החולדה (רומן)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
גינטר גראס  |
| שפת המקור |
גרמנית |
| סוגה |
רומן |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1985 |
  | |
החולדה (בגרמנית: Die Rättin) הוא רומן משנת 1986 מאת הסופר הגרמני גינטר גראס.
מבנה ותוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילה הרומן נעה בין אגדות האחים גרים בפרשנות של אוסקר מאצרט, גיבור "תוף הפח", ספר מסע ורומן סוריאליסטי. הוא מכיל גם נקודות מבט קולנועיות וכמה שירים. גראס משלב כמה חוטים נרטיביים מרומנים המצליחים שלו, תוף הפח ודג הפוט; לצד קטעים נוספים על אסונות ימיים, טביעת וילהלם גוסטלוף, צופים היבטים של ספרו Crabwalk.[1]
גראס הגה את הרומן כדימוי נגד למושג של גוטהולד אפרים לסינג על חינוך המין האנושי.
למספר ניתנה מתנה לחג המולד חולדה, בזמן עבודתו הוא מתבונן בה וגם מדמיין שהוא מתחיל לשוחח עימה. בחלומותיו של המספר, שנראה כאילו הוא בחללית המקיפה את כדור הארץ ההרוס, מדברת אליו חולדה ומדווחות לו על הרס האנושות והעידן הבטר-אנושי בו תופסות החולדות עמדה דומיננטית. העולם נהרס באמצעות כריתת יערות, זיהום ולוחמה גרעינית. בעולם זה כוננו החולדות ציוויליזציה חדשה המבוססת על סולידריות. ישנו גם חשד שהחולדות הובילו למלחמה הגרעינית, נמסר שנמצאו גללי חולדות במחשבי העל של 2 המעצמות הגדולות. (הרומן נכתב לקראת סוף המלחמה הקרה)
כנגד החזון הזה, מפתח המספר סיפורים משלו על האירועים שהובילו לאפוקליפסה הגרעינית, בין השאר כתסריטים לערוץ בו עובד אוסקר מאצרט, גיבור הרומן תוף הפח. שנהיה מפיק טלוויזיה ובעל פרוטסטה רגישה במיוחד. הצייר לותר מלסקאט ושיחזור יצירות משנות ה-50, מהיערות המתים והגוססים של האחים גרים. (הנזל וגרטל למשל, הם כאן יורינה ויורינגל והם הבנים התאומים של קאנצלר גרמניה), כוחם של אגדות האחים גרים וחמש נשים אהובות המרכיבות את הים הבלטי וחוקרות באופן רשמי את אוכלוסיית המדוזות המקומית ובסתר בחיפוש אחר וינטה האגדית כמקום של אוטופיה נשית. בנוסף, בין היתר, הדרדסים נמצאים בדרך היער הגרמנית ודמויתיהם של האחים גרים משתלטים זמנית על השלטון. רוב הדמויות הופיעו בספריו הקודמים של גראס.
המספר חי את נפילתה (לכאורה) של האנושות, בהתבסס על גורלם של דמויות שונות, בין השאר, אנה קולאצ'יק, סבתו של אוסקר מאצרט, שעתה היא בת 107. הדררסים הכחולים סוגדים לדמויות של אנה ואוסקר המתים ואף שואפים להידמות עליהם, גם החולדות. לכן החולדות, שואפות להקים את האנושות מחדש בצורת יצור אנושי (מטופלל) שידמה להן. אך האדם-חולדה (הווטסון-קריק) משתלט על המרחב של החולדות, לאורך הרומן, הווטסון-קריק מתרבה, גוזל משאבים ומתנהג באנוכיות, עד שהחולדות מחליטות לחסלו בנשיכות.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסון הגרעיני בצ'רנוביל, שהתרחש כמה חודשים לאחר יציאת הספר, העניק לספר רלוונטיות כמעט נבואית. גראס לקח, בין היתר, את הכללתם של אנשי-עכברושים מהונדסים גנטית, ה"ווטסונ-קריקים" למחלוקות נוספות לגבי מונחי ההנדסה הגנטית. השם מרמז על פרס נובל ווטסון קריק ברפואה, ומגלי המבנה המולקולרי של חומצה דאוקסיריבונוקלאית (DNA), פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון.[1]