היינריך-אנטון דבוי

היינריך-אנטון דבוי
Heinrich-Anton Deboi
	היינריך-אנטון דבוי
לידה	6 באפריל 1893; לנדסהוט, הקיסרות הגרמנית
פטירה	5 ביולי 1955 (בגיל 62); וויקובו, ברית המועצות
מדינה	גרמניה
השתייכות	הקיסרות הגרמנית ; רפובליקת ויימאר ; גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות	1912–1943 (כ־31 שנים)
דרגה	גנרל-לויטננט (ורמאכט)
תפקידים בשירות
	מפקד הדיוויזיה ה-44
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה; מלחמת העולם השנייה קרב סטלינגרד; ;
עיטורים
	צלב האבירים של צלב הברזל; צלב הברזל דרגה ראשונה; צלב הברזל דרגה שנייה; הצלב הגרמני בזהב;

היינריך-אנטון דבוי (בגרמנית: Heinrich-Anton Deboi‏; 6 באפריל 1893 – 5 ביולי 1955), היה גנרל בוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבוי נולד ב-6 באפריל 1893 בלנדסהוט, ובשנת 1912 הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-2 (נסיך הכתר), עמו לחם במהלך מלחמת העולם הראשונה שבה הועלה לדרגת אובר-לויטננט. על פעולותיו בקרבות קיבל דבוי את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה ואות הפציעה בכסף.

לאחר המלחמה הצטרף דבוי לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1925 הוא הועלה לדרגת האופטמן, וב-1 באפריל 1934 הועלה לדרגת מיור. ב-1 באוגוסט 1936 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-6 באוקטובר 1936 הוא מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-91. ב-1 באפריל 1939 הוא הועלה לדרגת אוברסט, וב-26 באוגוסט 1939 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-199.

בפרוץ המלחמה פיקד דבוי על רגימנט הרגלים ה-199, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-57, ולחם עמו במהלך המערכה בפולין, המערכה על צרפת ובמהלך מבצע ברברוסה. ב-31 בינואר 1942 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-44, וב-21 בפברואר 1942 הוענק לו עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-1 באפריל 1942 הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור, ובקיץ 1942 הוא הוביל את אוגדתו בחלקה הדרומי של החזית המזרחית בהתקפה על סטלינגרד. על הישגיו בקרבות הוענק לו ב-10 בספטמבר 1942 עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-1 בדצמבר 1942 הוא הועלה לדרגת גנרל-לויטננט. ב-29 בינואר 1943 נכנע דבוי עם שרידי כוחותיו לכוחות הצבא האדום, וב-5 ביולי 1955 הוא מת במחנה השבויים וויקובו (אנ').

מדיה וקבצים בנושא היינריך-אנטון דבוי בוויקישיתוף