הזנה תוך-ורידית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכה להזנה תוך ורדית ביתית

הזנה תוך ורידיתאנגלית: Total Parenteral Nutrition, נפוץ גם בקיצור TPN) היא שיטת הזנה שבה מוחדרים תרופות או מזון אחר בהזלפה ישירה לתוך וריד המטופל. בדרך כלל כאשר מערכת העיכול אינה יכולה לעכל את המזון.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזנה תוך ורידית ניתנת, ישירות ל-וריד, במצבים בהם לא ניתן להזין מטופל דרך מערכ העיכול, כאשר המעי אינו מתפקד. מטרת ההזנה התוך ורידית לשימור ושיפור מצבו התזונתי של המטופל. בשיטת הזנה זו, הצרכים התזונתיים מסופקים באמצעות תמיסה סטרילית מרוכזת, ישירות לווריד פריפרי או מרכזי. התמיסה המוחדרת לווריד מותאמת אישית לכל מטופל על פי גילו, מחלתו, הטיפול התרופתי שמקבל ומצבו הקליני. הזנה בשיטה זו כרוכה בסיכון לסיבוכים מטבוליים וזיהומיים ועל כן ניתנת רק כאשר קיימות התוויות מתאימות לכך.

הזנה תוך ורידית נפוצה בעיקר בבתי חולים לטווח קצר, אולם היא עשויה לשמש גם להזנה לטווח ארוך יותר ובבית, בעיקר בחולים צעירים במחלות במערכת העיכול הזקוקים להזנה נכונה על מנת למנוע פגיעה בגדילה.[1] באמצעות הזנה היישר לווריד יש מעקף של מנגנוני בקרה בגוף ומתאפשרת שליטה בכלכלת הגוף : הנוזלים, האלקטרוליטים, הפחמימות, החלבונים, השומנים וה- ויטמינים.

בחולים שעברו כריתת מעי נרחבת מתקינים בבית החולים צנטר מרכזי, לעיתים צנתר היקמן. החולים ובני משפחותיהם הקרובים, עוברים הדרכה לגבי השימוש בטכניקות סטריליות בזמן התחברות והתנתקות מתמיסת ההזנה.

החולה יכול לאכול תוך כדי ההזנה תוך ורידית במידה ויש קיבה.[2] אפשר לחזור לאכול לאחר החלמה של מערכת העיכול.

חולה אשר ניזון בהזנה תוך ורידית ממושכת, מוגדר על ידי משרד הבריאות כחולה סיעודי מורכב[3][4][5]

חולים הזקוקים להזנה תוך ורידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בחולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית החולים, יטפל בחולה צוות רב מקצועי שיכלול : רופא, דיאטנית, אחות ו-רוקח.

עם השחרור של החולה לביתו האחריות לטיפול תעבור לצוות טיפולי בית של קופת החולים. בראש הצוות עומד רופא אשר אחראי ומפקח על תקינות הטיפול. בנוסף תתבצע הערכה תזונתית על ידי דיאטנית לפי המצב הקליני, המצב התזונתי, ההיסטוריה הרפואית וההיסטוריה התזונתית, ולפי בדיקות מעבדה עדכניות שיבוצעו אחת לשבוע. אחת לשבוע יבוצע מעקב משקל (עד להתייצבות הרפואית) ואצל ילדים[10] גם מעקב אחרי עקומת גדילה. אחות מוסמכת תשולב בטיפול הרפואי-ביתי השוטף.

תפקידי צוות הזנה תוך ורידית באשפוז ובקהילה :[11]

  • קביעת פרוטוקול טיפול ומעקב.
  • התאמה של סוגי תמיסת הזנה תוך ורידית כולל קביעת מרכיבי ההזנה בהתאם למצבו של המטופל.
  • ייעוץ לצוות רב מקצועי.
  • מעקב שוטף על תהליך ההזנה.
  • הסדרת קיום מעקב המשכי במרפאה ייעודית בבית החולים / בקהילה, על פי החלטת הגורם המבטח.
  • הסדרת קיום איש קשר מקצועי, למטופל ולמשפחתו אליו ניתן יהיה לפנות במקרה הצורך.
  • הדרכת המטופל ומשפחתו בכל הקשור להזנת המטופל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הזנה תוך-ורידית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הזנה תוך ורידית בבית המטופל על ידי אחות -TPN - Medical Service
  2. ^ באישור הרופא המטפל
  3. ^ "סיעודי מורכב" – קשיש עם מוגבלות תפקודית קשה ועם מורכבות רפואית (דהיינו בעיות רפואיות, פעילות ו/או מצב רפואי שאינו יציב, כגון: פצע לחץ עמוק, בעיות נשימתיות קשות ללא צורך בהנשמה חודרנית באמצעות טרכיאוסטומיה (פיום הקנה), צורך בטיפול תוך-ורידי מתמשך, מחלה במצב סופני וכדומה).
  4. ^ בחירת מוסד האשפוז לקשיש, משרד הבריאות (ראו הגדרות חולים סיעודים מורכבים)
  5. ^ "גריאטריה ואשפוזים כרוניים", חנוך סטבורובסקי, אברהם מידן, אריה גרובר, אגף רפואי - מחלקת אשפוז ושירותים אמבולטוריים, היחידה לאשפוזים כרוניים, מאי 2000
  6. ^ תזונה - חשיבות ותפקוד התזונה במחלות מעי דלקתיות, העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית (ע"ר)
  7. ^ מחלות מעי דלקתיות, פורטל בריאות ורפואה, 24.5.2009
  8. ^ גסטרו ישראל - המרכז למחלות דרכי עיכול
  9. ^ תפקודי כליה, בית החולים איכילוב
  10. ^ רפואת ילדים - עורכים : פרופ' מוטי שוחט, פרופ' שי אשכנזי, הוצאת דיונון, מהדורה שמינית, 2010, "הנחיות להזנה תוך ורידית"
  11. ^ משרד הבריאות, חוזר מינהל רפואה, מספר 12/2016, 31.5.2016