הלוח הצפון-אמריקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בחום הלוח הצפון-אמריקאי

הלוח הצפון-אמריקאי הוא לוח טקטוני אשר מתמשך מהרכס המרכז אטלנטי במזרח עד הלוח האירו-אסיאתי במערב. הלוח מכסה את מרבית שטחה של צפון אמריקה, גרינלנד וקובה, כמו גם את החלק המזרחי של סיביר וחלקים מאיסלנד ומהאיים האזוריים. בנוסף לשטחים היבשתיים כולל הלוח שטחים רבים של ימים ואוקיינוסים: החלק המערבי של האוקיינוס האטלנטי, אוקיינוס הקרח הצפוני וים ברינג. הלוח הצפון אמריקאי נע לכיון דרום-מערב בקצב של 15–25 סנטימטר בשנה.

השטח הפנימי יותר של הלוח בקרום היבשתי כולל שטח נרחב של גרניט הנקרא קראטון. לאורך גבול הקראטון ישנם חלקי קרום אשר אוחו עם הקראטון במהלך הזמן הגאולוגי. חלקים אלה נקראים פיסות קרום, ומניחים כי מרבית השטח היבשתי ממערב להרי הרוקי נוצר על ידי איחוי של פיסות קרום כאלו.

מתחת ללוח הצפון אמריקאי קיימות מספר נקודות חמות, ביניהן: הנקודה החמה של ילוסטון אשר יצרה תופעות געשיות באזור מישור הנהר סנייק באיידהו ונמצאת כיום מתחת לקלדרת ילוסטון, אנהיים בקולומביה הבריטית, ורטון בניו מקסיקו. הנקודות החמות בילוסטון ואנהיים עדיין פעילות.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלוח הצפון-אמריקאי בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.