המדור המרכזי

הכניסה לבניין "המדור המרכזי" ברחוב דיזנגוף 221. מאוחר יותר שימש הבניין את תחנת משטרת לב תל אביב

המדור המרכזי של משטרת מחוז תל אביב היה יחידת משטרה ייעודית ללחימה בפשיעה חמורה בשטח המחוז שפעלה בשם זה משנות ה-60 עד שנות ה-80 של המאה ה-20.

הרקע להקמת המדור המרכזי

מבנה משטרת ישראל בשנות החמישים כלל אגף שלא קיים כיום (תחומי אחריותו מתחלקים בין כמה אגפים), הוא אגף הארגון, שבראשו עמד ניצב עמוס בן-גוריון. הדרגה נקראה אז "סגן מפקח כללי" – ומדובר היה בדרגה ולא בתפקיד. אגף זה היה אחראי, בין השאר, על תחום המבצעים ועל תחום התכנון.

עמוס בן-גוריון הוביל מספר עבודות מטה נרחבות, שהתוצרים שלהן באו לידי ביטוי ברפורמות שיצאו לפועל בסוף שנות החמישים ותחילת שנות הששים, על פי החלטת המפכ"ל החדש, יוסף נחמיאס.

רפורמות אלה כללו את צמצום מספר מחוזות המשטרה, הפעלת שיטור מקופים בערים הגדולות – וארגון-מחדש של תחום החקירות והמודיעין במחוז תל אביב.

הרעיון שעמד בבסיס הקמת המדור המרכזי, היה ריכוז משאבי המודיעין והחקירות בתחומים שהמשטרה זיהתה ככאלה שיהיו מורכבים מדי עבור תחנת משטרה בודדת. הרעיון היה שהיחידה החדשה תפעל בכל תחומי המחוז, ותהווה גורם מרכזי בכל הנוגע לאיסוף המודיעין, ניתוחו – וביצוע פעילות מבצעית וחקירתית שנגזרת ממנו. כך, למשל, במידה ותזוהה כנופיה של גנבים שפועלת ברמת גן, הרי שנפת רמת גן (מרחב דן), לא תהיה הגורם שמטפל בה, אלא המדור יעסוק בה.

הקמת היחידה

כאשר החל התכנון לרפורמה זו, הסתייע בן-גוריון בקצין חקירות ומודיעין, ששירת באגף – פקד שלום ירקוני.

ירקוני, שנולד בהונגריה ב-1920 ועלה לארץ בגיל 19, היה לוחם ומפקד בארגון "ההגנה", והצטרף למשטרת ישראל בשנת 1949. הוא שירת כחוקר בתל אביב והתבלט ביכולותיו. כתוצאה מכך הוא יצא לקורס סמלים ואחר כך לקורס קצינים, שבסיומו חזר לשרת כקצין חקירות במחוז ת"א. אחרי תקופה קצרה, עבר ירקוני למטה הארצי והוצב בתור קצין במדור ללחימה בהסתננות, שריכז מודיעין בכל הנוגע לחדירות לישראל ממדינות אויב. בתפקיד זה רכש ניסיון בשיטות ואמצעים לאיסוף מודיעין ולניתוחו. מהמדור ללחימה בהסתננות עבר ירקוני לשרת במדור המיעוטים, שהיה חלק מהמחלקה לתפקידים מיוחדים – גוף המודיעין הראשי של המשטרה. הן המדור ללחימה בהסתננות והן המחלקה לתפקידים מיוחדים, היו חלק מאגף ארגון, וכתוצאה מכך נחשף עמוס בן-גוריון לירקוני וליכולותיו, והתרשם ממנו מאוד.

כשהחלה באגף ארגון עבודת מטה בנוגע לשינוי תפישה בכל הנוגע להפעלת מודיעין פלילי בצמוד לחקירות, הציב בן-גוריון את ירקוני בתפקיד מפתח בצוות התכנון. ב-1958, כאשר סיים בן-גוריון את תפקידו באגף ארגון, ולבקשתו עבר לשרת כמפקד מחוז ת"א, הוא ביקש שירקוני יעבור גם הוא. עם זאת, המעבר לא היה מיידי, שכן ירקוני נשלח לקורס מודיעין ממלכתי, שהיה משותף לכלל גופי קהיליית המודיעין, במטרה לרכוש עוד מיומנויות וניסיון, בטרם יוצב במחוז.

פעילות המדור

עם הצבתו במחוז תל אביב במרץ 1959, קיבל ירקוני מינוי כ"ראש מדור חקירות מטה ואיסוף" – תפקיד שלא היה קיים לפני כן, והיווה בעצם פלטפורמה להקמתה של היחידה החדשה.

במהלך החודשיים הבאים נקלטו במדור 3 פקדים ו-6 מפקחים, שהיוו את דרג הפיקוד ביחידה העתידית, ושנקראה, החל ממאי, "המדור המרכזי". עיקר הפעילות בשנים הראשונות הייתה קשורה בעבירות רכוש, אבל משלב מוקדם, טיפל המדור גם בעבירות אלימות, כולל אונס ורצח.

המדור פעל בבניין המשטרה ברחוב דיזנגוף 221, ששימש את מטה מחוז תל אביב וכונה בפי השוטרים "הנפה הצפונית", ובפי העבריינים "הצפונית", או "הבולשת". המדור הורכב משלושה מפלגים:

• מפלג 1 – רכוש, הונאה וסמים
• מפלג 2 – חקירות ותשאול
• מפלג 3–מודיעין ומבצעים, כולל היחידה הסמויה.

ירקוני שילב במדור אנשי משטרה וותיקים ומנוסים, בעלי היכרות טובה עם הזירה, יחד עם שוטרים חדשים שהיו נוחים יותר להטמיע שיטות ואמצעים חדשים, שלא היו קיימים קודם. כך, למשל, מפלג המודיעין של המדור, שאותו ריכז הקצין יעקב (ז'אקו) עייש, בנה מאגר מידע נדיר באיכותו ובהיקפו, אודות העולם התחתון במחוז. את המידע זה, שהיה בתחילה מרוכז בראשיהם של אנשי משטרה וותיקים, ריכזו שוטרי מפלג המודיעין, בכרטסות, שכללו מידע רב אודות יעדי המחוז, בהתאם לשמות, תחומי עיסוק, תיאורים חיצוניים, זירות פעילות, עבריינים-עמיתים ועוד ועוד. כרטסת זו, בעידן שקדם למחשוב, הייתה הפעם הראשונה שבה יצרה המשטרה מאגר נתונים פלילי, שלא רק ריכז את המידע – אלא גם יצר אפשרות להגיע אליו במהירות.

נגישותו של המודיעין סייעה מאוד לחוקרי המדור בבואם לבנות תיקים נגד חשודים, הרבה יותר מכפי שניתן היה לדמיין בעבר.

בפגישה עם עיתונאים תלה ירקוני את הישגי המדור ”בידע שהם הקנו להם במשך זמן רב, בעקביות בה הם מבצעים את המשימות המוטלות עליהם, בסבלנות שהם מגלים בעבודה, במסירות לתפקיד ובכושרם ללמוד גם מאי ההצלחות.” כן ציין באותה פגישה ”כי הפעלת לחץ פיזי על הנחקרים היא אסורה בהחלט ועומדת גם בניגוד מוחלט למגמות שלפיהן פועלת היחידה”, אם כי מיוחסים למדור מקרים לא מעטים של הפעלת אלימות כלפי עבריינים.

השפעות המדור המרכזי

הופעת המדור המרכזי שינתה במהירות את אופן ההתמודדות של המשטרה עם העבריינים במחוז ת"א, ומספרן של החקירות המורכבות שהסתיימו בהרשעות, גדל בצורה משמעותית. בסוף שנות הששים נחשב המדור, למודל מוצלח להפעלה משולבת של מודיעין וחקירות, ומחוזות נוספים החלו להתעניין באפשרות הקמת יחידות דומות. באותה תקופה פנה פיקוד המשטרה לחברת "קונתהל", שעסקה רבות בייעוץ ארגוני, בבקשה לבחון את מבנה המשטרה ולהציע שינויים שיתאימו את המשטרה למציאות משתנה.

אחרי מחקר מעמיק, המליצה "קונתהל", על הגדלת המדור, והקמת "היחידה המרכזית" (ימ"ר), ובמקביל על הקמת יחידות דומות במחוזות אחרים, שיתבססו על המודל הקיים במחוז ת"א. ההמלצה התקבלה, ובמהלך שנות השבעים, כאשר הוקמו יחידות חקירה ארציות (היחידה הארצית לחקירות הונאה – יאח"ה, והיחידה הארצית לחקירת פשעים חמורים – יאח"פ, שהיום מוכרת בתור היאחב"ל), גם הן נבנו, במידה רבה, בהתאם למודל שפיתח שלום ירקוני בסוף שנות החמישים. הימ"רים במחוזות ובמרחבי המשטרה, וכן יחידות להב 433 – הן צאצאיות ישירות של אותו מדור מרכזי.