הליקופטר 66
 | |
| הליקופטר 66, 1969 | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| סוג | מסוק |
| יצרן | סיקורסקי |
| תקופת שירות | 1968–1975 (כ־7 שנים) |
| משתמש ראשי |
צי ארצות הברית  |
  | |
הליקופטר 66 היה מסוק מדגם SH-3 אריה הים מתוצרת סיקורסקי בשירות הצי האמריקאי שהיה בשימוש בין 1968 ל-1975, וידוע בעיקר בזכות השימוש בו לחילוץ האסטרונאוטים של חמש משימות בתוכנית אפולו. הוא הוגדר פעם כ"מסוק הכי מפורסם, או לפחות הכי אייקוני בהיסטוריה"[1], והיה הנושא של שיר של הזמרת מנואלה והפך גם לצעצוע שנמכר בדינקי טויס. בנוסף למשימותיו בנאס"א, שימש גם להטסת השאה האיראני במהלך ביקורו ב-1973 בנושאת המטוסים האמריקאית קיטי הוק.
הליקופטר 66 נמסר לצי האמריקאי ב-1967 וצורף לטייסת נגד צוללות הרביעית (HSC–4). בין הטייסים שהטיסו אותו ניתן למנות את דונלד ג'ונס, שהתמנה בהמשך למפקד הצי השלישי. ב-1975, לאחר שמוספר מחדש כהליקופטר 740, התרסק המסוק באוקיינוס השקט במהלך אימון. הוא צבר 3,200 שעות טיסה.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הליקופטר 66 היה מתוצרת חברת סיקורסקי, והיה מדגם SH–3D. הדגם הזה יועד נגד צוללות וכן תוכנן לשאת ארבעה אנשי צוות ושלושה נוסעים. הוא הונע בידי שני מנועים של ג'נרל אלקטריק מדגם T58–GE–10 בעלי 1,400 כוחות סוס כל אחד. מהירות הטיסה שלו הגיעה למקסימום של 120 קשר (220 קמ"ש) וזמן משימה של 4.5 שעות, יחד עם היכולת לשאת מטען של עד 2,700 ק"ג.
המסוק היה מצויד בדרך כלל בטורפדו מדגם MK–46/44.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כניסה לשירות ומשימות אפולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסוק נמסר לצי האמריקאי ב-4 במרץ 1967 וצורף לטייסת אנטי–הצוללות הרביעית (HSC–4), ומספר הזנב המקורי שלו היה NT 66/2711[2].
הטייסת, שהוקמה ב-30 ביוני 1952 וכונתה "האבירים השחורים", היה טייסת המסוקים הראשונה שכוונה נגד צוללות שהמריאה מנושאת מטוסים. היא עברה להשתמש ב-SH–3D ב-1968 במקום ה-SH–3A. באותה שנה, הטייסת צורפה לקבוצת האוויר ה-59 ונפרסה על סיפון נושאת המטוסים יורקטאון שהייתה בים יפן, בתגובה ללכידת אוניית הביון פואבלו בידי קוריאה הצפונית. מאוחר יותר הוטל על יורקטאון והטייסת לסייע לנאס"א בחילוץ האסטרונאוטים שהיו צפויים לנחות במי האוקיינוס[3].
במהלך משימות אפולו 8, 10 ו-11 היה הליקופטר 66 הכלי העיקרי שהניף את האסטרונאוטים מתא הנחיתה[4], והדבר הוצג בשלל ערוצי טלוויזיה ועיתונים, שהציגו גם את המסוק.
אחרי חילוץ האסטרונאוטים של אפולו 11, שינה הצי האמריקאי את שיטת המספור של המסוקים ועבר לשיטה תלת ספרתית, מה ששינה את מספרו ל-740. עם זאת, כדי להמשיך את המסורת שיצר, הוא המשיך להיצבע במספר 66 עבור משימות החילוץ וכן צוירו עליו סימונים של קפסולות חלל, אחת עבור כל משימת חילוץ שבה השתתף. בעת חילוץ האסטרונאוטים של אפולו 11, נכתב על חלקו התחתון "שלום, קולומביה".
חילוץ אסטרונאוטים של תוכנית אפולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
| משימה | תאריך טיסה | בסיס | טייס |
|---|---|---|---|
| אפולו 8 | 27 בדצמבר 1968 | נושאת המטוסים יורקטאון | דונלד ס. ג'ונס |
| אפולו 10 | 26 במאי 1969 | נושאת המטוסים פרינסטון | צ'אק ב. סמיילי |
| אפולו 11 | 24 ביולי 1969 | נושאת המטוסים הורנט | דונלד ס. ג'ונס |
| אפולו 12 | 24 בנובמבר 1969 | נושאת המטוסים הורנט | וורן א. אוט |
| אפולו 13 | 17 באפריל 1970 | נושאת המטוסים איוו ג'ימה | צ'אק ב. סמיילי |
לאחר אפולו והתרסקותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין 1970 ל-1972 עבר המסוק לנושאת המסוקים טיקונדרוגה, וב-1973 עבר לנושאת המטוסים קיטי הוק. באותה שנה, הטיס את השאה של איראן, מוחמד רזא שאה פהלווי בעת ביקורו על נושאת המטוסים בשעה שעברה באוקיינוס ההודי[5].
בשעה 19:00, ב-4 ביוני 1975 יצא המסוק לטיסת אימון של שלוש שעות. במהלך האימון, בו היו ארבעה אנשי צוות, התרסק המסוק. הצוות חולץ על ידי משמר החופים האמריקאי, אולם הטייס, ליאו רולק, נפטר מאוחר יותר מפצעיו[6]. הסיבה לנפילת המסוק אינה ידועה, וגם כיום הדו"ח של הצי האמריקאי נותר מסווג.
בשנת 2004 בוצע ניסיון פרטי למשות מהמים את המסוק, אך הוא לא יצא לפועל.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 1969 פרסמה הזמרת הגרמנית מנואלה שיר בשם "Helicopter U.S. Navy 66", שכולל צליל סיבוב רוטורים של מסוק. השיר זכה לגרסת כיסוי של זמרת בלגית בשם סמנת'ה[7].
במהלך שנות ה-70 הוציאה חברת דינקי טויס דגם של המסוק שכלל צעצוע של קפסולת חלל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Blair, Don (2004). Splashdown!: NASA and the Navy. Turner Publishing Company. p. 43. ISBN 978-1-56311-985-9.
- ^ "Sikorsky UH-3H Sea King (S-61B) – USA – Navy". airliners.net. Leaf Group. ארכיון מ-7 בפברואר 2018. נבדק ב-7 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "HSC-4 Command History". HELSEACOMBATRON FOUR. U.S. Navy. ארכיון מ-7 בפברואר 2018. נבדק ב-7 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Putnam, Milt. "Navy Photographer Tells the Story of Apollo 11 Recovery". Naval Historical Foundation. ארכיון מ-7 בפברואר 2018. נבדק ב-3 בנובמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kitty Hawk II (CVA-63)". Naval History and Heritage Command. U.S. Navy. ארכיון מ-7 בפברואר 2018. נבדק ב-7 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ VMH: LEO S. ROLEK, JR., LT, USN, usnamemorialhall.org
- ^ "Home Muziek Radio & Televisie Musical & Theater Film Fotoalbums Kalender Wedstrijden "Goud" nieuwe album van Laura Lynn!". Front View Magazine (בהולנדית). 7 ביוני 2007. נבדק ב-11 בפברואר 2018.
{{cite news}}: (עזרה)