תקנות סדר הדין האזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במשפט הישראלי, תקנות סדר הדין האזרחי (סד"א) הן תקנות שמתקין שר המשפטים, על מנת להסדיר את פרטי הדברים הנוגעים לדיון האזרחי, אם אינם מוסדרים בחוק בתי המשפט או בכל דין אחר.

התקנות החלות כיום הותקנו בשנת 1984 וקדמו להן תקנות שהותקנו בשנת 1963. לאלה קדמו תקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938 ותקנות הפרוצדורה בבתי משפט השלום, 1940. שתי התקנות האחרונות, הידועות כ"דברי המלך במועצה על ארץ ישראל", הילכו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. לתקנות הבריטיות קדם "החוק העות'מאני לפרוצדורה אזרחית". התקנות אינן גוף מונוליתי שנחקק וקפא, והן מתחדשות ללא הרף. סעיפים מתוקנים או נמחקים, וסעיפים רבים נוספים, על מנת להתאים את התקנות לחידושים המשפטיים ולייעל את הדיון האזרחי.

התקנות, המותקנות מכוח סעיף 106 וסעיפים 107 עד 109 לחוק בתי המשפט, מונות למעלה מ-500 סעיפים ("תקנות"), וכן תוספות וטפסים. כאמור, מספר התקנות משתנה מעת לעת בהתאם לצורכי השעה. כך, עם העברת הטיפול בענייני ירושה לרשם הירושה והתקנת תקנות מיוחדות בנושא[1] נמחקו מהתקנות מספר רב של תקנות; לעומת זאת, עם מחשוב בתי המשפט בישראל, נוספו תקנות רבות העוסקות בתובענה ממוכנת.[2]

הנושאים המוסדרים בתקנות הם רבים ושונים, ומקיפים את עיקר הנושאים הכרוכים בניהול תובענה אזרחית במדינת ישראל. עם זאת, סדרי דין ספציפיים כגון סדרי הדין בבית המשפט הגבוה לצדק או סדרי דין בתובענה העוסקת בתאונת דרכים מוסדרים בחיקוקים ספציפיים.

הספר העיקרי העוסק בפרשנות התקנות הוא ספרו של השופט יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) שיצא במספר רב של מהדורות, גם לאחר מותו של זוסמן, בעריכתו של שלמה לוין. נוכח שינויי העתים והעדכונים התכופים, בפסיקה ובתקנות שתוקנו במרוצת השנים, הספר "סוגיות בסדר דין אזרחי" שכתב השופט בדימוס אורי גורן כמקור מקובל לפרשנות התקנות. במהלך השנים נוספה כתיבה ענפה בתחום סדר הדין האזרחי.

ב-5 בספטמבר 2018 התקינה שרת המשפטים איילת שקד תקנות סדרי דין חדשות, שהיו אמורות להכנס לתוקפן בפברואר, 2019, לאחר מכן נדחתה כניסתן לתוקף לספטמבר, 2019, ולאחרונה שר המשפטים אמיר אוחנה דחה את כניסתן לתוקף של ההמלצות לספטמבר 2020[3]. עיקר השינויים בתקנות הוא קציבת מספר העמודים בכתבי הטענות, כללים לניסוח כתבי טענות, הגשת רשימת בקשות ביניים מראש על ידי הצדדים, צמצום מספר השאלות בשאלונים, ביטול תובענות בסדר דין מקוצר והמרצת פתיחה, המצאה בדואר אלקטרוני, צמצום ישיבות קדם-משפט, ומינוי מגשר מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ללא תשלום בתביעות העולות על 40,000 ש"ח.[4][5]

תקנות סדרי הדין עניינן פרוצדורה, אך הן מהוות את ה"שער" לבתי המשפט בהליכים אזרחיים. משום כך קשה לפריז בחשיבותן לכל מתדיין, וניתן להבין את הפולמוס שהן מעוררות בקרב העוסקים בליטיגציה, הערים היטב להשלכותיהן על הגישה לבית המשפט ואופן ניהול ההתדיינות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]