תקנות סדר הדין האזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במשפט הישראלי, תקנות סדר הדין האזרחי (סד"א) הן תקנות שמתקין שר המשפטים, על מנת להסדיר את פרטי הדברים הנוגעים לדיון האזרחי, אם אינם מוסדרים בחוק בתי המשפט או בכל דין אחר.

הנושאים המוסדרים בתקנות הם רבים ושונים, ומקיפים את עיקר הנושאים הכרוכים בניהול תובענה אזרחית במדינת ישראל. עם זאת, סדרי דין ספציפיים כגון סדרי הדין בבית המשפט הגבוה לצדק או סדרי דין בתובענה העוסקת בתאונת דרכים מוסדרים בחיקוקים ספציפיים.

תקנות סדרי הדין עניינן פרוצדורה, אך הן מהוות את ה"שער" לבתי המשפט בהליכים אזרחיים. משום כך קשה להפריז בחשיבותן לכל מתדיין, וניתן להבין את הפולמוס שהן מעוררות בקרב העוסקים בליטיגציה, הערים היטב להשלכותיהן על הגישה לבית המשפט ואופן ניהול ההתדיינות.

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקנות החלות כיום הותקנו בשנת 2018 ונכנסו לתוקף בתחילת 2021, וקדמו להן תקנות שהותקנו בשנת 1984. לאלה קדמו תקנות סדר הדין האזרחי תשכ"ג-1963, תקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938 ותקנות הפרוצדורה בבתי משפט השלום, 1940. שתי התקנות האחרונות, הידועות כ"דבר המלך במועצה על ארץ ישראל", הילכו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. לתקנות הבריטיות קדם "החוק העות'מאני לפרוצדורה אזרחית". התקנות אינן גוף מונוליתי שנחקק וקפא, והן מתחדשות ללא הרף. סעיפים מתוקנים או נמחקים, וסעיפים רבים נוספים, על מנת להתאים את התקנות לחידושים המשפטיים ולייעל את הדיון האזרחי.

התקנות משנת 1984, שהותקנו מכוח סעיף 106 וסעיפים 107 עד 109 לחוק בתי המשפט, מונות למעלה מ-500 סעיפים ("תקנות"), וכן תוספות וטפסים. כאמור, מספר התקנות משתנה מעת לעת בהתאם לצורכי השעה. כך, עם העברת הטיפול בענייני ירושה לרשם הירושה והתקנת תקנות מיוחדות בנושא[1] נמחקו מהתקנות מספר רב של תקנות; לעומת זאת, עם מחשוב בתי המשפט בישראל, נוספו תקנות רבות העוסקות בתובענה ממוכנת.[2]

התקנות הנוכחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בספטמבר 2018 התקינה שרת המשפטים איילת שקד תקנות סדרי דין חדשות, שהיו אמורות להיכנס לתוקפן בפברואר 2019, לאחר מכן נדחתה כניסתן לתוקף לספטמבר 2019, שר המשפטים אמיר אוחנה דחה את כניסתן לתוקף לספטמבר 2020,[3] ושר המשפטים שבא אחריו, אבי ניסנקורן, קבע שהתקנות ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021.[4]

באפריל 2020 ניצת פולמוס סביב מועד כניסתן לתוקף של התקנות בין שופט בית המשפט העליון יצחק עמית לבין ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי.[5] הפולמוס גרר ביקורת מצד עורכי הדין.[6] באמצע יולי 2020 קבע ניסנקורן, חרף התנגדות של לשכת עורכי הדין, שתקנות סדר הדין האזרחי, ייכנסו לתוקף בתחילת 2021, וכך קרה.

עיקר השינויים בתקנות הוא קציבת מספר העמודים בכתבי הטענות, כללים לניסוח כתבי טענות, הגשת רשימת בקשות ביניים מראש על ידי הצדדים, צמצום מספר השאלות בשאלונים, ביטול תובענות בסדר דין מקוצר והמרצת פתיחה, המצאה בדואר אלקטרוני, צמצום ישיבות קדם-משפט, ומינוי מגשר מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ללא תשלום בתביעות העולות על 40,000 ש"ח.[7][8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקנות הקודמות:

  • יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) יצא לאור במספר רב של מהדורות, גם לאחר מותו של זוסמן, בעריכתו של שלמה לוין.
  • אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי.

התקנות הנוכחיות:

  • יששכר רוזן-צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי - מורה נבוכים, הוצאת נבו, 2020.
  • חיים רווה, מיקי הימן, יצחק ברט, יפעת יצחק, תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, הוצאת נבו, 2021.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]