החזית העממית החדשה
 | |
| מדינה | צרפת |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 10 ביוני 2024 – הווה (278 ימים) |
| אידאולוגיות | בין ליברליזם חברתי ועד טרוצקיזם |
| אותיות | NFP |
| נוצרה מתוך |
|
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל |
| צבעים רשמיים | אדום, ירוק, סגול, צהוב |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| האספה הלאומית |
182 / 577 |
| הסנאט |
95 / 348[2] |
| הפרלמנט האירופי |
26 / 81[1] |
| https://www.nouveaufrontpopulaire.fr/ | |
החזית העממית החדשה, הנקראת גם החזית העממית, היא קואליציה של מפלגות פרלמנטריות מהשמאל הצרפתי. החזית נוצרה ב-10 ביוני 2024, על ידי חיבור של כמה מפלגות שמאל בצרפת לקראת הבחירות לפרלמנט הצרפתי, כאופוזיציה למפלגתו של הנשיא עמנואל מקרון, וגם למפלגת הימין הקיצוני "האיחוד הלאומי", בקונטקסט של התחזקות הימין הקיצוני בצרפת בבחירות לפרלמנט האירופי של 2024.
קואליציה זו מחברת את מפלגת "האקולוגים", "לה פראנס אנסומיז", המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, והמפלגה הסוציאליסטית. נוסף על כך לקואליציה הצטרפו כמה מפלגות שמאל פחות מוכרות, כמו "השמאל הרפובליקני והסוציאליסטי", "המפלגה האנטי-קפיטליסטית החדשה" ו"השמאל האקו-סוציאליסטי", נוסף על אחרות. יתר על כן, המפלגה מתמקדת בגיוס ציבור העובדים בצרפת, באיגודים במקצועיים, ובחברה האזרחית. הקואליציה מאוחדת תחת מצע פוליטי משותף, אשר מאגד את מרבית מפלגות השמאל הצרפתי כיום.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבחירות לפרלמנט האירופי של 2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי של 2024 בצרפת, אשר התקיימו ב-9 ביוני, הראו שמפלגת הימין הקיצוני, "האיחוד הלאומי" הייתה מקום ראשון בטבלת ההצבעה, עם 31.37% מהמצביעים. אחרי באה מפלגתו של עמנואל מקרון "ביחד", שהגיעה למקום השני עם 14.60% מהקולות.[3] בערב קבלת התוצאות, הנשיא של הרפובליקה הצרפתית, עמנואל מקרון, הכריז על פיזור הפרלמנט הצרפתי, תוך שימוש בסעיף 12 לחוקה הצרפתית, ובכך נקבע המועד לבחירות המקומיות לפרלמנט הצרפתי, שיתקיימו בשני סבבים. הראשון ב-30 ביוני והשני ב-7 ביולי. - זהו פיזור הפרלמנט השישי תחת הרפובליקה החמישית.[4]
התגבשות הקואליציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר ההצהרה על פיזור הפרלמנט, פרנסואה רוּפה, התראיין בערב ה-9 ביוני לתוכנית טלוויזיה מקומית, וקרא ל"חזית עממית" ול"שמאל מאוחד", כנגד לאיום הימין הקיצוני, שמגולם בעיקר על ידי מפלגת "האיחוד הלאומי", תחת הנהגתו של ז'ורדאן בארדלה.[4]
ב-10 ביוני 2024, אחרי שהשתמש בקריאתו לאיחוד השמאל ערב לפני כן, ל"חזית עממית", ולאחר מכן גם ברשתות החברתיות, קרא לפגישה משותפת של מנהיגי מפלגות השמאל, ויצר עצומה לאיחוד השמאל, אשר נענתה במאות אלפי חתימות, בכמה שעות לאחר פרסומה.[5]
במקביל לכך, 350 אישים בעלי רקע דיפלומטי, אינטלקטואלי, ואומנותי, ביניהם 2 זוכי פרס נובל - חתמו על עצומה שפורסמה בעיתון לה מונד בכדי לקרוא לאיחוד של השמאל, וכדי לעמוד אל מול, כלשון החותמים "האסונות של תקופתנו".[6] לקריאה זו נוספו גם 5 פדרציות איגודי העובדים הגדולות בצרפת, אשר קראו להפגין אל מול עלייתו של הימין קיצוני. פדרציית איגודי העובדים הגדולה בצרפת, ה-CGT, קראה בהצהרה שלה ל"חזית עממית" גם בקרב איגודי העובדים.[7]
בערב ה-10 ביוני, "האקולוגים", בהנהגת מארין טונדלייר, "לה פראנס אנסומיז", בהנהגת מנואל בומפאר, המפלגה הקומוניסטית הצרפתית, בהנהגת פביאן רוסל, והמפלגה הסוציאליסטית, בהנהגת אוליביר פור, "פלאס רפובליק", "ז'נראסיון", ו"השמאל הרפובליקני והסוציאליסטי", הכריזו על הקמת קואליציה של מפלגות פוליטיות צרפתיות מהשמאל, לכדי "החזית העממית החדשה", תוך כדי גיבוש מצע פוליטי משותף כנגד לימין הקיצוני וגם כנגד לנשיא הרפובליקה, עמנואל מקרון.[8][9]
מצע פוליטי משותף
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצע הפוליטי המשותף לחזית העממית גובש ב-4 ימים בלבד, תחת אילוצי זמנים קשים. המצע פורסם ב-14 ביוני, במסיבת עיתונאים שהתרחשה בפריז.
חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלחמה באוקראינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמיכה בריבונות של אוקראינה בסכסוך עם רוסיה.
- תמיכה אקטיבית במאבק נגד רוסיה, הכולל שליחת נשק.
- אי-שליחת חיילים צרפתים ללחימה באדמה אוקראינית.
- ביטול החוב החיצוני של אוקראינה.
הסכסוך הישראלי-פלסטיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכרה במדינה פלסטינית ודרישה להפסקת אש.
- ניתוק היחסים עם ממשלת הימין של נתניהו.
- תמיכה בשחרור החטופים הישראליים, וגם התנגדות לתיאוקרטיית חמאס.
- שחרור האסירים הפוליטיים הפלסטיניים.
- אמבארגו נשק על ישראל.
כלכלה וחברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גמלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דחיית רפורמת הפנסיות של מקרון, וחזרה לסטטוס שקדם לכך, יציאה לגמלאות בגיל 60.
פיננסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיקוק מחדש של מס עושר, עם רכיב פיצוי אקלימי.
- חיזוק של מערכת המס הפרוגרסיבי על השכר, יצירת 14 דרגות מס.
- מיסוי רווחי-עתק.
- רפורמה במס הירושה.
- חיקוק ירושה מקסימלית.
כוח קנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העלאת שכר המינימום.
- הצמדת השכר לאינפלציה.
- עצירת עליית המחירים בשירותים בסיסיים כמו חשמל ואנרגיה.
סביבה ובריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 0 פליטות פחמן עד 2050.
- יצירה מחדש של משרות ציבוריות בארגוני סביבה וטבע.
דיור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנייה של 200,000 יחידות דיור ציבורי כל שנה למשך 5 שנים.
הגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דחייה של חוק ההגירה של 2024.
- יצירת סטטוס של "פליט אקלימי".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של החזית העממית החדשה (בצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתוך 81 המושבים המוקצים לצרפת בפרלמנט האירופי.
- ^ החישוב הוא רטרוספקטיבי. הסנאט המכהן נבחר בספטמבר 2023, כשהחזית העממית החדשה עוד לא הייתה קיימת - לכן החישוב מבוסס על המפלגות שנמצאות בסנאט שחברות כיום בחזית העממית.
- ^ Élections européennes 2024 : découvrez l’intégralité des résultats en France, commune par commune, Le Figaro, 2024-06-09 (בצרפתית)
- ^ 1 2 Jean-Jacques Urvoas, Les originalités de la 6ème dissolution de la Ve République, Le Club des Juristes, 2024-06-12 (ב־)
- ^ Instagram, www.instagram.com
- ^ "« L'union des gauches et des écologistes, maintenant ! » : l'appel de 350 personnalités du monde politique, intellectuel, militant et artistique". Le Monde.fr (בצרפתית). 2024-06-10. נבדק ב-2024-07-13.
- ^ Frantz Durupt, Damien Dole, Législatives : face au risque de l’extrême droite au pouvoir, CGT et CFDT appellent à «manifester le plus largement possible ce week-end», Libération (בצרפתית)
- ^ Sacha Nelken, Accord de la gauche pour des «candidatures uniques» : récit d’une (courte) soirée, Libération (בצרפתית)
- ^ "Elections législatives : la gauche vers l'union malgré les divisions". Le Monde.fr (בצרפתית). 2024-06-11. נבדק ב-2024-07-13.