הנרי גילמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הנרי גילמן (16 בנובמבר 1833 - 30 ביולי 1915) היה אנתולוג וארכאולוג אמריקאי, שימש כקונסול האמריקאי בירושלים בין השנים 1886-1891.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילמן נולד בקינסייל שבאירלנד והתחנך אצל מורים פרטיים ובאקדמיית המילטון בבנדון שבמחוז קורק, שם קיבל הסמכה לכמורה. בשנת 1850 היגר עם הוריו לארצות הברית, והתיישב בדטרויט, מישיגן. בתחילת הקריירה שלו עבד במחלקת המלחמה של ארצות הברית וערך תרשימים של אתרים במישיגן. הוא עסק באנתולוגיה וארכאולוגיה ושימש אוצר עבור "החברה המדעית של דטרויט" (Detroit Scientific Society). כמו כן שימש ספרן בספרייה הציבורית של דטרויט. לאחר מכן היה פעיל מרכזי במוזיאון פיבודי (Peabody) לארכאולוגיה ולאתנולוגיה שעל יד אוניברסיטת הרווארד. במסגרת פעילותו חפר באתרים ישנים בדטרויט וממצאיו פורסמו על ידי מוזיאון פיבודי.

בשנת 1886 התמנה לקונסול של ארצות הברית בירושלים וכיהן בתפקידו חמש שנים, עד שנת 1891. כמו לרוב הקונסולים האמריקאים בירושלים, גם לגילמן לא היה רקע דיפלומטי, והוא התמנה לתפקידו בזכות קשריו הטובים עם המפלגה הדמוקרטית.

גילמן נודע ביחסו האוהד ליהודים. הוא סייע לאנשי העלייה הראשונה במאבקם נגד האיסור של השלטון העות'מאני על כניסת יהודים לארץ ישראל. הוא אף רתם את השגריר האמריקאי באיסטנבול, ג'וזף וילסון, לסייע ליהודים. מאמציו של גילמן נשאו פרי, והאיסור על כניסת יהודים לארץ בוטל ב-1887. גילמן גם שינה את היחס לאנשי המושבה האמריקאית בירושלים, שהיו בסכסוך מתמשך עם קודמו בתפקיד הקונסול סלה מריל, ולאורך כהונתו קיים יחסים טובים עם אנשי המושבה.

גילמן שלט בעברית ובערבית והרבה לסייר בארץ ישראל. הוא סיים את כהונתו בשנת 1891, והוחלף על ידי סלה מריל שהיה גם קודמו בתפקיד ויריבו הפוליטי. מריל מתח ביקורת על תפקודו של גילמן בעת שירותו כקונסול, וטען שעמיתו מילא את תפקידו בצורה בלתי-מספקת ולא-יעילה וחרג פעמים רבות מסמכויותיו.

ספרו "חסן הפלח"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1898 פרסם גילמן בארצות הברית את הרומן "חסן הפלח" (Hassan, A Fellah: A Romance of Palestine).

גיבור הרומן הוא פלח חסון ויפה תואר בשם חסן ולצדו אהובתו חילווה. סיפור אהבתם מזכיר לא במעט את סיפורם של רומיאו ויוליה. חסן הוא בן הכפר בתיר, וחילווה היא בת הכפר מלחה. שני הכפרים סמוכים לירושלים, ובין הכפרים שוררת איבה ממושכת. חסן צד נמר שנהג לטרוף כבשים מעדרי שני הכפרים והוא מביא את עורו לשיח' של מלחה בניסיון להפיג את האיבה שבין שני הכפרים. אך ניסיונו נדחה על הסף, והסיכוי שיוכל להינשא לחילווה אפסי. חסן מגויס לצבא הטורקי ונשלח ללחום בכרתים, חילווה בורחת מכפרה ומתחבאת במדבר ובירושלים, עד שהם נפגשים ומתאחדים.

לצד התיאורים הספרותיים, גילמן מביא תיאור מפורט על החיים בארץ ישראל. הוא מציג באור חיובי את תושבי הארץ בני העדות השונות ומתאר את אורחות חייהם, תרבותם ומלבושיהם.

הספר זכה לביקורות אוהדות. ה"ניו-יורק טיימס" כתב עליו כי לראשונה מוצג פלח כגיבור. בכתב העת "A Literary Journal" נכתב כי גילמן החיה בספרו את הנופים המקראיים ויתרונו הגדול הוא שהכיר אותם מקרוב בשל תפקידו בירושלים.

הספר יצא במהדורות. המהדורה האחרונה ראתה אור ב-2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי גילמן בוויקישיתוף