הילוך חוזר
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
הילוך חוזר הוא שידור חוזר של קטע וידאו מתוך אירוע או תקרית, המשודר זמן קצר מאוד לאחר ההתרחשות ששודרה בשידור חי. הילוכים חוזרים משודרים בטלוויזיה בעיקר במהלך שידורים חיים של אירועי ספורט, כדי לחזור ולהראות מהלכים במשחק שהם חשובים, ראויים לציון או שנויים במחלוקת. ההילוכים החוזרים משודרים בדרך כלל בזמן הפסקה במהלך המשחק, הם יכולים להיות גם בהילוך איטי או ממספר זוויות צילום שונות, ולרוב הם מלווים בדברי ניתוח ופרשנות מצד שדרני ופרשני הספורט. חלק מאיגודי הספורט מאפשרים לשופטים במשחק לצפות בהילוכים חוזרים בזמן אמת, לפני שהם מקבלים או משנים החלטה בנוגע למהלך גבולי או שנוי במחלוקת. איגודי ספורט אחרים מאפשרים שימוש בהילוכים חוזרים רק לאחר סוף המשחק, למשל לצורך העמדה לדין משמעתי של שחקן שהתנהגותו הלא ראויה חמקה מעיניהם של השופטים במהלך המשחק.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש הראשון בטכניקת ההילוך החוזר נעשה בשנות ה-50 של המאה ה-20, במהלך שידור משחק הוקי קרח של ליגת ה-NHL ברשת CBC הקנדית. במאי השידור החליט על דעת עצמו, בלא שקיבל לכך אישור מוקדם, לשדר בהילוך חוזר שער שהובקע במשחק, כ-30 שניות לאחר שידור השער בשידור חי.
במהלך אולימפיאדת החורף של 1960, שנערכה בארצות הברית וצולמה על ידי רשת CBS, נעשה שימוש בהילוכים חוזרים על ידי השופטים, כדי להכריע במקרים לא ברורים בתחרויות הסקי. השופטים צפו בצילומי הווידאו של CBS מספר דקות לאחר תום התחרות, ולאחר מכן קיבלו את החלטתם הסופית. הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בטכניקת ההילוך החוזר בשידור חי בארצות הברית הייתה ב-7 בדצמבר 1963, במהלך שידור משחק פוטבול ברשת CBS. בשל קשיים טכניים, שודר רק הילוך חוזר אחד, של הטאצ'דאון שהוביל לניצחון במשחק. הילוכים חוזרים בהילוך איטי שודרו לראשונה על ידי רשת ABC מספר שנים לאחר מכן.
שימושים רשמיים בהילוכים חוזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פוטבול - ליגת ה-NFL האמריקאית אימצה לראשונה מערכת מוגבלת של שימוש בהילוכים חוזרים בשנת 1986. המערכת הקיימת כיום החלה ב-1999, והיא מאפשרת לערער על החלטות שופטים במהלך המשחק עצמו. המאמן הראשי של כל אחת משתי הקבוצות רשאי לערער על החלטות השופטים פעמיים במהלך כל משחק. במקרה שבו שני הערעורים הראשונים של המאמן התקבלו, הוא זכאי לערעור שלישי. זכות הערעור של המאמנים מוגבלת להחלטות מסוימות של השופטים, והיא אפשרית רק כל עוד נותר לקבוצה לפחות פסק זמן אחד וכל עוד נותרו מעל שתי דקות בכל אחת משתי המחציות של המשחק. המאמנים מסמנים לשופטים על רצונם לערער על החלטה על ידי זריקת דגל אדום לתוך המגרש. לשופטים יש 60 שניות לצפות בהילוך החוזר של המהלך השנוי במחלוקת ולהחליט האם להותיר את החלטתם המקורית על כנה או לשנות אותה. אם ההחלטה נותרת על כנה, הקבוצה שביקשה לערער על ההחלטה נענשת בהפחתה של פסק זמן אחד. במהלך שתי הדקות האחרונות של כל מחצית ובמהלך הארכה, שימוש בהילוכים חוזרים יכול להתבצע רק כאשר עוזר השופטים, שיושב בתא העיתונות וצופה בשידור הישיר של המשחק, מחליט שהחלטה מסוימת של השופטים מצדיקה בדיקה חוזרת ומודיע על כך לשופטים באמצעות זימונית מיוחדת עם רטט.
- כדורסל - בליגת ה-NBA האמריקאית, החל מעונת 2002/2003, השופטים מחויבים לצפות בהילוך חוזר כדי לקבוע האם סל מכריע נקלע במסגרת הזמן החוקי של המשחק. החל מעונת 2009–2008 השופטים רשאים להשתמש בהילוכים חוזרים כדי להכריע במקרים נוספים, כגון האם סל שנקלע שווה שתיים או שלוש נקודות וכמה זמן יש להוסיף או להחסיר משעון 24 השניות. ב-2006 הודיעה פיב"א כי האפשרות להשתמש בהילוכים חוזרים כדי להכריע לגבי חוקיותם של סלים הנקלעים בשנייה האחרונה תהיה קיימת בתחרויות שהיא מארגנת.
- הוקי קרח - בליגת ה-NHL של צפון אמריקה, השופטים רשאים ליזום צפייה בהילוך חוזר של שער שהובקע, כדי להכריע לגבי חוקיותו. הקבוצות אינן רשאיות לדרוש צפייה בהילוך חוזר. הצפייה בהילוך החוזר חייבת להיעשות באופן מיידי, מיד לאחר הבקעת השער. בתחרויות ההוקי במסגרת אולימפיאדת החורף, כל השערים שמובקעים נבדקים אוטומטית בהילוך חוזר, כדי לוודא את חוקיותם.
- בייסבול - בליגת ה-MLB של צפון אמריקה, החל מ-2008 קיימת מערכת של הילוכים חוזרים. בתחילה היא אפשרה לשופטים רק לצפות בהילוכים חוזרים של חבטות הום ראן במקרים גבוליים. המערכת הורחבה לבדיקת מקרים נוספים בשנת 2014.
- כדורגל - בתחילה, פיפ"א לא אפשרה לשופטים לעשות שימוש בהילוכים חוזרים במהלך המשחקים, אולם כן אפשרה לעשות בהם שימוש כדי להעמיד לדין משמעתי שחקנים שהתנהגו שלא כדין, במקרים בהם הדבר חמק מעיניהם של השופטים במהלך המשחק, למשל כאשר שחקן ביצע עבירה חמורה ללא כדור על שחקן אחר. ב-2005 התבטא בנושא מזכ"ל פיפ"א ואמר: "שחקנים, מאמנים ושופטים - כולם עושים טעויות. זה חלק מהמשחק. בצילומי וידאו ניתן להשתמש רק לצורך העמדה לדין משמעתי, ולא מעבר לכך. כפי שתמיד הדגשנו בפיפ"א, חייבים לשמר את האלמנט האנושי בכדורגל, כולל האפשרות לטעויות. הכדורגל הוא שיקוף של החיים עצמם, ואנחנו חייבים להגן עליו". במספר מקרים התקבלו תלונות על כך ששופטים קיבלו או שינו החלטות על סמך עצה שקיבלו מהשופט הרביעי, שצפה בהילוך חוזר של מהלך שהוקרן על המסכים באצטדיון, אך הדבר הוכחש על ידי פיפ"א. בשמינית גמר מונדיאל 2010, במשחק בין ארגנטינה לבין מקסיקו כבש קרלוס טבס שער לזכותה של ארגנטינה שהובקע מעמדת נבדל, דבר שחמק מעיני צוות השופטים. במסכי הטלוויזיה הענקיים שבאצטדיון הוקרנו שידורים חוזרים של השער שהוכיחו מעל לכל ספק כי הוא נכבש מעמדת נבדל. שחקני מקסיקו הביעו את מחאתם בפני השופט והקהל הגיב בקריאות בוז, אולם השופט לא שינה את החלטתו. בעקבות המקרה, הוחלט בפיפ"א שלא להקרין יותר הילוכים חוזרים במונדיאל במקרים בהם החלטת השופט הייתה שגויה.
החל ממונדיאל 2018 הוכנסה לשימוש מערכת VAR להילוכים חוזרים, שהיא בעלת סמכות גדולה הרבה יותר.
