שותפות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שותפות היא התאגדות משפטית, בין מספר ישויות משפטיות (כגון מס' בני אדם, מס' חברות וכיוצא בזה) המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, ואינם מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בערבון מוגבל או אגודה שיתופית.

מעמד חוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מעמדן החוקי של השותפויות בישראל מסדירה פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה - 1975.

שותפות נוצרת באמצעות הסכמת חבריה. לפי סעיף 4 לפקודת השותפויות יש צורך ברישומה של שותפות, פרט לשותפות בין חקלאים, אצל רשם השותפויות, אבל אי רישומה אינו גורע מקיומה וחוקיותה של השותפות והשאלה האם קשר מסחרי בין מספר בני אדם יוצר שותפות כמשמעה בדין נבחנת על פי הנסיבות. שותפות רשומה יכולה לקבל שם מסחרי, ולתבוע ולהתבע בשמה הרשום. שמה הרשום של השותפות מוגן על פי חוק.

השותפים זכאים לנתח מרווחי השותפות כפי המוסכם ביניהם, ובניגוד לצורות אחרות של התאגדות, כגון חברה בע"מ, הם חבים בחובות השותפות באופן אישי, ביחד ולחוד. עם זאת, שותף יכול להיות "שותף מוגבל", ואז לא יהיה חייב בחובות השותפות מעבר לסכום השקעתו ההתחלתית, אך חלות עליו מגבלות מסוימות שאינן חלות על שותף כללי (שותף שאינו מוגבל). שותפות בה ישנו שותף מוגבל נקראת שותפות מוגבלת והיא למעשה מעין גוף משפטי המצוי בין החברה ובין השותפות.

בשותפות יכולים להתאגד שני חברים ויותר. החוק הישראלי מגביל את מספר השותפים הכלליים לעשרים, פרט לשותפויות של עורכי דין ורואי חשבון, שבהן אין הגבלה על מספר החברים (עד מרץ 2010 הוגבל מספר החברים בשותפויות כאלה לחמישים חברים).

ניהול העסקים באמצעות שותפות הוא צעד מקובל, ויש בו מספר יתרונות לעומת ניהולם באמצעות חברה, כאשר היתרון העיקרי הוא חוסר הפורמליות הנדרש לשם כך. השותפות אינה חייבת בתזכיר ובתקנון, אין צורך באסיפות בעלי מניות לשם ניהולה, ופירוקה פשוט בהרבה מפירוק חברה. חסרונה העיקרי הוא חבותם האישית של חברי השותפות בחובותיה, זאת לעומת "מסך ההתאגדות" המבחין בין חובות חברה בע"מ, עמותה או אגודה שיתופית, ובין רכושם האישי של חבריה.

השותפות מתפרקת מסיבות שונות, אם מחמת סיום התקופה או הסתיימות העסק שלשמו נוסדה, אם מחמת הסכמת השותפים, אם מחמת מותו של אחד השותפים או היותו פושט רגל, או מסיבות אחרות. את השותפות ניתן לפרק גם ללא צו של בית משפט, אך ניתן לפרק שותפות על ידי בית המשפט, כאשר השותפים אינם מסכימים על האופן שבו תפורק השותפות, או במקרים אחרים, לרבות אובדן הכשרות המשפטית של אחד השותפים או כאשר התנהגותו של שותף פוגעת בעסקי השותפות.

בשותפות שבה שני שותפים בלבד קרויה פעמים רבות על שם של שני השותפים, כשבין שני השמות מקשר מילת היחס "את", למשל "כהן את לוי". כאשר יש שותף דומיננטי קרויה השותפות על שמו, בצירוף הקיצור "ושות'" לציון קיומם של שותפים נוספים, למשל "גורניצקי ושות'".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.