לדלג לתוכן

בית הכנסת הגדול של בוקרשט

בית הכנסת הגדול של בוקרשט
Sinagoga Mare
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1845
תאריך פתיחה רשמי 11 באוגוסט 1903 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 44°25′46″N 26°06′31″E / 44.42952°N 26.10861°E / 44.42952; 26.10861
(למפת בוקרשט רגילה)
 
בית הכנסת הגדול של בוקרשט
בית הכנסת הגדול של בוקרשט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת הגדולרומנית: Sinagoga Mare) של בוקרשט שוכן בין רחוב וסילה אדאמאקה, לשעבר "רחוב בית הכנסת" ובין רחוב שאול, המבנה היחיד על רחוב אדאמאקה.[1] בבית הכנסת הגדול הונהגו במאה ה-20 שינויי ריטואל שדמו לזה הניאולוגי[2] והותאמו לו מקום למקהלה ולעוגב. המקהלה כללה גברים, נשים וילדים.[3]

בית הכנסת כונה "הגדול" משום שבמשך תקופה ארוכה היה בית הכנסת הגדול ביותר בבוקרשט, לפני בניית היכל קורל. בית הכנסת נבנה בשנת 1846[3] ונחנך בערב ראש השנה ה'תר"ח (1847), על קרקע שקודם לכן היו עליה 4 בתי כנסת של גילדות יהודיות שונות (באותה תקופה כל גילדה התפללה בבית כנסת נפרד). יזמה את הקמת בית הכנסת עדת היהודים הפולנים בבוקרשט (comunitatea evreilor lehi) אחרי שכמה בתי כנסת שלה נחרבו בדליקות. לכן בית הכנסת נודע בתחילתו גם כ"בית הכנסת הפולני" - Sinagoga poloneză. חנוכת בית הכנסת נערכה בשנת 1847 על ידי הרב הגדול משולם זלמן פרנקל והרב זלמן בהרב.[4]הבניין ניזוק באמצע שנות ה-1860 על ידי פורעים לאומנים רומנים שהפגינו נגד הענקת אזרחות ליהודים.

בשנת 1903 עבר בית הכנסת בנייה מחודשת ובעקבותיה נחנך מחדש ב-11 באוגוסט.[5] בשנת 1909 הבימה הוזזה אל ארון הקודש והקיר המזרחי (האדריכל פטרה אנטונסקו). בשנת 1915 הותקנה בו תאורה חשמלית, מאוחר יותר גם הסקה.

אחרי שנת 1925 ובשנים 193132 עבר בית הכנסת שיפוצים והרחבות לפי תוכניות של האדריכל היהודי ז'אן לוקאר (Jean Locar) ובפיקוחו הצמוד, הכול ללא תמורה כספית. בית הכנסת הפך לפנינה ארכיטקטונית שזכתה להכרה כשהוכרז למבנה היסטורי מוגן. ציורי תקרה בסגנון רוקוקו עוצבו בשנת 1936 על ידי גרשון מ. הורוביץ (1882 - 1942).

בשנת 1941, במרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט נבזז בית הכנסת וניזוק, אך לא נשרף, כמו שנשרף בית הכנסת הספרדי הגדול, הודות למשרתת נוצרית רומניה בשם לוקרציה קנז'אה (Lucreţia Canjea) שדיברה אל הבוזזים וריככה בדמעותיה ובתוכחותיה את לבם.[6]

לאורך שנות קיומו פעלו בבית כנסת זה מהמפורסמים בין רבני בוקרשט כמו המלבי"ם, ד"ר הינריך אלפרין, ד"ר אברהם מאיר הלוי, ד"ר יעקב יצחק נימירובר, ד"ר אלכסנדר שפרן וד"ר דוד משה רוזן.

אחרי המהפכה ברומניה, בשנת 1991 הוקם בבית הכנסת הגדול מוזיאון השואה של יהדות רומניה. בשנת 2007 עבר הבניין שיפוץ נוסף, בעיקר בחזית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

(אנקה טודוראנצ'ה-צ'וצ'ו - התכנון מחדש של בוקרשט ובתי הכנסת, 2014, תקציר הרצאה 13.11.2014)

Situl "Rezistenţa urbană": Moştenirea evreiască bucureşteană. (ברומנית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Strada cu un singur număr din Bucureşti - cea mai neobișnuită adresă din Capitală (ברומנית)
  2. ^ Sinagoga Mare, ultimul reper al unui cartier evreiesc Stilul oficierii in Sinagoga Mare nu era "ortodox” ci "neolog”
  3. ^ 1 2 דפי היסטוריה - בית הכנסת הגדול
  4. ^ התכנון מחדש - אתר המוזיאון של העיר בוקרשט
  5. ^ Hary Kuller, Presa evreiască din România, Tritonic, Bucureşti - הארי קולר, העיתונות היהודית ברומניה, הוצאת טריטוניק, בוקרשט עמוד 216
  6. ^ מתתיאס קרפ, הספר השחור כרך א', ע' 199, מהדורה שנייה, הוצאת דיוג'נה 1996