המעפילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המעפילים הוא שיר מאת לוין קיפניס. חובר בשנת תרע"ט 1919.
השיר נסב על עלייה ועל טיולים ברחבי ארץ ישראל, ההררית ברובה; ובמובן המטאפורי על המאבק היהודי הלאומי בארץ ישראל. המלחין חנינא קרצ'בסקי חיבר לו לחן; ובמנגינתו הושר על ידי מקהלות וזמרים. השיר נעשה אהוד ונפוץ, ובעקבות תנועת ההעפלה לארץ ישראל, כיוונו רבים במילותיו אליה.

פרקי השיר ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר המחורז, בגוף ראשון רבים, וכולל ארבעה בתים ופזמון.
מילות הפזמון מעודדות את העולים, המשוטטים, המטפסים והמטיילים בארץ באמצעות חזרה קצובה:

"הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!
הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!"


הבית הראשון מתאר את השאיפה להגיע אל ארץ ישראל - " אֶרֶץ צֶבִי" - ולשוטט בה:
"אֶל רֹאשׁ הָהָר! אֶל רֹאשׁ הָהָר!
הַדֶּרֶךְ מִי יַחְסֹם לִפְדוּיֵי שֶׁבִי?
מֵעֵבֶר הַר הֵן זֶה מִכְּבָר
רוֹמֶזֶת לָנוּ אֶרֶץ צֶבִי."

שתי המילים האחרונות משוחחות עם דברי חכמים על ארץ ישראל, הקרויה "ארץ צבי".‏[1]

הבית השני מדרבן את קהל היעד של העולים, לבל יפחדו ממעשה העלייה אל הארץ והשיטוט בה, למשל במילים: "לֵב מִי יֵרַךְ יֵחַת מֵאֶבֶן נָגֶף?"; המשוחחות עם מילות הפסוק בספר דברים: מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב ".‏[2]

בבית השלישי מתעצמת ומתעמקת חוויית העלייה; המשורר מתאר בו את חוויית ההתעלות הקיבוצית והנפשית העשויות להכלל בעלייה אל הארץ והשיטוט בה מחד, ואת הסכנות והאבדות העלולות להתרחש בעטיה:
"נָהִין לָרוֹם! נָהִין לָרוֹם!
...
אֶחָד פִּתְאוֹם נָפַל לִתְהוֹם –
קָרְבָּן רִאשׁוֹן אַךְ לֹא אַחֲרוֹן הוּא."


הבית הרביעי ממשיך לתאר את האפשרויות המקטבות הגלומות ב"העפלה" - הפסגה ו"השיא", והנפילה לתהומות. אבל הדוברים סבורים, כי רוחם של הנופלים נשארת צרורה בהוויה ובזיכרון הקיבוצי של הכלל: "אֶחָד נָפַל. הֲאֵין רוּחוֹ חַי בָּנוּ?"; והדוברים מבטיחים למאזיניהם: "נַעְפִּיל, הַנִּצָּחוֹן אִתָּנוּ.".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו פירוש מצודות ציון על הפסוק בספר שמואל, פרק ב', פסוקים א'-י"ט: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים:".
  2. ^ ספר דברים, פרק כ', פסוק ח'.