ממלכת הבוספורוס הקימרי

ממלכת הבוספורוס הקימרי
Βασίλειον του Κιμμερικού Βοσπόρου
ממשל
משטר	מונרכיה
שפה נפוצה	יוונית קוינה
עיר בירה	פנתיקאפייאום
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה
תאריך הקמה	438 לפני הספירה
פירוק
תאריך פירוק	370 לספירה
ישות קודמת	ערי יוון עתיקות
ישות יורשת	הונים
דמוגרפיה
דת	דת יוון העתיקה
שונות

ממלכת הבוספורוס הקימרי, לפעמים בקיצור ממלכת בוספורוס (ביוונית: Βασίλειον του Κιμμερικού Βοσπόρου, בסילאיון טו קימריקו בוספורו) הייתה מדינה קדומה שהתקיימה במזרח קרים ובחצי האי טאמאן, משני צידי מצר קרץ' שנקרא בתקופה העתיקה "הבוספורוס הקימרי". ממלכה זו נוסדה על בסיס המושבות היווניות שהוקמו במאה ה-5 לפנה"ס בצפון הים השחור ועל חופי ים אזוב. ממלכת הבוספורוס הקימרי אימצה במאה ה-4 -3 תרבות הלניסטית, אך ידעה תקופה של הידרדרות כלכלית ותבוסות צבאיות שהביאו אותה בשנת 107 לפנה"ס לסיפוח על ידי ממלכת פונטוס. כשפונטוס סופחה על ידי פומפיוס לאימפריה הרומית, הפכה ממלכת הבוספורוס למדינת חסות (קליינטית) של האימפריה הרומית. היא הייתה מדינת החסות של רומא ששרדה למשך התקופה הארוכה ביותר. בשנים 63–69 לספירה בימי הקיסר נירון הייתה פרובינקיה רומית. במאה ה-2-1 לספירה ידעה המדינה תקופה מחודשת של פריחה, בראשות שושלת סרמטית חדשה. בסוף המאה ה-2 המלך הבוספורי סאורוקראטס השני הביס את הסקיתים תבוסה מכרעת וסיפח לממלכתו את כל שטח חצי האי קרים.

שגשוג הממלכה התבסס על יצוא חיטה, דגים ועבדים. המסחר המוזכר העשיר מאוד את השכבה השלטת במדינה, כפי שניתן להתרשם גם מהממצאים הארכאולוגיים שנתגלו, לא פעם באופן בלתי חוקי, ברגמים באזור, הידועים תחת השם קורגן. חלק מהממצאים הנ"ל – חפצי אמנות יווניים-סרמטים, שמורים במוזיאון ארמיטאז' בסנט פטרסבורג. מדובר ביצירות בזהב, כדים מיובאים מאתונה, חפצי טרקוטה, חלקי אריגים וחפצי נגרות ושיבוצי רהיטים.

במאות 5-4 ממלכת הבוספורוס הקימרי נפלה תחת מכות עמים נודדים – הגותים וההונים.

השם

הבוספורוס הקימרי הוא השם היווני של המיצר קרץ' בימי קדם. המילה בוספורוס, בדומה למקרה הבוספורוס התראקי של ימינו נגזרת משתי מילים יווניות:בוס βοός – "פרה" πόρος "מעבר", כלומר מעבר הפרה. הקימרים היו עם שחי באזור במחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס.

היסטוריה

מושבות יווניות מוקדמות

חופי המצר קרץ' שבצפון הים השחור היו זרועים במושבות יווניות עתיקות:ממערב – פנטיקפאום (קרץ') – העיר החשובה באזור, נימפאון (אלטגן) ומימקיון, ממזרח – פנאגוריה (סנאיה), העיר השנייה בחשיבות, קפוי, הרמונאסה (טמוטאראקן), פורטוס סינדיקוס וגורגיפיה (אנאפה). מושבות אלה הוקמו במקור על ידי מתנחלים ממילטוס שהגיעו לכאן במאות ה-6 וה-7 לפנה"ס. פנאגוראיה הייתה מושבה של טאוס וייתכן כי הקמת נימפאום הייתה קשורה לאתונה. לכל הפחות שמה הופיעה ברשימת חברי הליגה האטית-דלית במאה ה-5 לפנה"ס.

גאוגרפיה

ממלכת הבוספורוס הקימרי השתרעה מסביב למצר קרץ' בין הים השחור לים אזוב. המצר נודע בימי קדם כבוספורוס הקימרי ומשם שם הממלכה.

16) קפוי 17) טירמבה 18) פנגוריה 19) קורקונדמה 20) הנרמונאסה 21) גורגיפיה

מלכי הבוספורוס הקימרי

שושלת הארכאאנקטים

לפי דיודורוס סיקולוס (י"ב, ל"א) נשלט האזור בין השנים 480-438 לפנה"ס בידי שושלת מלכים הנקראה "ארכאאנקטידית" (Archaeanactidae), שהודחה מהשלטון על ידי טירן בשם ספרטוקוס (431-438 לפנה"ס), ככל הנראה, תראקי במוצאו.

שושלת הספרטוקים

ספרטוקוס ייסד בית מלוכה שהחזיק בשלטון כנראה עד שנת 110 לפנה"ס ונודעו כספרטוקים. שושלת זו השאירה כתובות רבות, מהן ניתן ללמוד שנציגים מוקדמים שלה כיהנו כארכונס של הערים היווניות וכמלכים של שבטים ילידים שונים, בעיקר בני הסינדי שבמרכז קרים וענפים אחרים של המאוטים. החומר ששרד (טקסטים, כתובות ומטבעות) אינם מספקים מספיק מידע כדי לאפשר את שחזור הכרונולוגיה השלמה של מלכי האזור.

סטירוס מבוספורוס,(387-431 לפנה"ס) יורשו של ספרטוקוס, השתלט על כל האזור, סיפח לממלכתו את נימפאון והטיל מצור על העיר תאודוסיה עתירת הנכסים. להבדיל מערים אחרות, נהנתה תאודוסיה מנמל משוחרר מקרח לכל אורך השנה, מה שאיפשר לה לסחור בדגנים עם שאר העולם היווני, אפילו בימי החורף. בנו של סטירוס, לאוקון (347-387 לפנה"ס) הצליח לבסוף לכבוש אותה. אחריו שלטו במקביל שני בניו, ספרטוקוס השני ופריסאדס; אחרי מותו של ספרטוקוס השני בשנת 342 נשאר פריסאדס לבד בראש הממלכה עד שנת 310 לפנה"ס. אחרי מות פריסאדס, פרצה מלחמת אזרחים בין שני בניו סטירוס ואאומלוס. סטירוס הביס את אחיו הצעיר אאומלוס בקרב על נהר תאטיס בשנת 310 לפנה"ס, אך הוא עצמו נהרג בקרב, וכך עבר כס המלוכה לאואמלוס.

יורשו של אואמלוס בשלטון היה ספרטוקוס השלישי (283-303 לפנה"ס) ולאחריו מלך פריסאדס השני. השליטים הבאים כונו גם הם באותם שמות לסירוגין. האחרון בהם, פריסאדס החמישי לא הצליח לבד להתמודד עם ההתקפות האלימות החוזרות מצד שבטי נוודים בסביבה, וקרא לעזרת דיופנטוס, גנרל של מלך פונטוס, מיתרידטס השישי ובסופו של דבר העביר לו את רסני השלטון. פריסאדס נרצח על ידי סקיתי בשם סאומאקוס שעמד בראש מרד נגדו.

יהודים

נוכחותם של יהודים בממלכת הבוספורוס מתועדת במקורות ובממצא הארכאולוגי. מספר כתובות מפנטיקפאיון, המתוארכות למאות ה-1 וה-2 לספירה, מעידות על קיומו של בית כנסת בעיר, אשר שימש כגוף המפקח על שחרור עבדים, ולעיתים מתואר כשייך במשותף ליהודים ול"יראי השם". עדויות למנהג דומה מוכרות גם מעברו השני של מצר קרץ', בבית הכנסת העתיק בפנגוריה^[1]. כתובת מגורגיפיה (כיום אנאפה), המתוארכת לסביבות שנת 60 לספירה, מזכירה יהודים^[1]. הירונימוס, מאבות הכנסייה, מזכיר אף הוא כי שבויים יהודים הועברו להתיישבות בממלכת הבוספורוס הקימרי בידי הקיסר אדריאנוס^[2].

כתובת קבורה בעברית מן המאה ה-3 לספירה, שהוקדשה לאדם בשם יצחק, נתגלתה בפנטיקפאיון וכוללת ברכה לשלום.^[3] כתובת זו צוטטה על ידי הארכאולוגית אנה קולר כעדות לתהליך רחב של התחזקות השימוש בשפה העברית בקרב יהדות התפוצות ברחבי האימפריה הרומית ובתחומי השפעתה, תוך ביסוס מקומה לצד היוונית, שהייתה השפה הדומיננטית קודם לכן. מאותה תקופה מוכרים גם דימויי מנורת המקדש לצד שמות עבריים כגון סיימון וסמואלוס.^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ממלכת הבוספורוס הקימרי בוויקישיתוף

ממלכת הבוספורוס הקימרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מטבעות נדירים של ממלכת הבוספורוס הקימרי- מאוסף המוזיאון הנומימסטי באודסה The Odessa Museum of Numismatic 2000.
אנציקלופדייה הריאלית פאוליס
ויקיטקסט:הערך בופורוס קימרי באנציקלופדיה בריטניקה 1911
יוליה אוסטינובה, מסת"ב 90-04-11231-6, The Supreme Gods of the Bosporan Kingdom. Celestial Aphrodite & the Most High God

RE:Bosporos 3 Paulys Realencyclopädie der classischen Altertumswissenschaft Band III,1 (1897), Sp. 757–789
(11th ed.) Ellis Minns "Bosporus Cimmerius". In Chisholm, Hugh (ed) Encyclopaedia Britannica, Cambridge University Press. pp. 286–287.

הערות שוליים

1 2 Collar, Anna, ed. (2013), "The Jewish Diaspora in the west: the rabbinic reforms, ethnicity and the (re?)activation of Jewish identity", Religious Networks in the Roman Empire: The Spread of New Ideas, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 172–174, ISBN 978-1-107-04344-2
↑ E. Leigh Gibson, The Jewish Manumission Inscriptions of the Bosporus Kingdom, Mohr Siebeck, 2020, עמ' 22, ISBN 978-3-16-158732-0. (באנגלית)
1 2 Collar, Anna, ed. (2013), "The Jewish Diaspora in the west: the rabbinic reforms, ethnicity and the (re?)activation of Jewish identity", Religious Networks in the Roman Empire: The Spread of New Ideas, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 172–174, 186, ISBN 978-1-107-04344-2

[:02-1] 1 2 Collar, Anna, ed. (2013), "The Jewish Diaspora in the west: the rabbinic reforms, ethnicity and the (re?)activation of Jewish identity", Religious Networks in the Roman Empire: The Spread of New Ideas, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 172–174, ISBN 978-1-107-04344-2

[2] E. Leigh Gibson, The Jewish Manumission Inscriptions of the Bosporus Kingdom, Mohr Siebeck, 2020, עמ' 22, ISBN 978-3-16-158732-0. (באנגלית)

[:022-3] 1 2 Collar, Anna, ed. (2013), "The Jewish Diaspora in the west: the rabbinic reforms, ethnicity and the (re?)activation of Jewish identity", Religious Networks in the Roman Empire: The Spread of New Ideas, Cambridge: Cambridge University Press, pp. 172–174, 186, ISBN 978-1-107-04344-2

[1]

[2]

[3]