הדיוויזיה ה-44 (ורמאכט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדיוויזיה ה-44
44. Infanterie-Division
44th Infanterie Division Logo.svg
סמל הדיוויזיה
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שיוך Balkenkreuz.svg ורמאכט
סוג דיוויזיית חיל רגלים
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1 באפריל 1938
פירוק היחידה 8 במאי 1945
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים מפקדים

הדיוויזיה ה-44גרמנית: 44. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה במערכה בפולין, בקרב על צרפת, בקרבות החזית המזרחית, והושמדה בקרב סטלינגרד. לאחר מכן הוקמה הדיוויזיה מחדש כדיוויזיית הרייכסגרנדיר ה-44, שלחמה בחזית האיטלקית ובחזית המזרחית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה ה-44[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה הוקמה ב-1 באפריל 1938 בווינה, על בסיס כוחות מהדיוויזיות האוסטריות ה-1, ה-2 וה-3, והועמדה תחת פיקוד אלברכט שוברט. במהלך המערכה בפולין לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-17 במסגרת הארמייה ה-14, ובמהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה לחמה הדיוויזיה בשלב השני כחלק מהקורפוס ה-38 במסגרת הארמייה הרביעית. במהלך מבצע ברברוסה לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-29 במסגרת הארמייה השישית, והשתתפה בקרב קייב ובקרב חרקוב הראשון. במהלך מבצע מקרה כחול לחמה הדיוויזיה כחלק מהקורפוסים ה-51 וה-11 במסגרת הארמייה השישית, ולאחר מכן לחמה בקרב סטלינגרד כחלק מהקורפוס ה-8, וב-29 בינואר 1943 נכנעו שרידיה לכוחות הסובייטים.

דיוויזיית הרייכסגרנדיר ה-44[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל דיוויזיית הרייכסגרנדיר ה-44

ב-1 במרץ 1943 הוקמה הדיוויזיה מחדש בצרפת, וב-1 ביוני אותה שנה שונה שמה לדיוויזיית הרייכסגרנדיר ה-44. ב-23 בספטמבר 1943 נשלחה הדיוויזיה לאיסטריה כחלק מקורפוס הפאנצר אס אס ה-2, וב-23 בנובמבר אותה שנה הועברה תחת פיקוד קורפוס הפאנצר ה-14 במסגרת הארמייה העשירית, עמו לחמה בקרב מונטה קאסינו. הדיוויזיה לחמה באיטליה כחלק מהארמייה העשירית, ובדצמבר 1944 הועברה תחת פיקוד ארמיית הפאנצר השנייה בהונגריה. הדיוויזיה לחמה בקרבות בהונגריה ובאוסטריה כחלק מארמיית הפאנצר השנייה ומהארמייה השמינית עד סוף המלחמה.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם כהונה
אלברכט שוברט 1 באפריל 1938 - 1 באוקטובר 1939
פרידריך זיברט 1 באוקטובר 1939 - 2 במאי 1942
היינריך-אנטון דבוי 2 במאי 1942 - 29 בינואר 1943
פרנץ בייר 1 במרץ 1943 - 1 בינואר 1944
פרידריך פרנק 1 בינואר 1944 - 7 במאי 1944
ברונו אורטנר 7 במאי 1944 - 16 ביוני 1944
פאול קלאט 16 ביוני 1944 - 2 ביוני 1944
הנס-גינטר פון רוסט 21 ביוני 1944 - 23 במרץ 1945
הופמן 23 במרץ 1945 - 5 באפריל 1945
רודולף לאנגהאוזר 5 באפריל 1945 - 8 במאי 1945

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]