הליכות עולם (עובדיה יוסף)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריכת הספר "הליכות עולם"

הליכות עולם הוא שמה של סדרת ספרים שכתב הרב עובדיה יוסף.

את הבסיס לספרים כתב בשנות ה-40, בהיותו רב צעיר, אך הם יצאו לאור עשרות שנים לאחר מכן, עם תוספות מאוחרות, מתשובות שכתב לאחר מכן, הספר הראשון בסדרה יצא לאור ב-1998, והשמיני והאחרון יצא לאור ב-תשס"ג (2003). הספרים בנויים במתכונת ספרו של רבי יוסף חיים, "בן איש חי", ובהם שוטח הרב עובדיה יוסף את השגותיו על פסקיו של רבי יוסף חיים.

הרקע לכתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת אהל רחל בשכונת מקור ברוך

הרב עובדיה יוסף העביר בצעירותו שיעור הלכה בכל יום בבית הכנסת "אוהל רחל" שבשכונת מקור ברוך בירושלים, על פי הספר הקאנוני בן איש חי. בשיעוריו חלק הרב יוסף על פסקי בעל הבן איש חי. טענותיו של הרב עובדיה יוסף נגד רב יוסף חיים וספרו, הבן איש חי, היו שבעל הבן איש חי נוטה להחמיר בפסיקותיו כדי לצאת לכל הדעות, וכך לעיתים הוא פוסק על פי הרמ"א, מגדולי פוסקי אשכנז. כמו כן, הרב יוסף חולק על הרב יוסף חיים שמעדיף את פסקי האר"י על פני פסקי רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך.

דבריו של הרב יוסף באותם שיעורים היו לצנינים בעיני שומעיו, במיוחד אלה מיוצאי בבל, אשר הלכו אחרי פסיקותיו של רבי יוסף חיים. רבו של הרב יוסף, הרב עזרא עטייה, עודד אותו להמשיך ולפסוק על פי הבנתו, חרף מחאותיהם של רבים. אחד מאלה שגערו ברב עובדיה יוסף היה הרב יצחק נסים, לימים הרב הראשי לישראל. בתגובה כתב לו הרב יוסף ב-1952:

"ואינני מכחיש שיש לי קונטרס מיוחד הערות על דברי הבן איש חי ומה יש בזה?... וידעתי כי כל מלחמתו של מר עתה היא להטיל עלי אימה שלא אדפיס את הקונטרס הלזה, אבל כבר למדונו רבותינו לא תגורו מפני איש, לא תאגור דבריך מפני איש, אלא שאין בדעתי עתה להדפיסו ועוד חזון למועד"

מובא בפתיח לספר הליכות עולם

הוצאת הספר לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרות שנים לאחר מכן שב הרב יוסף לטקסטים שכתב בצעירותו, הוסיף עליהם תוספות רבות, ופרסמם בסדרת ספרים בשם הליכות עולם. מתכונת הספר היא כזו, שבתחילה מופיע פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף, ולאחר מכן, בחלק של ההערות, ישנו ציטוט מפסק ההלכה המקביל מן הספר בן איש חי, כאשר בהמשך מופיע דיון העוסק בנקודות המחלוקת שבין ההלכות.

הספר "הליכות עולם" הוא חלק מהפרויקט ההלכתי של הרב עובדיה יוסף, במסגרתו הוא מבקש לאחד את מנהגי הספרדים ולהכפיפם לפסקי רבי יוסף קארו, אשר נחשב בעיניו כ'מרא דאתרא' בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]