בזריזות שלו בכיסוי שטחים בשדה הפנימי ובדיוק הזריקה שלו. ההשפעה של ואגנר על הפיירטס הייתה מיידית, ושנה לאחר הגעתו כבר זכתה הקבוצה באליפות הליגה הלאומית. בשנתיים הבאות זכתה הקבוצה שוב באליפות הליגה, וב-1903 לקחה חלק בוורלד סיריס הראשונה, שם הפסידה לבוסטון אמריקנס. ב-1909 הגיע ואגנר לשיא הקריירה שלו עם פיטסבורג, כשזכה עימה בוורלד סיריס לאחר ניצחון 3–4 על דטרויט טייגרס.
ביוני 1914, כשהוא בן 40, רשם ואגנר את החבטה ה-3,000 בקריירה שלו, והפך לשחקן השני בתולדות הבייסבול שהגיע להישג זה. שנה לאחר מכן, ביולי 1915, הוא הפך לשחקן המבוגר ביותר שחבט גראנד סלאם – שיא שהחזיק מעמד במשך 70 שנה. ב-1917, חזר ואגנר לעונתו האחרונה והמקוצרת. הוא מילא לזמן קצר תפקיד של מאמן-שחקן, אבל לאחר מאזן של 1–4, הודיע לבעלים שהתפקיד לא מתאים לו. הוא פרש כשיאן החבטות של הליגה בכל הזמנים, עם 3,430 (מאוחר יותר תוקן השיא ל-3,418), וחלפו עוד 45 שנים עד שסטן מוסיאל עבר אותו במספר זה.
לאחר הפרישה, ואגנר המשיך לשרת פיטסבורג במשך 39 שנים, בעיקר כמאמן חובטים מ-1933 עד 1952 (אימן למשך עונה אחת את האנק גרינברג היהודי). במקביל הוא גם אימן בייסבול וכדורסל במכון הטכנולוגי קרנגי, שכיום הוא חלק מאוניברסיטת קרנגי מלון.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1916 נשא ואגנר לאישה את בסי ביין סמית', ולזוג נולדו שלוש בנות: אלווה קתרינה (מתה בלידה), בטי ביין (1919–1992), ו-ווירג'יניה מיי (1922–1985). בשארית חייו הוא המשיך לגור בפיטסבורג, ובה גם מת ב-6 בדצמבר 1955, בגיל 81. הוא נקבר בבית הקברות ג'פרסון ממוריאל באזור סאות' הילס בפיטסבורג.
מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואגנר נחשב לאחד השחקנים הטובים ביותר ששיחקו אי פעם בייסבול מאז היום שבו פרש בשנת 1917. היסטוריון הבייסבול והסטטיסטיקאי ביל ג'יימס דירג אותו כשחקן השני הטוב בכל הזמנים (אחרי בייב רות'), והגדיר אותו בתור שחקן הליגה הטוב ביותר בשנת 1900 ובכל שנה מ-1902 עד 1908 (באותן שנים לא חולק פרס ה-MVP).[1] הסטטיסטיקאים ג'ון תורן ופיט פאלמר דירגו את ואגנר במקום התשיעי בדירוג השחקנים הטובים אי פעם.[2]
בפברואר 1936, כשפורסמו התוצאות של הבחירות הראשונות להיכל התהילה של הבייסבול, התגלה כי ואגנר קיבל 215 קולות מתוך 226 הצבעות. ארבעת הנבחרים האחרים באותה שנה היו וולטר ג'ונסון, כריסטי מת'יוסון טיי קוב ובייב רות', כשרק קוב קיבל יותר קולות ממנו. בסוף המאה ה-20, שנים רבות לאחר מותו, הוא נבחר לקבוצת כל הזמנים של הליגה (MLB All-Time Team) ולקבוצת המאה של ה-MLB.
אחד ההיבטים האיקוניים ביותר במורשתו של ואגנר הוא קלף הבייסבול שלו משנת 1909, שהופק על ידי חברת הטבק האמריקאית. קלף Wagner T206 הפך לפריט אגדי בעולם מזכרות הספורט, ונחשב לאחד מקלפי הבייסבול הנדירים והיקרים ביותר שיוצרו אי פעם.[3] החלטתו של ואגנר להגביל את הפצת הקלף שלו מוסיפה למיסטיקה שלו, והופכת אותו לפריט אספנים מבוקש מאוד. נטען שחולקו עד 200 עותקים של הקלף לציבור הרחב, וכיום ידוע רק על 57 עותקים ששרדו.[3] ב-3 באוגוסט 2022 נמכר אחד הקלפים הנותרים בסכום שיא של 7.25 מיליון דולר.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הונוס ואגנר, באתר Baseball-Reference.com MLB
- הונוס ואגנר, באתר Baseball-Reference.com ליגות אחרות
- הונוס ואגנר, באתר ESPN.com MLB
- הונוס ואגנר, באתר MLB.com
- הונוס ואגנר, באתר The Baseball Cube
- הונוס ואגנר, באתר היכל התהילה של הבייסבול
- הונוס ואגנר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הונוס ואגנר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ביל ג'יימס, The Bill James Historical Baseball Abstract, Villard, 1988, עמ' 448.
- ^ ג'ון תורן, Total Baseball, Penguin USA, 1997, עמ' 2464.
- ^ 1 2 קלף הבייסבול המיתולוגי נמכר תמורת 2.35 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 בפברואר 2007
- ^ Rare T-206 Honus Wagner baseball card sold for record $7.25 million in private sale, באתר ESPN, 4 באוגוסט 2022
| בקרת זהויות |
|
|---|