הטלת שתן לילית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שתן

הטלת שתן לילית (Nocturia), הינו תסמין נפוץ ומדאיג של דרכי השתן. הוא מוגדר על ידי ארגון International Continence Society-ICS כצורך של הפרט להתעורר פעם אחת או יותר במהלך הלילה על מנת להטיל שתן.[1] התסמין עלול להשפיע על איכות חייהם של אנשים מתבגרים. תסמין זה קשור לתחלואה נלווית, הנוגעת למחלות נוספות ולא רק לדרכי השתן, במיוחד אצל קשישים.

הפתופיזיולוגיה של הטלת שתן לילית היא רבת פנים ומורכבת. לכן, ייתכן שהגורם שלה לא יהיה ברור במספר משמעותי של חולים.[2] אפשר לטפל ולהקל על התופעה כשמקפידים לבצע בירור והערכה. כאשר מטפלים בתסמין, חשוב להבין את משמעותו, את הסיבות שגורמות לו ואת דרכי הטיפול. בנוסף לכך חשוב להבחין בין השתנת לילה והפרעות הערמונית, שמאפיינים גברים מבוגרים בלבד.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות התופעה עולה עם הגיל. מעל 50% מהגברים והנשים מעל גיל 60 סובלים מהתופעה. השיעור עולה עם הגיל, ובגיל 80 מרבית האוכלוסייה תקום פעם אחת בלילה להטיל שתן. בטבלה[3] הזו מתוארים שיעורי האנשים הסובלים מהשתנה לילית לפי הגיל.

הגיל (בשנים) אחוז הסובלים מהשתנה לילית
20-50 5%-15%
50-70 20%-30%
+70 50%-90%

סיבות וגורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן הרבה סיבות שבגללן אנשים קמים בלילה מתוך שינה להטיל שתן:

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן הרבה סיבות להטלת שתן לילית והן נובעות מגורמים שונים. כשיש תלונה על השתנה לילית, אפשר לזהות את גורמי התופעה על ידי בירור פשוט יחסית. על מנת לאבחן את הסיבות לצורך בהטלת שתן לילית, דרושה אנמנזה רפואית מפורטת על מנת לדעת מה תקני עבור המטופל ומה לא. האנמנזה מספיקה במקרים רבים כדי לרמוז על הסיבה של התופעה. כשלב ראשון, צריך לברר את הרגלי היום-יום, במיוחד שתייה ואכילה ומועדן. לדוגמה, ניתן למצוא אנשים שנוהגים לשתות הרבה סמוך לשינה, עם נטילת התרופות הקבועות. כמו כן, חשוב לסקור את התרופות שהמטופל נוטל, במיוחד אלו המשפיעות על תפוקת השתן. רישום מדויק של סוגי התרופות הניטלות ומועדן חשוב. בדיקה גופנית ממוקדת בלחץ דם, קוצר נשימה, השמנה, מישוש שלפוחית מלאה או גושים באגן, בדיקה נרתיקית לסימני דלדול או צניחת אברי האגן, בדיקת החלחולת למתח הסוגר, תוכן צואתי, מרקם וגודל הערמונית, בצקות בגפיים תחתונות, בדיקה עצבית ממוקדת לדרמטומים (Dermatomes) המותניים והעציים (Sacral).

בדיקות מעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדיקה המשמעותית ביותר היא בדיקת השתן הכללית. המטרה של בדיקה זו היא שלילת תהליך זיהומי, אשר עלול לגרום לתלונות של תכיפות בהטלת השתן בעוד שהתכונות הפיזיקליות של השתן הן בעלי משמעות גדולה: המשקל הסגולי של השתן הוא בעל חשיבות רבה. נוכחות סוכר בשתן מעידה על סוכרת לא מאוזנת. מדידת אוסמולריות של השתן (Urine osmolality) מספקת מידע רב במקרים של היעדר יכולת לרכז את השתן במחלות כגון תפלת השתן (Diabetes insipidus) ואי ספיקה של יותרת הכליה. בדיקות הדם קשורות במקרים של תפוקת שתן מוגזמת בכל היממה.

יומן תכיפות ונפחי הטלת השתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שברוב המקרים האנמנזה משקפת את הרגלי המטופל, כלי האבחנה העיקרי לאבחון הוא יומן תכיפות ונפחי הטלת השתן במשך שלוש יממות רצופות לפחות. ביום זה המטופל מתבבקש לרשום, תוך רישום מדויק, את השעה שבה הטיל שתן, וציין בעזרת כלי מדידה את נפח ההשתנה ולשפוך את השתן. כלי אבחון פשוט זה מאפשר לקבל מידע מדויק על הרגלי השתייה והאכילה לפי תפוקת השתן במשך 24 שעות, מספר הטלות השתן במשך יממה, מספר היקיצות במשך שעות השינה להטלת שתן, תפוקת שתן כוללת ביממה ובשעות הלילה (מחושב לפי נפחי ההשתנה מתוך שינה נוסף על נפח הטלת השתן הראשונה בבוקר). כמו כן, ניתן ללמוד על נפחי ההשתנה במשך היום והנפחים בלילה.

אבחנה והטיפול נגזרים מתרשים זרימה פשוט, שעיקרו מבוסס על ניהול יומן לרישום תכיפות ונפח הטלת השתן. לפי יומן הרגלי תכיפות ונפחי הטלת שתן ניתן לאבחן אחד מן המצבים הבאים: תפוקת שתן לילית מוגברת, הפרעה באחסון השתן בשלפוחית, הפרעות שינה או שילוב חלקי או מלא של החלקים האלה.

דימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר השתנה לילית קשורה בהפרעה בתפקוד שלפוחית השתן, נדרשות בדיקות דימות של דרכי השתן.

שתן

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הרבה צעדים שאנשים יכולים לנקוט כדי להקל את התסמינים של התופעה. איסור של קפאין ואלכוהול סייע לכמה אנשים עם המחלה.[1] אם המטופל לא סובל מאי ספיקת לב, ניתן ללבוש גרבי דחיסה לאורך היום כדי למנוע צבירת נוזל ברגליים, מה שגורם לייצור מופחת של שתן.

טיפול תרופתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקבוצה של הסובלים מהשתנה לילית עקב השתנה מוגברת כוללת, הטיפול התרופתי ייגזר מהגורם האטיולוגי. הטיפול התרופתי יהיה מתן מרדימים להפרעות שינה, משתנים להפרעות לבביות, נוגדי שתינה להשתנה מוגזמת לילית ואנטי-מוסקרינים לפעילות יתר של השלפוחית.

ניתוח רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם הסיבה קשורה לחסימה של הערמונית או בשלפוחית ​​השתן, ייתכן שיהיה צורך בפעולות כירורגיות. כריתת ערמונית או חתך דרך השופכה של הערמונית ותיקון ניתוחי באגן הם שתי אפשרויות לטיפול ויכולות להקל את התסמינים של הטלת שתן לילית.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהשתנה לילית אינה ידועה כמחלה בקרב האוכלוסייה, יותר מ 60 % מאנשים דיווחו שזה משפיע על חייהם באופן שלילי.[3] לתופעה זו יכולה להיות השפעה רבה על איכות חייהם של אנשים רבים, במיוחד אצל שכבות גיל גבוהות שחווים את התסמינים בצורה ניכרת. היא קשורה לחוסר והפרעת שינה, אשר יכולה לגרום לבעיות רבות אחרות כגון עייפות, שינויים במצב רוח, עייפות, פריון לקוי, חוסר אנרגיה, עלייה בתאונות, וחוסר תפקוד קוגניטיבי.[4][5] עשרים וחמישה אחוזים של נפילות אצל אנשים מבוגרים מתרחשות במהלך הלילה,ו25% מהנפילות האלה מתרחשות בגלל צורך להטיל שתן.[6] מחקר שנערך לאחרונה בשבדיה חקר אנשים שסובלים מהטלת שתן לילית לעומת אנשים ללא התסמין. המחקר הראה יותר הפרעות בקרב האנשים הסובלים מהתסמין. [7] בנוסף, התסמין יכול בין היתר לגרום לסיכון מוגבר לתמותה ותחלואה. לאחרונה פותח מבחן לבדיקת בדיקת איכות חיים של אנשים הסובלים מהטלת שתן לילית. לפני בדיקה זו, לא הייתה שום דרך למדוד את מידת ההפרעה השונה אצל אנשים שונים. עד כה, המבחן הצליח להפריד בין גברים שחווי מספר שונה של הטלות שתן ללילה. עם זאת, המבחן לא הניף הצלחה דומה בקרב נשים.[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית

באנגלית:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 van Kerrebroeck, P; Abrams P; Chaikin D; Donovan J; Fonda D; Jackson S; Jennum P; Johnson T; Lose G; Mattiasson A; Robertson G; Weiss J (2002). "The standardisation of terminology in nocturia: Report from the standardisation Sub-committee of the International Continence Society". Neurourol Urodyn 21 (2): 179–183. PMID 11857672. 
  2. ^ Weiss, J; Blaivas J; Stember D; Brooks M (1998). "Nocturia in adults: Etiology and classification". Neurourol Urodyn 17 (5): 467–472. PMID 9776009. 
  3. ^ 3.0 3.1 Schatzl, G; Temml C; Schmidbauer J; Dolezal B; Haidinger G; Madersbacher S (Jul 2000). "Cross-sectional study of nocturia in both sexes: analysis of a voluntary health screening project.". Urology 56 (1): 75-75. PMID 10869627. 
  4. ^ Hetta, J (Dec 1999). "The impact of sleep deprivation caused by nocturia". BJU Int 84: 27-28. PMID 10674891. 
  5. ^ Ancoli-Israel, S; Bliwise, D; Norgaard, J (2011). "The effect of nocturia on sleep". Sleep Medicine Reviews 15 (2): 91-97. doi:10.1016/j.smrv.2010.03.002. 
  6. ^ Jensen, J; Lundin-Olsson L; Nyberg L; Gustafson Y (2002). "Falls among frail older people in residential care". Scand J Public Health 30 (1): 54-61. PMID 11928835. 
  7. ^ Kobelt, G; Borgström F; Mattiasson A. (2003). "Productivity, vitality and utility in a group of healthy professionally active individuals with nocturia". BJU Int 91 (3): 190-195. PMID 12581002. 
  8. ^ Abraham, L; Hareendran A; Mills I; Martin M; Abrams P; Drake M; MacDonagh R; Noble J (2004). "Development and validation of a quality-of-life measure for men with nocturia". Urology 63 (3): 481-486. PMID 15028442. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.