ספרות רומנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
המכתב של נאקשו, הטקסט הראשון בשפה הרומנית

הספרות הרומנית הוא כינוייה של כלל היצירה הספרותית שנוצרה בשפה הרומנית.

התקופה הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימיטריה קנטמיר - דיוקן מתקופת שהותו באיסטנבול. נמצא כיום במוזיאון לאמנויות וקרמיקה ברואן, צרפת.

הטקסט השלם הראשון הכתוב בשפה הרומנית מתוארך לתחילת המאה ה-16 - זה המכתב של נֶיאַקְשו (Neacşu) מקמפולונג, שנכתב ב-1521. ב-1544 הודפס בסיביו ספר דת לותרני. ספר זה לא שרד והעותק האחרון נכחד בשריפה, אולם קיומו מוכח על ידי קבלות בהן צוין. המכתב וספר הדת הלותרני נכתבו בשפה הרומנית, אך השתמשו לצורך כך באלפבית קירילי. הספר הראשון בשפה הרומנית שהודפס בעזרת אלפבית לטיני היה אוסף שירי דת קלוויניסטים, שהוציא לאור הבישוף הרומני, פאוול טורדאשי (Pavel Tordaşi) בשנת 1560.

ב-1582 תורגמו והודפסו לראשונה ברומנית כמה מספרי המקרא, אולם רק ב-1668 יצא לאור לראשונה תרגום מלא של התנ"ך ושל הברית החדשה ברומנית.

בתקופה הקדומה, לצד הספרות הדתית, קיימים כתבי רושמי דברי הימים של השליטים השונים. הספרות הדתית והכרוניקות אינן חדשות, הן המשך של הספרות בשפה הסלבונית הכנסייתית, שפה שהייתה מקובלת בחוגים השלטוניים של התקופה הקודמת. בין כותבי התקופה בולטים גריגורה אורקה (Grigore Ureche), מירון קוסטין (Miron Costin), יון נקולצ'ה (Ion Neculce), ראדו טמפה (Radu Tempe), קונסטנטין קנטקוזינו (Constantin Cantacuzino), ניקולאיה מילסקו ודימיטריה קנטמיר.

תקופת המעבר הקדם מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת המעבר הקדם מודרנית כוללת את שני העשורים האחרונים של המאה ה-18 ושלושת העשורים הראשונים של המאה ה-19.

התקופה המודרנית 1830 - 1892[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשורר וסילה אלכסנדרי, ממיסדי התיאטרון הרומני

המאה ה-18 בספרות הרומנית הושפעה מאוד מהחלטה פוליטית של שלטונות האימפריה העות'מאנית - הם החליטו לא למנות יותר שליטים רומנים בני הארץ, אלא למנות כשליטים בנסיכויות הרומניות סוחרים יוונים מאיסטנבול, הפנרים או פאנאריוטים. שליטים יוונים אלה הביאו איתם את התרבות היוונית ובני השכבות העליונות שהיו תכופות ממשפחות מעורבות יווניות-רומניות סיגלו לעצמם את השפה היוונית והיוצרים שקמו מתוכם הושפעו מהסגנון היווני. ניקולאיה יורגה, בספרו Istoria literaturii române în sec. XVIII, 1901 (ההיסטוריה של הספרות הרומנית במאה ה-18, 1901), חילק את התקופה הזאת לשתי תקופות משנה החופפות את שתי מחציות המאה. שתי התקופות נקראות על שם הכותב הבולט לפי דעתו של יורגה: התקופה הראשונה היא תקופת קנטמיר (Cantemir) והשנייה היא תקופת קסריה (Chesarie‏)[1].

התקופה המודרנית בספרות הרומנית משתרעת על התקופה שבין 1830 ובין 1892. בתקופה זו יש מפגש דורות של כותבים, מצד אחד יוצרים דוגמה קונסטנטין סטאמאטי (Constantin Stamati) וגאורגה אסאקי (Gheorghe Asachi), ילידי המאה ה-18 ומצד שני בני המאה ה-19 דוגמת גריגורה אלכסנדרסקו (Grigore Alexandrescu), יון הליאדה-רדולסקו (Ion Heliade-Rădulescu) ויעקב נגרוצי. באותה שנה בה נולד וסילה אלכסנדרי, 1819 - 1818, נולדו כמה יוצרים בולטים נוספים, ניקולאה בלצ'סקו, אלקו רוסו, דימיטריה בולינטינאנו (Dimitrie Bolintineanu), ניקולאיה פילימון (Nicolae Filimon) ומיכאיל קוצ'וראן (Mihail Cuciuran).

בין הקלאסיקה ובין הרומנטיות 1830 - 1862[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הזו יש מעבר הדרגתי מהסגנון הנאור הקלאסי אל הסגנון הרומנטי.

וסילה אלכסנדרי, שהתחיל לפרסם ב-1840 והמשיך בכך חצי מאה, הוא היוצר הבולט של התקופה ויצירתו כללה ארבעה כרכי שירה, שישה כרכי מחזאות וכרך אחד של פרוזה.

תקופת הקלאסיקונים הגדולים 1863 - 1892[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאי אמינסקו

תקופה זו, שמתחילה עם איחוד נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה באוניה פרסונלית תחת שלטונו הדמוקרטי של אלכסנדרו יואן קוזה, עומדת תחת ההשפעה המכרעת של החוג הקרוי ז'ונימיה. חברי החוג וגם יוצרים אחרים זכו לבמה עבור יצירותיהם בכתב העת של החוג, שיחות ספרותיות Convorbiri literare.

מיכאיל סאדוביאנו

התקופה הקומוניסטית 1948 - 1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרות הרומנית, בתקופה בה נשלטה רומניה על ידי המפלגה הקומוניסטית הרומנית, צונזרה בצורה קשה ונותבה לתוך הזרם המכונה ריאליזם סוציאליסטי. יוצרים, שלא צעדו בנתיב שהוכתב להם סולקו ממשרותיהם, יצירותיהם נגנזו ואף נזרקו לבתי כלא.

התקופה התחילה בינואר 1948, עם פרסומם של שלושה מאמרי התקפה חריפים כנגד טודור ארגזי ויצירתו, מאמרים בכותרת "שירת הריקבון או ריקבון השירה".

הספרות הרומנית מחוץ לרומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות רומנית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודי רומניה, כקבוצה, היו משכילים מהממוצע ברומניה בתקופתם והיוו אחוז נכבד, הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה, בחוגים המשכילים של רומניה. עם בואם ארצה, הביאו יהודי רומניה גם את התרבות הרומנית, שהייתה לחלק בלתי נפרד מהווייתם. תרבות זו באה לידי ביטוי במגוון דרכים, החל ממסעדות רומניות וכלה ביצירות ספרותיות בשפה הרומנית, יצירות שנכתבו בישראל. יוצרים יהודים בשפה הרומנית, שהגיעו ארצה בגיל מבוגר, התקשו לשנות את שפת היצירה והמשיכו ליצור ברומנית - חלק מיצירות אלה זכה לצאת בדפוס בארץ וחלק ראה אור בעיתונות הרומנית-ישראלית הענפה. שגשוג היצירה הספרותית בשפה הרומנית בישראל הוביל ליצירת חוגים תרבותיים העוסקים בכך ואף מעניקים פרסים רבי ערך ליוצרים נבחרים.

בין הסופרים והמשוררים הישראלים בשפה הרומנית נמנים: מירל בראטש, שאול כרמל, סבסטיאן קוסטין, אלכסנדרו מירודן, טאניה לובינסקו, אלכסנדרו סבר, לאופולד ביטמן-רוגה, לודוביק ברוקשטיין, וירג'יל דודה, דורל שור ורבים אחרים[2] [3].

העולים הטריים מרומניה, שלא ידעו קרוא וכתוב בעברית, אך היו "מכורים" לתחביב הקריאה, יצרו את הביקוש לספריות בשפה הרומנית ובעקבות הביקוש הגיע גם ההיצע - יהודים רבים שלחו חבילות עם ספרים ברומנית לקרוביהם בישראל ועם בואם ארצה פתחו ספריות השאלה. תחילה שגשגו הספריות, אך במרוצת הזמן הן התמעטו בעת שקהל לקוחותיהן הצטמצם עם התקדמות לימודי השפה העברית על ידי העולים.

עולי רומניה תרגמו לעברית נכסי תרבות רומניים והכירו לקורא הישראלים חלק מהיצירה הספרותית הרומנית. הירבו לעסוק בכך סנדו דוד, סבסטיאן קוסטין, שאול כרמל ואחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alexandru Piru, Istoria literaturii române de la început pînă azi (אלכסנדרו פירו, היסטוריה של הספרות הרומנית מראשיתה ועד היום), בוקרשט: הוצאת Univers,‏ 1981.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספרות רומנית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההיסטוריה של הספרות הרומנית מאת גאורגה אדמסקו - המאה ה-18
  2. ^ Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) - הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה - עמודים 834-843
  3. ^ CURIERUL ROMÂNESC - מאמר של ד"ר שלמה ליבוביץ-ליש על הספרות הישראלית בשפה הרומנית