היינריך אלפרין
 | |
| לידה |
16 באוקטובר 1877 קראיובה, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1958 (בגיל 80) בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית |
| שם מלא | Heinrich Abraham Haim Alperin |
| מדינה |
רומניה |
| תקופת הפעילות |
1907 – 3 במרץ 1958 (כ־51 שנים) |
  | |
הרב אברהם חיים היינריך אלפרין (באנגלית: Heinrich Abraham Haim Alperin;16 באוקטובר 1877 קראיובה - 3 במרץ 1958 בוקרשט), מראשי הרבנות של יהדות בוקרשט
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היינריך אלפרין נולד ב-1877 בקראיובה בנם של זלמן אלפרין ואשתו, חווה (אווה) לבית הרשקוביץ'.[1] למד בבית הספר התיכון "קרול הראשון" בעיר הולדתו. הוא נסע אחר כך לווינה, שם סיים בהצטיינות יתרה את לימודיו בבית-המדרש לרבנים בעיר,[2] ובמקביל למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת וינה עד לקבלת תואר דוקטור. כותרת עבודת הדוקטורט הייתה "Das Willensprimat bei Malebranche und Spinoza in ihrer Psychologie des Willens" - ('עליונות הרצון בפסיכולוגיית הרצון של מלבראנש ושפינוזה'). מ-1907 לימד ספרות בסמינר האוניברסיטאי בבוקרשט ובבית ספר תיכון. לתקופת מה היה מנהל בית הספר היהודי היסודי "רונטי רומן" ומורה לרומנית ולספרות רומנית בגימנסיה היהודית "קולטורה".
משנת 1908 כיהן שנים רבות כרב וכדרשן של בית הכנסת הגדול של בוקרשט עד שעזב, לאחר סכסוך עם הוועד המנהל ועבר לבית הכנסת אחדות הקודש. בבית הכנסת הגדול החליף את הרב אלפרין הרב ד"ר אברהם מאיר הלוי וכשהאחרון עבר לבית הכנסת כורל של בוקרשט, חזר הרב אלפרין וכיהן בבית הכנסת הגדול עד מותו.
בימי המשטר הצבאי-פשיסטי של אנטונסקו ברומניה, ב-1 באפריל 1943 הרב ד"ר אלפרין (שהתגורר אז ברחוב ספטארולוי 3 בבוקרשט) נבחר להיות בין בני הערובה מקרב האישים היהודים שאוימו להיות מוצאים להורג במקרה שבני עמם "יגרמו נזק למדינה". [3]
ביום 29 במרץ 1947 הוקמה בבוקרשט "הסתדרות הרבנים ומחזקי התורה" והרב אלפרין היה בין המייסדיה ונבחר להיות סגן הנשיא שלה. הארגון לא ארך ימים עקב השכנת המשטר הקומוניסטי.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב אלפרין היה נשוי לארנסטינה ונולדו לו שלושה ילדים - בת ושני בנים. אחד מהם, זיגפריד, היה כנר ראשי באופרה בתל אביב. נכדו, יורם אלפרין, הוא צ'לן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. [4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברוך טרקטין, לוסיאן-זאב הרשקוביץ, אנציקלופדיה ליהדות רומניה במאות הט"ז-כ"א, מוסד הרב קוק, 2012.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ באתר הגנאלוגי geni 2014
- ^ ברוך טרקטין, לוסיאן-זאב הרשקוביץ, אנציקלופדיה ליהדות רומניה במאות הט"ז-כ"א: חלק שני, מוסד הרב קוק, 2012. עמ' 418.
- ^ רשימת בני הערובה בכוח ...באתר "בוקר טוב ישראל", 4.1.2006 ברומנית
- ^ באתר הגנאלוגי geni 2014