הטיגר הלבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הנמר הלבן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הטיגר הלבן
«Белый Тигр»
Belyy Tigr.jpg
עטיפת ה-DVD
מבוסס על "הטנקיסט" מאת איליה בויאשוב
בימוי קארן שחנזארוב
הופק בידי קארן שחנזארוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אלכסנדר בורודיאנסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אלכסיי ורטקוב
ויטאלי קישצ‘נקו
ולארי גרישקו
מוזיקה יורי פוטיינקו
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
חברת הפקה מוספילם
הקרנת בכורה 2012
משך הקרנה 104 דקות
שפת הסרט רוסית
סוגה סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.whitetiger.mosfilm.ru
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הטיגר הלבןרוסית: Белый Тигр) הוא סרט מלחמה ופנטזיה רוסי, על פי סיפור בשם "הטנקיסט" מאת איליה בויאשוב, אודות טנקיסט רוסי היוצא עם הטנק שלו למשימת איתור והשמדה של טנק גרמני חדיש הזוכה לכינוי "הטיגר הלבן". הסרט בוים על ידי קארן שחנזארוב ובכיכובם של אלכסיי ורטקוב, ויטאלי קישצ‘נקו, ולארי גרישקו.

הסרט זכה בפרס נשר הזהב בקטגוריות עבודת העריכה הטובה ביותר ועבודת הבימוי הטובה ביותר והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2013.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 1943. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, טנקיסט רוסי הסובל מאמנזיה והלום קרב, נשלח למשימת איתור והשמדה של טנק גרמני חדיש ומאיים שזכה לכינוי "הטיגר הלבן". הטנקיסט נמצא על ידי חיילי הצבא האדום ב־T34 כשהוא מלא כוויות ב-90% מגופו. הוא לא יכול לזכור את זהותו. הוא מקבל את השם איוואן נדיינוב (מהמילה הרוסית найденный, "נמצא"). לאחר שבאורח פלא הוא נרפא מכוויותיו, מפקדיו מחזירים אותו לחזית להוביל טנק T-34/85 משופר, כשמפקדו מאמין כי הוא חמוש בכוח-על חשוב במיוחד: היכולת לתקשר עם אלוהי הטנקים.

נדיינוב מכין מארב לטנק גרמני פלאי המכונה "הטיגר הלבן", שמגיח משום מקום, יורה בקצב אדיר ונעלם ללא עקבות באזור ביצות. במארב, ביחד עם טנק נוסף המשמש פיתיון, מגיע הטיגר הלבן ופוגע בשני הטנקים כשהוא נעלם בביצה ללא סימן. בקרב הבא הטיגר הלבן מגיח ומשמיד המוני טנקים רוסיים, כשרק נדיינוב נותר לרדוף אחריו. המרדף מסתיים כשהטיגר נפגע, אך קנה התותח של הטנק הרודף מתפוצץ, ושוב נעלם הטיגר הלבן. נדיינוב מאמין שבטנק הפלאי אין צוות, והוא נלחם בעצמו, והוא מאמין שהוא עצמו חזר לחיים, כשיש לו את היכולת לשמוע את מסריו של הטנק שלו ולכן הוא חסין.

בשנת 1945, לאחר כיבוש ברלין וכניעת הגרמנים, נותר נדיינוב עם הטנק שלו כשהוא לא מתכוון להשתחרר ולחזור לאזרחות עד שלא יחסל סופית את הטיגר הלבן, גם אם זה ייקח עשרים, חמישים או מאה שנה, ומיד נעלם אף הוא עם הטנק שלו.

בסצנה האחרונה של ארוחת ערב במשרד חשוך, אדולף היטלר מציג את דעתו בפני זר מסתורי על המלחמה: "גרמניה תחשב המקור הבלעדי בעולם לרוע האנושות, כגיהנום של פירומניאקים. פשוט מצאנו את האומץ להבין מה הפנטזיה של אירופה. מה שאתם חושבים אנחנו עושים. זה כמו ניתוח כירורגי. תחילה הכאב, אבל אחר כך הגוף נרפא. האם אנו לא מיישמים את החלום הסודי של כל גילדה אירופאית? ... האם לא הגשמנו את החלום הנסתר של כל אזרח אירופי? הם תמיד לא אהבו את היהודים! כל חייהם הם פחדו מהמדינה הקודרת הזו במזרח, רוסיה. אמרתי: רק בואו נפתור את שתי הבעיות האלו, נפתור אותן אחת ולתמיד ... האנושות הפכה להיות מה שהיא בזכות המאבק! הלחימה היא פרשה טבעית, ארצית. היא קיימת תמיד ובכל מקום. למאבק אין התחלה או סוף. לחימה הם החיים עצמם. מלחמה היא נקודת המוצא".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.