ספינת עבדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונות המראות כיצד הועברו העבדים בספינות

ספינת עבדים הייתה ספינת משא גדולה שהוסבה במיוחד לצורך הובלת עבדים, בעיקר עבדים שנרכשו מאפריקה לאמריקה.

המסלולים הבולטים ביותר של ספינות העבדים יצאו מחופי צפון מערב ומערב אפריקה לדרום אמריקה, ולחוף הדרום מזרחי (ארצות הברית של היום) והאיים הקריביים, מסלול שכונה מעבר הביניים. כ-12.5 מיליון אפריקאים הועברו בספינות מהסוג הזה.

הסחר בעבדים האפריקאים הוצא מחוץ לחוק בשנת 1807, על פי חוק משותף של ארצות הברית ובריטניה. בתחילה החל הביטול בבריטניה, והחוק האמריקאי נכנס לתוקף מאוחר יותר, ב-1 בינואר 1808. לאחר תאריך זה נחשבוכל ספינות העבדים שיצאו מאפריקה לפיראטיות ונתונות ללכידתם של הצי האמריקני והצי המלכותי הבריטי.

בשנת 1815, במועצת וינה, ספרד, פורטוגל, צרפת והולנד הסכימו לבטל את סחר העבדים מטעמן. במהלך תקופה זו הפכו ספינות העבדים לקטנות וצפופות יותר, בתמורה לביצועים משופרים, ושינו את ייעודים ככלי שיט להברחות במצור ימי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]