עזרא עטייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב עזרא עטייה
הרב עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף.
הרב עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף.
לידה 11 בפברואר 1887
י"ז בשבט ה'תרמ"ז
חלב, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 במאי 1970 (בגיל 83)
י"ט באייר ה'תש"ל
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות
רבותיו הרב אברהם חיים עדס
תלמידיו הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול הרב חיים דוד הלוי, ועוד
חיבוריו שערי עזרא.

הרב עזרא עטייה (י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, 11 בפברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת פורת יוסף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, ללאה ולרב יצחק עטייה, שניהם ממשפחות רבנים בקהילה החלבית. מצד אביו הוא צאצא של הרב שם-טוב עטייה תלמידו של הרב יוסף קארו, המיוחס עד דוד המלך. ומצד אמו הוא צאצא של הרב אליהו שמאע הלוי, מחבר הספר "קרבן אשֶה". הוא נולד אחרי שנים רבות שבהן התקשתה אמו להביא ילדים. מסופר כי אמו הלכה עד לעיר טדף שבצפון חלב, להתפלל בבית הכנסת של עזרא הסופר ושם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את כולו לתורה.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו התחנך בעיר חלב אצל הרב יהודה (אצלאן) עטייה והרב שאול מטלוב עבאדי. כבר בגיל צעיר ייעדו הרב אצלאן לגדולות והחל ללמדו מסכתות קשות בש"ס. המשפחה עלתה לארץ כאשר היה הרב בגיל 16. על אף המצב הכלכלי הקשה ביותר של המשפחה לא נשלח הרב עזרא לעבוד לפרנסת הבית, בשל הבטחת אמו להקדיש אותו לתורה. הרבנים עזרא הררי רפול, שלום הדאיה ואברהם חיים עדס התחייבו לתמוך בו כלכלית בעזרת עשירי הקהילה החלאבית, על מנת שימשיך לדבוק בתורה.

בחרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עטייה נודע בהתמדתו. הרב יצחק ניסים, הרב הראשי לישראל לשעבר, סיפר כי הרב עזרא עטייה שימש לו כמקור השראה ללימוד בהתמדה. בשנת 1907 הוא החל ללמוד בישיבת אוהל מועד, לימים ישיבת פורת יוסף, כאשר ראשי הישיבה היו הרב רפאל שלמה לניאדו והרב יוסף ידיד הלוי. בישיבה היה נחשב לעילוי וזכה אף להיות חברותא של הרב יוסף ידיד הלוי. בשנת 1908 הוא התחתן עם בוליסה סאלם, בתו של הרב אברהם סאלם.

כראש ישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מלחמת העולם הראשונה התבקש על ידי הרב אברהם חיים עדס לעבור למצרים על-מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני כך שיוכל להמשיך ללמוד תורה. במצרים לימד תורה במשך שמונה שנים בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה". כשחזר לארץ החל ללמד בישיבת פורת יוסף שנוסדה ב-1923 כמשגיח (תפקיד המשגיח בתקופה זו היה גם למסור שיעורים). בשנת 1925, לאחר מותו של ראש הישיבה, הרב רפאל שלמה לניאדו, נתמנה לראש הישיבה. הוא כיהן במשרה זו במשך 45 שנה, עד לשנת 1970.

ישיבת פורת יוסף, בראשה עמד הרב

בישיבה זו העמיד תלמידים הרבה, ורבים מהם הפכו לאחר מכן להיות ראשי קהילות בישראל, בארצות הברית ובדרום אמריקה. המפורסם מבין תלמידיו הוא הרב עובדיה יוסף, אשר הרב עטייה שימש עבורו כאב רוחני. תלמידים מפורסמים נוספים הם: הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב דוד שלוש רבה של העיר נתניה, הרב ציון לוי (הרב הראשי של פנמה), והרב ברוך בן-חיים רבה של החלבים בניו יורק.

הרב מונה להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא 20 שנה. הרב היה מקובל מאוד על הרבנים צבי פסח פרנק והחזון איש. החזון איש אמר עליו שסברתו כשל אחד מן הראשונים.[דרוש מקור] בשנות ה-40 הוזמן להיות חבר במועצת גדולי התורה, אך לא הרגיש בנוח בתוך המועצה כיוון שדיברו שם ביידיש, שפה שהוא לא הבין, ואף על פי שהרב עובדיה שהגיע עמו למועצה ביקש מהם שידברו בעברית הם סירבו.

נפטר במוצאי ל"ג בעומר, י"ט באייר תש"ל (1970). הוא נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. השאיר אחריו שישה בנים ובת אחת. אחד מבניו, הרב דוד עטייה, היה חבר בבית הדין בירושלים והקים בית מדרש לזכרו בשם "היכל עזרא".

ספרי החידושים והשו"ת של הרב היו בספרייה בישיבת פורת יוסף, והם אבדו בנפול הישיבה בשנת 1948, במלחמת השחרור. בשנת תשכ"ח קיבל פרס כבוד מטעם פרס הרב קוק.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של הרב עזרא עטייה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Aleppo City of Scholars - Artscroll Sephardic Heritage Series
  • המורה, מירי פאר.
  • "האיש על העדה", מאת נכדו יהודה עטיה, אייר תשע"א

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
הרב רפאל שלמה לניאדו
ראש ישיבת פורת יוסף הבא:
הרבנים בן ציון אבא שאול ויהודה צדקה