היאבקות חגורות
היאבקות חגורות היא סוג של היאבקות הנחשב לאחד מענפי הספורט הוותיקים ביותר שתועדו בהיסטוריה. הספורט כולל שני מתחרים חגורים, שמטרתם להפיל זה את זה באמצעות אחיזה בחגורה.[1] קיימות מאות סגנונות לאומיים של היאבקות חגורות, אך המוכרים ביותר והמתחרים הבינלאומיים הנפוצים ביותר הם אליש ו-קוראש, שהתפתחו בקרב העמים טורקיים הנוודים של מרכז אסיה. איגוד ההיאבקות העולמי הכיר באליש כסגנון ההיאבקות הבינלאומי הראשי, והוא מנוהל ברחבי העולם על ידי הפדרציה הבינלאומית להיאבקות חגורות אליש, הגוף המנהל של הספורט. אף על פי שהספורט התקיים במשך אלפי שנים, ואליפויות מקומיות נערכו במקומות שונים בעולם, רק בשנת 2001 החל להתפתח הסגנון הבינלאומי של הספורט, והוא נקרא "אליש". עד שנת 2005 פיתחו את הסגנון ריף גייננוב וביימן ארקינבייב, ולאחר מכן נפרדו דרכיהם ונוצרו שני סגנונות שונים בשם "אליש" ו"קוראש" בהיאבקות חגורות. מאז, נכלל הספורט בתוכנית האוניברסיאדת קאזאן בשנת 2013, הוכר על ידי המועצה האולימפית של אסיה, והתקיים במשחקי אסיה ובמשחקים הפנימיים של אסיה. ראשי הספורט נאבקים לקדם אותו לרמה של ענף ספורט אולימפי רשמי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעלילות גילגמש מופיעה צורה של היאבקות חגורות בין גילגמש ואנכידו.[2] אחת ההמחשות הוותיקות ביותר להיאבקות שנמצאה היא פסל ברונזה שנמצא בשנת 1938 בחרפג'י, סמוך לבגדד, ומתוארך לכ-2600 לפנה"ס. כיום הוא מוצג במוזיאון הלאומי של עיראק.[3][4] כרוניקות סיניות מהתקופה הטאנג מדברות גם הן על היאבקות חגורות בסין של ימי הביניים, בערך במאה ה-11 לספירה. במאה ה-11, הפילוסוף והמלומד אבן סינא כתב על סוג זה של היאבקות.
הווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפדרציה הבינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי להתאים את עצמם למגוון הסגנונות של היאבקות חגורות ברחבי העולם, הפדרציה הבינלאומית להיאבקות חגורות (IBWA), שהוקמה בשנת 2005 בראשותו של מר חאליל אחמד חאן מפקיסטן, פיתחה שני סטים של כללים אחידים ותלבושת תקנית. ההיגיון הוא שחלק מהסגנונות אינם מאפשרים שימוש בטריקים עם הרגליים וחלק כן. לפיכך, בתחרות בסגנון קלאסי אסור השימוש ברגליים, ובסגנון חופשי הוא מותר. התלבושת התקנית מאפשרת לכל המשתתפים לשמור על סגנונם הלאומי.
כללים וגרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקומות שונים בעולם ישנם וריאציות שונות של כללים בספורט זה. כפי שמרמז השם, הרכיב המרכזי בספורט הוא חגורה פשוטה, מגבת רגילה או אזור. לדוגמה, במרכז אסיה, הפופולרית היא היאבקות קורס של עמי הטורקים, שבה מפילים את היריב על ידי הרמתו מהרצפה או מהמזרן ללא שימוש ברגליים. כללים אלו הם לרוב ייחודיים לאותו אזור ספציפי.
סוגי היאבקות חגורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום ה-IBWA מנהלת סוגים שונים של היאבקות חגורות: סגנון חופשי, סגנון קלאסי, היאבקות חגורות לנשים, היאבקות חגורות על חוף הים, היאבקות חגורות בשלג בחמש קבוצות גיל: קדטים, צעירים, סטודנטים, מבוגרים, וותיקים ב-12 קטגוריות משקל (7 לגברים ו-5 לנשים).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jeremy Black; Anthony Green (1992). Gods, Demons and Symbols of Ancient Mesopotamia: An Illustrated Dictionary. University of Texas Press. pp. 187–. ISBN 978-0-292-70794-8. נבדק ב-26 בספטמבר 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Nigel B. Crowther (2007). Sport in Ancient Times. Greenwood Publishing Group. pp. 15–. ISBN 978-0-275-98739-8. נבדק ב-26 בספטמבר 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ Faraj Baṣmahʹjī (1975). Treasures of the Iraq Museum. Al-Jumhuriya Press. נבדק ב-26 בספטמבר 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ David Gilman Romano (1993). Athletics and Mathematics in Archaic Corinth: The Origins of the Greek Stadion. American Philosophical Society. pp. 10–. ISBN 978-0-87169-206-1. נבדק ב-26 בספטמבר 2012.
{{cite book}}
: (עזרה)