המרצת פתיחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המרצת פתיחה היא סדר דין מיוחד שבאמצעותו ניתן לפתוח בהליך משפטי ומקורו בסעיפים 258-248 לתקנות סדר הדין האזרחי. תובענה בדרך של המרצת פתיחה מתבררת באופן מהיר ומקוצר על יסוד תצהירים בלבד וללא כתבי טענות או שלב הוכחות. הדבר מתאים בעיקר לדיונים שאינם מורכבים מבחינה עובדתית ומוגבל לאנשים מסוימים שיכולים לעשות בו שימוש. ישנם סדרי דין מיוחדים נוספים המאפשרים לקיים הליך באופן יעיל יותר, דוגמת: סדר דין מהיר, סדר דין מקוצר, וסדר דין מיוחד בתובענה לפינוי מושכר בלתי מוגן.

האנשים והנושאים הרלוונטיים להמרצת פתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכאים לעשות שימוש בהמרצת פתיחה הם מנהל עזבון, נאמן, נושה, או יורש על פי שטר קניין או מסמך, ואפוטרופוסים שנתמנו לפסול דין או הורים כשפסול הדין הוא קטין.

אין רשימה סגורה של שאלות אותן ניתן להגיש לבית המשפט בדרך של המרצת פתיחה על ידי הזכאים אך מכח תקנות סדר הדין האזרחי ישנה חובה להגיש תובענה בדרך של המרצת פתיחה כאשר מדובר בשאלות:

  • הנוגעות לזכויות או טובות הנאה של נושה, יורש או נהנה.
  • קביעת סוג של נושים, יורשים או אנשים אחרים.
  • מתן הוראות למנהלי עזבון או נאמנים בכלל והגשת חשבונות ותשלום כספים לקופת בית המשפט בפרט
  • אישור מכירה, קנייה, פשרה או עסקה אחרת
  • הכרעה בכל שאלה הנובעת במישרין לניהול עזבון ונאמנות או הנוגעות לפסול דין. כאשר אין הכוונה למינוי של מנהל עזבון, נאמן או אפוטרופוס בדרך זו.

נושאים נוספים שיש להגיש (ואינם מוגבלים לאוכלוסיית הזכאים) בדרך זו הם:

  • בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור.
  • בקשה מטעם מוכר או קונה מקרקעין להכרעה בשאלות הנובעות מחוזה המכר.
  • בקשת שותף לפרק או לחסל שותפות (כשאין מחלוקת שהשותפות קיימת, מתפרקת או שיש לו זכות לשותפות).
  • בקשת מעוניין על פי שטר קניין, צוואה או מסמך אחר לפרש את המסמך להצהיר על הזכויות הנובעות ממנו.
  • ניתן (אך לא חובה) להגיש בדרך של המרצת פתיחה גם בקשה לסעד הצהרתי.
  • בקשה לביטול תוצאות של בחירות לרוב מתבררת בדרך המרצת פתיחה מפאת חשיבות בירור הטענות באופן מזורז.

פרוצדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ההמרצה מגישים בבקשה בכתב עם הכותרת "המרצת פתיחה" לה מצרפים תצהיר המאמת את העובדות הנזכרות בבקשה. המשיב אינו חייב להגיש תשובה להמרצת הפתיחה. אם הגיש, יעשה זאת בתוך 45 יום ממועד המצאת המרצת הפתיחה או עד 14 יום לפני הדיון – המוקדם מביניהם. מאחר שההליך נועד להתברר בדרך של תצהירים פרקטיקות משפטיות דוגמת תשובת המבקש לתשובת המשיב,הבאת ראיות והשמעת עדים דורשות קבלת רשות מבית המשפט. כמו כן, לא ניתן להגיש תביעה שכנגד. בית המשפט ביוזמתו או לבקשת הנתבע (בכתב ההגנה) רשאי לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או פשוט לדון בה בעצמו בסדר הדין הרגיל ולהורות על הגשת כתבי טענות. עקב המגבלות על המקרים בהם ניתן להגיש הליך המרצת פתיחה, אין בנמצא מספר רב של תקדימים.

מקרים בהם הוגשה המרצת פתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שותפות גבעות עולם הגישה לאחרונה תביעה כנגד טוביה לוסקין ומנהלים נוספים בחברה.
  • עדאלה -המרכז לזכויות המיעוט הערבי בישראל הגיש המרצת פתיחה נגד אוניברסיטת חיפה בטענות לאפליה.[1]
  • בשנת 2003 הוגשה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בעניין ביטול הבחירות המקומיות ביישוב פקיעין.[2]
  • בשנת 2015 הוגשה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בעניין ביטול תוצאות הבחירות לעיריית בת ים.[3]
  • המועצה האזורית עמק חפר הגישה המרצת פתיחה כנגד מינהל מקרקעי ישראל בעניין השלמת הפיתוח בהרחבת בחן.[4]
  • האגודה לזכויות האזרח הגישה תובענה על דרך המרצת פתיחה כנגד אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[5]
  • בהמרצת פתיחה מיר נ' מירון (ה"פ 52806-03-18), בית המשפט המחוזי דחה את דרישת התובע להליך מהיר. בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של מיר על דחיית דרישת ההמרצה (ע"א 5400/18).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.