הכל פתוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"הכל פתוח"
סינגל בביצוע לאה לופטין ועופר לוי
מתוך האלבום זמן אמת
יצא לאור 1993
שפה עברית
אורך 3:18 דק'
חברת תקליטים התקליט
כתיבה נעמי שמר
לחן נעמי שמר
עיבוד יהודה (יוג'י) גבאי

הכל פתוח הוא שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר. במקור בוצע השיר על ידי שמר עם חיים צינוביץ', רינת גבאי, מיקי קם וחבורת ילדים, בקלטת הילדים "אצלנו בפסנתר" בשנת 1993 בעיבודו של עדי רנרט. הביצוע המזוהה עם השיר ושהפך אותו ללהיט הוא דואט של הזמרים עופר לוי ולאה לופטין בשנת 1994, בעיבודו של יוג'י גבאי. השיר נכלל באלבומה של לופטין "זמן אמת". בביצוע זה הגיע השיר למקום ה-14 במצעד השנתי.

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית מתוך השיר הכל פתוח
מאת נעמי שמר

ראיתי ת'כנרת סוערת בטורקיז

וגל סגול כהה הריע והתיז,

חשבתי לעצמי הכל עוד אפשרי

כל עוד אנחנו כאן שרים.

השיר בנוי משבעה בתים, המחולקים לשלושה חלקים שמופרדים ביניהם בפזמון "הכל פתוח עוד לא מאוחר..."

הרקע לכתיבת השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השיר 'הכל פתוח' כתבתי בעקבות נסיעה שלי לכנרת. את הנסיעות האלה אני עושה לעתים קרובות, ובכל פעם יש הנקודה הזו בכביש שבה הכנרת מתגלה בבת אחת, ואני תמיד יושבת במתח על קצה הכיסא ברגע זה, כי הכנרת אף פעם לא מתגלה באותו צבע. בכל פעם יש לה גוון אחר. באותה שנה גם הייתה בצורת, והיה חשש גדול שהכנרת תהיה יבשה. אני זוכרת שהגעתי לאותו עיקול קבוע בכביש ופתאום הכנרת התגלתה לעיני והיא הייתה בצבע טורקיז וגם מלאה. המראה הזה נתן לי השראה לכתוב את השיר.

נעמי שמר מספרת על ההשראה לכתיבת השיר[1]

נעמי שמר מספרת כי הביצוע שלה עם חיים צינוביץ' הוקלט שנה לפני שהוקלט הביצוע של עופר לוי ולאה לופטין, וכי היא מצטערת שהשיר לא יצא בתקליטון שדרים לרדיו. שמר מוסיפה ומספרת כי המנהל האמנותי, גברי מזור, נכח בהופעה שלה ושל צינוביץ' לחוף הכנרת, שבה שרו את השיר, אך לא ביקש את רשותה להשתמש בשיר מחשש שתסרב. בעקבות כך הוא שכנע את לאה לופטין ועופר לוי להקליט את השיר ללא ידיעתה. שמר העידה שהיא הצטערה על כך. אמנם היא אהבה את הביצוע ואף הייתה גאה בהצלחתו, אך בביצוע נפלו שתי שגיאות שמעורבותה הייתה מונעת: האחת: בשורת המילים "ראיתי ת'כנרת זוהרת בטורקיז" במקום "סוערת בטורקיז", והשנייה בפזמון החוזר המושר בסול במקום לה במול".[2][3]

טיוטה מקדימה למילים ניתן לראות בכתב היד של השיר[4] בארכיונה השמור בספרייה הלאומית.[5]

התקבלות השיר בציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר זכה לפופולריות רבה בקרב הציבור. הוא צעד במצעדי הפזמונים באותה שנה והגיע למקום השישי.

שם השיר "הכל פתוח", התקבל כמונח רווח בציבור כדי לתאר מצב בו כל האפשרויות פתוחות.[6]

השיר כלול ברשימת המלצות משרד החינוך ליצירות "נכסי צאן ברזל" בתוכנית הלימודים לכיתות א'-ב'.[7]

גם במערכת החינוך, התקבל השיר והוא נמצא בספר הלימוד "לחיות יחד בישראל ד': ספר לימוד במולדת, חברה ואזרחות", בעמוד 28.[8]

כמו כן נכתבו מערכי שיעור שונים על ידי גננות ומורים תוך שימוש בשיר והנחלתו.

נעמי שמר בכתיבתה לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "הכל פתוח" נכתב ובוצע לראשונה כשיר ילדים, כחלק מכתיבת שיריה הן לילדים והן למבוגרים. נעמי שמר כתבה את שירי הילדים שלה מתוך אהבתה לילדים, והכרת עולמם. בשירי הילדים שלה משתקפים נופי ילדותה וחוויותיה בקבוצת כנרת. בתחילת שנות החמישים, מיד עם חזרתה לקבוצת כנרת, בסיום לימודי המוזיקה באקדמיה למוזיקה בירושלים, שמר מתגייסת למשימה חינוכית, לכתיבת שירי ילדים, לילדי קבוצת כנרת, המשקפים את חייהם בקבוצה. היא כותבת את קובץ שירי הילדים הראשון שלה "שירים מכנרת" ובו 8 שירים. בין השירים: "אחינו הקטן", "אשכולית", "הדואר בא היום" ועוד.

"ידעתי שאני צריכה לחזור לקיבוץ וללמד מוזיקה וכן עשיתי. אז כתבתי תוך כדי עבודה שמונה שירים מכנרת "הדואר בא היום", "דוגרת לנו לבנה", "אחינו הקטן", כאלה. יש שמונה שירים ופתאום הבנתי שלא מעניין אותי להיות פסנתרנית, שאני אף פעם לא אהיה פסנתרנית."

נעמי שמר מספרת על חזרתה לקיבוץ ללמד מוזיקה[9]

עמירם אידלמן, שהיה תלמיד של נעמי שמר, בקבוצת כנרת מספר על שירי הקובץ "שרים מכנרת":

"...זה שייך לקבוצת שירים מאוד מאוד מיוחדת, שאני חושב שרק מי שגדל בכנרת יכול להבין מה אומרים השירים האלה, שירי כנרת, כולם מכירים את 'הדואר בא היום', אבל יש שם שירים של ילדים של חצר של פינת חי, ושל כאלה שהלכו לטייל בפרדס וראו ש'אשכולית על עלה ירוק ...' ו'זקוף ולבן פרח החצב', כל השירים הללו, הם שירים שלנו..."

עמירם אידלמן מספר על שירי הקובץ של שמר[9][10]

קובץ השירים "שירים מכנרת" התפרסם לאחר מספר שנים, בסוף שנות החמישים, מחוץ לקבוצת כנרת ויצא בספר ובתקליט בביצועה של יפה ירקוני, לבקשתה של שמר, כי ירקוני תבצע את שירי התקליט. בספרייה הלאומית ישנה הקלטה נדירה של אוסף זה שבוצע על ידי ריקה זראי.

בשנת 1962 כתבה שמר את המחזמר "ואולי לא היו הדברים מעולם" או בשמו המוכר יותר "כיצד שוברים חמסין", למסיימי כיתה ח' בבית הספר בקבוצת כנרת. בין השירים במחזמר זה: "כיצד שוברים חמסין", "שיר החליל", "חורשת האקליפטוס" ועוד. חלק משירי מחזמר זה התפרסמו בהמשך.

במרוצת השנים שמר, כותבת שירי ילדים מוכרים וידועים כגון "אצלנו בחצר", "שיר האותיות", "שנים עשר הירחים". בנוסף מלחינה שמר שירים של משוררי ילדים מפורסמים כמו מרים ילן-שטקליס, ע. הלל ועוד.

היא מרבה ליצור לילדים ולהופיע איתם בתוכניות טלוויזיה כדוגמת "נעמי שמר וידידיה מרחוב האוניברסיטה" ששודרה בטלוויזיה החינוכית בשנים 1973–1974.

בשיריה שילבה שמר, מסרים חינוכיים שאותם היא רצתה להעביר לילדים. היא משתמשת בציטוטים מן המקורות ומשלבת בכתיבתה שפה עברית גבוהה ושפת יום יום המוכרת לילדים.

השיר "הכל פתוח", נמצא בספר "סימני דרך - 121 שירים נבחרים".

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתי פלאות, סיפורו של שיר, נעמי שמר מספרת על הרקע לכתיבת השיר
  2. ^ סיפורו של שיר, באתר www.plaot.com
  3. ^ פזמונט, באתר pizmonet.co.il
  4. ^ הכל פתוח (טקסט בלבד - כתב יד) | כתב יד NNL_MUSIC_AL003370454 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  5. ^ ארכיון נעמי שמר. 1930-2004 .[חומר ארכיוני | פריט NNL_MUSIC_AL003252260 | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il
  6. ^ Rubik Rozental, רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, Keter Publishing House Ltd, 2005, מסת"ב 978-965-07-1401-7. (בiw)
  7. ^ ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם נכסי צאן ברזל – ויקיפדיה, באתר he.wikiludia.com (ארכיון)
  8. ^ קראו בכותר - לחיות יחד בישראל ד' : ספר לימוד במולדת, חברה ואזרחות, באתר school.kotar.cet.ac.il
  9. ^ 1 2 מתוך הספר "שרים בכנרת"
  10. ^ נעמי שמר לילדים, באתר web.nli.org.il