הנרי פרידלנדר (היסטוריון)
 | |
| לידה |
24 בספטמבר 1930 ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 2012 (בגיל 82) בנגור (מיין), ארצות הברית |
| ענף מדעי |
היסטוריון, היסטוריה, השואה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
ברוקלין קולג' |
| פרסים והוקרה |
צלב ההצטיינות של מסדר ההצטיינות של סקסוניה התחתונה (20 בינואר 2009) |
  | |
הנרי אגון פרידלנדר (בגרמנית: Henry Egon Friedlander; 24 בספטמבר 1930 – 17 באוקטובר 2012) היה היסטוריון יהודי גרמני-אמריקאי של השואה שנודע בטיעוניו בעד הרחבת אומדן היקף הנפגעים בשואה.
פרידלנדר נולד בברלין למשפחה יהודית. הוא שרד את אושוויץ ועבר לארצות הברית בשנת 1947.[1] הוא קיבל תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת טמפל ב-1953 ותואר שני ודוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה ב-1954 ו-1968 בהתאמה.[2]
משנת 1975 ועד פרישתו ב-2001, שימש פרידלנדר כפרופסור במחלקה למדעי היהדות בברוקלין קולג' של אוניברסיטת העיר ניו יורק.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידלנדר היה בנם של הרופא ברנהרד פריץ פרידלנדר ורות פרידלנדר לבית לוונטל. הוא היה נשוי להיסטוריונית סיביל מילטון (1941–2000),[1] על שמה נקרא פרס זיכרון של האגודה ללימודי גרמניה.[3]
השקפותיו על השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידלנדר טען שיש להתייחס לשלוש קבוצות כקורבנות השואה: יהודים, צוענים ונכים נפשית ופיזית, שהיו הקורבנות הראשונים של תוכנית רצח נאצית, עוד לפני תחילת הרציחות ההמוניות של היהודים בשואה,[4] וציין כי האחרונים היו הקורבנות הראשונים של הנאציזם.[5]
בדומה לאשתו סיביל מילטון, פרידלנדר תמך בהגדרה מרחיבה ומכילה יותר של השואה, וטען נגד "בלעדיות הדגש על רצח יהדות ברוב ספרות השואה, שבדרך כלל [טענה ש]הצוענים (כמו גם השחורים והנכים) לא היו בעל משקל שווה [ברציחות]".[6] הוא החליף דעות בנושא עם יהודה באואר.[7]
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקדמה ל: People in Auschwitz by Hermann Langbein (אנ'), Chapel Hill: The University of North Carolina Press, 2004, מסת"ב 0-8078-2816-5.
- The Origins of Nazi Genocide: From Euthanasia To The Final Solution. Chapel Hill, NC: University of North Carolina Press. 1995.
- The German Revolution of 1918. New York, NY: Garland Pub. 1992.
- Archives of the Holocaust: An International Collection Of Selected Documents. Co-editor with Sybil Milton. New York, NY: Garland Pub. 1989.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link) - The Holocaust: Ideology, Bureaucracy, and Genocide. The San Jose Papers. Co-editor with Sybil Milton. Millwood, NY: Kraus International Publications. 1980.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link) - Détente in Historical Perspective: The First CUNY Conference on History and Politics. New York, NY: Cyrco Press. 1975.
מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Friedlander, Henry (1997). "Registering the Handicapped in Nazi Germany: A Case Study". Jewish History. 11 (2): 89–98. doi:10.1007/bf02335679. JSTOR 20101303. S2CID 145493803.
- Friedlander, Henry (1994). "Step by Step: The Expansion of Murder, 1939–1941". German Studies Review. 17 (3): 495–507. doi:10.2307/1431896. JSTOR 1431896.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bauer, Yehuda; Milton, Sybil (1992). "Correspondence: 'Gypsies and the Holocaust'". The History Teacher. 25 (4): 513–521. doi:10.2307/494357. JSTOR 494357.
- Milton, Sybil (1991). "Gypsies and the Holocaust". The History Teacher. 24 (4): 375–387. doi:10.2307/494697. JSTOR 494697.
- Andreas W. Daum, "Refugees from Nazi Germany as Historians: Origins and Migrations, Interests and Identities", in The Second Generation: Émigrés from Nazi Germany as Historians. With a Biobibliographic Guide, ed. Andreas W. Daum, Hartmut Lehmann, James J. Sheehan. New York: Berghahn Books, 2016, מסת"ב 978-1-78238-985-9, pp. 1‒52.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Death Notice: Henry Friedlander". The Washington Post. 21 באוקטובר 2012. נבדק ב-22 באוקטובר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Daum, Andreas W., ed. (2016). The Second Generation. Émigrés from Nazi Germany as Historians. New York: Berghahn. ISBN 978-1-78238-985-9.
- ^ "Sybil Halpern Milton Memorial Book Prize". German Studies Association. נבדק ב-23 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Friedlander 1994, p. 495.
- ^ Friedlander 1997, p. 94.
- ^ Milton 1991, p. 375.
- ^ Bauer & Milton 1992.