עזרא עטייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עזרא עטייה
עזרא.jpg

הרב עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף.

תאריך לידה י"ז בשבט ה'תרמ"ז (1887)
תאריך פטירה י"ט באייר ה'תש"ל (1970)
תלמידיו הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי,הרב יצחק כדורי ועוד...
חיבוריו אמרי מרדכי, דרכי טהרה, הלכות חגים, מאמר מרדכי, ועוד

הרב עזרא עטייה (י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, 11 בפברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת פורת יוסף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עטייה נולד בחאלב (ארם צובא) שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית. נולד למרת לאה והרב יצחק עטייה, שניהם ממשפחות רבנים בקהילה החלבית. מצד אביו הוא צאצא של הרב שם-טוב עטייה, תלמידו של הרב יוסף קארו ומצד אמו הוא צאצא של הרב אליהו שמאע הלוי, מחבר הספר "קרבן אשֶ‏ה". הרב עטייה נולד אחרי שנים רבות שבהם התקשתה אמו להביא ילדים. מסופר כי אמו הלכה עד לעיר טדף להתפלל בבית הכנסת של עזרא הסופר. ושם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את כולו לתורה.

נערותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו התחנך בעיר חאלב אצל הרב יהודה (עסלן) עטייה. כבר בגיל צעיר ייעדו הרב עסלן לגדולות והחל ללמדו מסכתות קשות בש"ס. המשפחה עלתה לארץ כאשר היה הרב בגיל 16. על אף המצב הכלכלי הקשה ביותר של המשפחה לא נשלח הרב עזרא לעבוד לפרנסת הבית, בשל הבטחת אמו להקדיש אותו לתורה. הרבנים עזרא הררי רפול, שלום הדאיה ואברהם חיים עדס התחייבו לתמוך בו כלכלית בעזרת עשירי הקהילה החלאבית, על מנת שימשיך לדבוק בתורה.

בחרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עטייה נודע בהתמדתו. הרב יצחק ניסים, הרב הראשי לישראל לשעבר, סיפר כי הרב עזרא עטייה שימש לו כמקור השראה ללימוד בהתמדה. בשנת 1907 הוא החל ללמוד בישיבת אוהל מועד, לימים ישיבת פורת יוסף, כאשר ראשי הישיבה היו הרב רפאל שלמה לניאדו והרב יוסף ידיד הלוי. בישיבה היה נחשב לעילוי וזכה אף להיות חברותא של הרב יוסף ידיד הלוי. בשנת 1908 הוא התחתן עם בוליסה סאלם, בתו של הרב אברהם סאלם.

כראש ישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מלחמת העולם הראשונה התבקש על ידי הרב אברהם חיים עדס לעבור למצרים על-מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני כך שיוכל להמשיך ללמוד תורה. במצרים לימד תורה במשך שמונה שנים בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה". כשחזר לארץ החל ללמד בישיבת פורת יוסף שנוסדה ב-1923. בשנת 1925, לאחר מותו של ראש הישיבה, הרב שלמה לניאדו, נתמנה הרב עטייה לראש הישיבה. הוא כיהן במשרה זו במשך 45 שנה, עד לשנת 1970.

ישיבת פורת יוסף, בראשה עמד הרב

בישיבה זו העמיד הרב עזרא עטייה תלמידים הרבה, ורבים מהם הפכו לאחר מכן להיות ראשי קהילות בישראל, בארצות הברית ובדרום אמריקה. המפורסם מבין תלמידיו הוא הרב עובדיה יוסף, אשר הרב עטייה שימש עבורו כאב רוחני. תלמידים מפורסמים נוספים הם: הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב דוד שלוש רבה של העיר נתניה, והרב ציון לוי (הרב הראשי של פנמה).

הרב מונה להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא 20 שנה. הרב עטייה היה מקובל מאוד על הרבנים צבי פסח פרנק והחזון איש. החזון איש אמר על הרב עטייה שיש לו מדרגה של אחד מן הראשונים.[דרוש מקור] הרב עטייה הוזמן בשנות ה-40 להיות חבר במועצת גדולי התורה, אך לא הרגיש בנוח בתוך המועצה.

הרב עטייה נפטר במוצאי ל"ג בעומר, י"ט באייר תש"ל (1970). הוא נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. השאיר אחריו שישה בנים ובת אחת. אחד מבניו, הרב דוד עטייה, היה חבר בבית הדין בירושלים והקים בית מדרש לזכרו בשם "היכל עזרא".

ספרי החידושים והשו"ת של הרב היו בספרייה בישיבת פורת יוסף, והם אבדו בנפול הישיבה בשנת 1948, במלחמת השחרור. בשנת תשכ"ח קיבל פרס כבוד מטעם פרס הרב קוק.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב בן ציון אבא שאול, הרב יהודה צדקה הרב ציון לוי רבה של פנמה, הרב עזרא בצרי, הרב שלמה בן שמעון, הרב ניסים בן שמעון, הרב אליהו בן–חיים (נוי יורק), הרב יחזקאל סיטון, הרב יצחק אבא שאול, הרב יהודה כהן, הרב אברהם טופיק, ועוד.

הקודם:
הרב שלמה לניאדו
ראש ישיבת פורת יוסף הבא:
הרבנים בן ציון אבא שאול ויהודה צדקה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Aleppo City of Scholars - Artscroll Sephardic Heritage Series
  • המורה, מירי פאר.
  • "האיש על העדה", מאת נכדו יהודה עטיה, אייר תשע"א