לדלג לתוכן

החפצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשה אפריקאית תלויה מקרסולה ומוצעת למכירה בספינת עבדים - סמל החפצה

הַחְפָּצָהאנגלית: Objectification, מהמילה הלטינית objectum - חפץ, דבר) היא התייחסות אל אדם, או אל כל דבר שאינו חפץ, כאל חפץ. אין המדובר רק בדה-הומניזציה, שלילת אנושיותו של האדם, אלא בהגדרתו מחדש כאובייקט.

עבדות, למשל, נובעת מהחפצה, משום שהיא דורשת התייחסות אל אדם כאילו היה רכושו של אדם אחר, ככלי המשרת את רצונותיו וצרכיו, כסחורה שניתן לקנות ולמכור.

בספרות זהו אמצעי ספרותי הפוך להאנשה. בעוד שעבור האנשה די בייחוס פעולות בסיסיות לחפץ או לחיה, כגון דיבור, רגש וחשיבה, כדי שתיאור אדם ייחשב כהחפצה יש לייחס לו פעולות או תכונות שהחברה שוללת מבני אדם. למשל, שייכות ממונית, שימוש בגוף האדם למטרות בזויות, העדר יחס של כבוד והעדר תכונות אנושיות.

במונח נעשה שימוש ביקורתי בתאוריה המרקסיסטית, בעקבות ההוגה ג'רג' לוקאץ'. בחיבורו "חזיון הראיפיקציה" (1923) לוקאץ' מבקר את השיטה הקפיטליסטית וטוען כי היא הופכת את הפועל, על תכונותיו, יכולותיו ויחסיו עם אחרים, לסחורה ולרכוש.

במאה ה-20 נעשה במונח גם שימוש תכוף בתאוריות פמיניסטיות, המבקשות להסביר את היחס אל האישה בחברה המערבית כאל חפץ או אובייקט מיני. יחס זה מתבטא באלימות מינית ובנרמול (אנ') שלה, בנוסף להערכת נשים אך ורק על פי תכונות הנוגעות ליכולתן לספק מינית אדם אחר (כגון מראן החיצוני או התנהגותן בסיטואציות מיניות). במאמר "תאוריית ההחפצה" (1997), החוקרות ברברה פרדריקסון וטומי-אן רוברטס טוענות שנשים בחברה אשר מחפיצה אותן נוטות להפנים יחס זה כלפיהן ולהתייחס אל עצמן ואל גופן מנקודת מבטו של צופה מהצד.[1]

לפי מרתה נוסבאום, אדם מוחפץ אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:[2]

  • התייחסות לאדם ככלי עבור המטרות של אדם אחר
  • התייחסות לאדם כחסר אוטונומיה או בחירה חופשית
  • התייחסות לאדם כחסר שליטה או אקטיביות
  • התייחסות לאדם כניתן להחלפה בחפצים
  • התייחסות לאדם כדבר שניתן לשבור, לרמוס או לפרוץ אליו
  • התייחסות לאדם כרכוש שניתן לקנות או למכור
  • התייחסות לאדם כאילו אין צורך לקחת בחשבון את חוויותיו ותחושותיו

ראה הלן לנגטון הציעה להוסיף להגדרה את התנאים הבאים:[3]

  • התייחסות לאדם כאל גופו או חלקי גופו
  • התייחסות לאדם כאל מראהו ותפיסתו על ידי חושים נוספים
  • התייחסות לאדם כאל חסר יכולת לדבר ולתקשר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Barbara L. Fredrickson, Tomi-Ann Roberts, Objectification Theory: Toward Understanding Women's Lived Experiences and Mental Health Risks, Psychology of Women Quarterly 21, 1997-06-01, עמ' 173–206 doi: 10.1111/j.1471-6402.1997.tb00108.x
  2. Martha C. Nussbaum, Objectification, Philosophy & Public Affairs 24, 1995-10, עמ' 249–291 doi: 10.1111/j.1088-4963.1995.tb00032.x
  3. Rae Langton, Sexual solipsism: philosophical essays on pornography and objectification, Oxford ; New York: Oxford University Press, 2009, ISBN 978-0-19-924706-6