הלל ברוקנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב הלל ברוקנטל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בינואר 1909
ב' בשבט ה'תרס"ט
אוסצ'יקי דולנה בגליציה המזרחית
פטירה 30 באוקטובר 1980 (בגיל 71)
כ' בחשוון ה'תשמ"א
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 30 באוקטובר 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב הקיבוץ חפץ חיים
רבותיו הרב יהודה מאיר שפירא (המהר"ם שפירא מלובלין) הרב יוסף ברויאר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב הלל ברוקנטל (24 בינואר 1909, ב' בשבט ה'תרס"ט30 באוקטובר 1980, כ' בחשוון ה'תשמ"א) היה ממייסדי הקיבוץ חפץ חיים ורבו הראשון של הקיבוץ.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה אוסצ'יקי דולנה (יידיש: איסטריק) בגליציה המזרחית, לשלמה ובת שבע. בנעוריו למד תורה אצל הרב יהודה מאיר שפירא (המהר"ם שפירא מלובלין) בעיירה סאנוק ועל ידיו הוסמך לרבנות בשנת 1925, בהיותו בן 16. לאחר זמן עבר ללמוד וללמד בישיבת פרנקפורט של הרב יוסף ברויאר. בשנת 1934, בשליחות הרב ברויאר, המשיך לעיר פיומה באיטליה, שבה ניסה להקים עם קבוצת חברים שלוחה של ישיבת פרנקפורט.

בשנת 1935 עלה ברוקנטל לארץ ישראל והצטרף לקיבוץ נוער אגודתי בכפר סבא (לימים קיבוץ חפץ חיים). ברוקנטל השתלב בעבודה היומיומית של חברי הקיבוץ, בעבודות חוץ, בחקלאות ובפרדסים, ובנוסף בלט בפעילות רוחנית, ובפסיקות הלכתיות. בט"ו באב תרצ"ו, 3 באוגוסט 1936 נישא למלי (מעלה-עמליה) לבית לנדאו, שהצטרפה אליו מתל אביב לקיבוץ בכפר סבא.

בשנת 1937, בהמלצת הרב ד"ר יצחק ברויאר ובנימין מינץ, נסע הלל ברוקנטל מטעם אגודת ישראל לאנסחדה, הולנד וניהל שם יחד עם רעייתו קבוצת הכשרה עבור צעירים חלוצים יהודים דתיים, פליטים מגרמניה, כהכנה לעלייתם ארצה. בשנת 1940, לאחר הכיבוש הגרמני, נעצר ברוקנטל על ידי שלטונות הכיבוש, ונלקח למחנה שבויים בשלזיה עילית. עם תום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 שוחרר והגיע לארץ ישראל (באוניה מטרואה), חזר לקיבוץ חפץ חיים (שעלה להתיישבות קבע כבר בשנת 1944) והצטרף שם לאשתו ושלושת בניו, שהגיעו ארצה כבר בשנת 1942. לאחר חזרתו לקיבוץ, כיהן כרב הקיבוץ (במהלך השנים שימש גם כמנהל בית הספר בקיבוץ וכמורה למקצועות שונים) עד פטירתו בשנת 1980 בגיל 71.

דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקידו כרב הקיבוץ חפץ חיים פעל בדרך של מתינות ומתן דוגמה אישית, ודגל בשילוב של לימוד תורה ואהבת תורה עם חיי מעשה חלוציים בארץ ישראל.

בנוסף, נדרש להכרעות הלכתיות תקדימיות, שהיו נחוצות לדרך החיים והאידאולוגיה של קיבוץ חפץ חיים (תוך התייעצות עם גדולי תורה אחרים, למשל עם הרב אברהם ישעיהו קרליץ).

את הקיבוץ הנהיג הרב הלל ברוקנטל בשותפות מיוחדת עם הרב ד"ר קלמן כהנא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]