הייאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הייאט
Hyatt Logo.png
Hyatt-regency-atlanta-side.jpg
מלון הייאט ריג'נסי אטלנטה בו 1,260 חדרים
נתונים כלליים
מייסדים Jack D. Crouch עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 27 בספטמבר 1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות Hyatt Place עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה בית מלון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Mark Hoplamazian עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.hyatt.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תאגיד המלונות הייאט, או בקיצור "הייאט" (באנגלית: Hyatt Hotels Corporation) היא רשת מלונות יוקרה, בבעלות משפחת פריצקר. מטה החברה ממוקם בשיקגו, אילינוי. נכון לשנת 2019, מעסיקה הייאט למעלה מ-100,000 עובדים ברחבי העולם המשרתים כמעט 900 נכסים ב-20 מותגים שונים ב-60 מדינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאגיד הייאט הוקם כאשר האחים ג'יי, רוברט ודונלד פריצקר רכשו מוטל קטן בשם "בית הייאט", בשדה התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, ב-27 בספטמבר 1957. האח הצעיר דונלד, שנפטר ב-1972, ניהל את רשת המלונות. בתוך ארבע שנים הוא הקים חמישה מלונות נוספים. החברה נרשמה למסחר בבורסה ב–1962, ושש שנים לאחר מכן הוקמה גם "הייאט אינטרנשיונל", שנרשמה גם היא למסחר. ב-1967 השיקו את מלון הענק הייאט ריג'נסי אטלנטה. מלון בן 29 קומות ובו 1,260 חדרים ואטריום פתוח[1].

בשנת 1969, פתחה הייאט את המלון הראשון שלה מחוץ לארצות הברית, כשזכתה בחוזה הניהול של מלון הנשיא בהונג קונג (ששינה את שמו ל"הייאט ריג'נסי הונג קונג"). ב-1979 החליטה משפחת פריצקר לרכוש את מניות שתי החברות "הייאט" ו-"הייאט אינטרנשיונל", ולמחוק אותן מהמסחר בבורסה[2].

בשנת 1999, פתחה הרשת את מלון "גראנד הייאט בשנגחי", שהיה אז המלון הגבוה בעולם ובו 54 קומות[3].

בשנת 2003, בעקבות סכסוכים בין בני הדור השני של המשפחה, אחדו כל נכסי רשת הייאט בארצות הברית ומחוץ לה תחת חברת החזקות אחת[4]. עד אז הוחזקו נכסי החברה דרך שורה של חברות שונות שהיו רשומות במקלטי מס[5]. זאת במטרה להנפיק את החברה בבורסה[6]. בשנת 2007 מכרה המשפחה נתח של כ-15% ממניות החברה תמורת מיליארד דולר. בין הרוכשים היו בנק ההשקעות גולדמן סאקס (7.5%) וחברת ההשקעות מדרון קפיטל (6.1%), הנמצאת בשליטת רוב וולטון, יו"ר ענקית הקמעונאות וול-מארט[7].

בשנת 2009, הנפיקה משפחת פריצקר את החברה בבורסה לניירות ערך בניו יורק[8].

בנובמבר 2019, הודיעה הרשת כי היא מצטרפת למאבק בצמצום השימוש בפלסטיק, ותוותר על בקבוקוני הפלסטיק שהיא מחלקת לאורחים בחדרים (דוגמת שמפו, סבון, וכו'), "מאחר שאי-אפשר להתעלם מהנזק הסביבתי של הפלסטיק שייעודו הוא שימוש חד-פעמי"[9].

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1970, הכריזה הרשת על תוכנית להקמת 3 בתי מלון בישראל, אך רק בשנות ה-80 החלה לפעול בישראל[10].

  • "הייאט תל אביב" - בפברואר 1981, נכנסה הרשת לראשונה לפעילות בישראל, כאשר קיבלה את חוזה הניהול של "מלון לרום תל אביב"[11]. לאחר שנרכש על ידי איש העסקים אלפרד אקירוב[12], ושם המלון שונה ל"הייאט תל אביב"[13]. המלון סבל מהפסדים ונמכר לרשת מלונות דן בשנת 1985 מאז הוא פועל בשם דן פנורמה תל אביב[14].
  • "הייאט רג'נסי ירושלים" - נפתח ב-1987 בניהולה של הרשת. קבוצת הייאט הייתה מעורבת עוד בתחילת המיזם בשנת 1970[15]. לאחר שהקמת המלון התעכבה שנים רבות יצא הייאט מהפרויקט ויזמים יהודים ממקסיקו הובילו אותו במקומה[16]. בניית המלון נמשכה כ-7 שנים בהשקעה של כ-60 מיליון דולר (מתוכם 20 מיליון דולר היו מענק ממשלתי), וניהול המלון נמסר עם פתיחתו לרשת הייאט. רשת הייאט יצאה מניהול המלון בשנת 2002 ושמו שונה למלון "רג'נסי ירושלים". במאי 2010 נרכש המלון תמורת 47 מיליון דולר על ידי רשת מלונות דן, והוא נקרא מאז מלון דן ירושלים.
  • "הייאט רג'נסי ים המלח" - הוקם על ידי איש העסקים דוד טייג ונפתח ב-1996 בניהולה של הרשת. במלון הושקעו כ-100 מיליון דולר הוא מכיל כ-580 חדרים, אולם אירועים המסוגל להכיל כ-1,000 אורחים, מסעדות, בארים ומרחצאות[17]. בפברואר 2004 עבר לניהולה של רשת מלונות פתאל ושם המלון שונה ל"מרידיאן ים המלח"[18]. בשנת 2014 החליטו בעלי המלון לא לחדש את חוזה הניהול עם פתאל, להפעיל אותו בעצמם, ושם המלון שונה ל"מלון דייוויד ים המלח ריזורט וספא".

נכון לשנת 2020 הרשת לא מפעילה בתי מלון בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הייאט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניו יורק טיימסנפטר המיליארדר רוברט פריצקר; מי שעמד בראש רשת מלונות הייאט, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2011
  2. ^ עמרי זרחוביץ', ענקית המלונאות שהקים הטייס שסיים תיכון בגיל 14, באתר TheMarker‏, 23 באוגוסט 2015
  3. ^ המלון הגבוה בעולם, גראנד הייאט בשנגחי: פגודת פלדה וזכוכית כהה, באתר גלובס, 29 במרץ 1999
  4. ^ משפחת פריצקר החליטה על ארגון מחדש ברשת מלונות הייאט, באתר גלובס, 4 במרץ 2003
  5. ^ סוכנויות הידיעות"וול סטריט ג'ורנל" חושף: מבנה השליטה של משפחת פריצקר בהייאט עובר דרך מקלטי מס, באתר TheMarker‏, 13 במאי 2002
  6. ^ דפנה מאור, משפחת פריצקר מכינה את רשת היאט להנפקה והתרחבות, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2004
  7. ^ קבוצת השקעות שמקושרת לגולדמן זאקס תשקיע מיליארד דולר ברשת מלונות הייאט, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2007
  8. ^ נמרוד הלפרן, משפחת פריצקר הנפיקה את רשת הייאט - וגייסה 950 מיליון דולר, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2009
  9. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏גם רשת הייאט נרתמת למאבק בפלסטיק: תוציא את בקבוקוני השמפו מחדרי המלון, באתר גלובס, בנובמבר 2019
  10. ^ רשת "היאט האוז" מארה"ב תקים בתי מלון בישראל, מעריב, 18 בפברואר 1970
  11. ^ מלון "לרון" עובר ל"הייאט" מפברואר 81, מעריב, 23 בדצמבר 1980
  12. ^ רשת היאט תנהל מלון לרום בת"א, דבר, 27 בנובמבר 1980
  13. ^ קוזאקים במלון "הייאט", דבר, 20 באוגוסט 1981
  14. ^ היאט בתל-אביב ממשיך להפסיד, דבר, 18 בספטמבר 1981
  15. ^ אמרקאי ממוצא איטלקי יוזם מלון במזרח ירושלים, מעריב, 31 במרץ 1970
  16. ^ מלון רג'נסי ירושלים בע"מ - דוח תקופתי ליום 31 בדצמבר 2014, באתר מאיה (הודעות לבורסה)
  17. ^ נתן ליפסון, חלק ניכר ממחיקת הענק של לאומי ברבעון השלישי - בגין מלון דוד אינטר-קונטיננטל והייאט ים המלח בבעלות דוד טייג, באתר TheMarker‏, 11 בנובמבר 2002
  18. ^ דוד חיון, ‏מלון הייאט ריג'נסי ים המלח מצטרף לרשת מלונות פתאל, באתר גלובס, 2 בפברואר 2004