הנרי פרסי (הוטספור)

הנרי פרסי
Henry Percy
	סמל משפחתו
לידה	20 במאי 1364; צפון יורקשייר, הממלכה המאוחדת
פטירה	21 ביולי 1403 (בגיל 39); שרוסברי, ממלכת אנגליה
מדינה	ממלכת אנגליה
בן או בת זוג	אליזבת מורטימר
שושלת בית פרסי
אב	הנרי פרסי, הרוזן הראשון מנורת'מברלנד
אם	מרגרט נוויל
צאצאים	הנרי פרסי, הרוזן השני מנורת'מברלנד; ליידי אליזבת פרסי
פרסים והוקרה
	מסדר הבירית; Knight Bachelor ;

סר הנרי פרסי, המכונה "הרתחן" (או "חם המזג") (באנגלית: Henry Percy, ‏Sir Harry Hotspur ולעיתים Hotspur סתם; 20 במאי 1364 – 21 ביולי 1403), היה אביר הבירית, מראשי המרד של בית פרסי נגד הנרי הרביעי, מלך אנגליה. דמות ראשית במחזה "הנרי הרביעי, חלק ראשון", מאת ויליאם שייקספיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הבכור של הנרי פרסי, הרוזן הראשון מנורת'מברלנד. הוכתר כאביר על ידי אדוארד השלישי, מלך אנגליה יחד עם המלכים-לעתיד ריצ'רד השני והנרי הרביעי. ב-1384 או 1385 מונה למפקד-המגן של אזור הגבול המזרחי עם סקוטלנד (warden of the east march) והתלווה לריצ'רד השני במסע-מלחמה שניהל בסקוטלנד. עקב נחישותו ומהירותו בקרב כונה על ידי יריביו הסקוטים "Haatspore" כלומר חם-המזג או הרתחן. שנה לאחר מכן יצא בפקודת המלך לצרפת, על מנת לחזק את המשמר על קאלה והוביל התקפות על פיקרדי. בין אוגוסט לאוקטובר 1387 פיקד על כוח ימי שנועד לפרוץ את המצור על ברסט. כהוקרה על פעולות צבאיות אלו הוענק לו ב-1388 תואר אביר הבירית. באותה שנה יצא לדכא מרד סקוטי בראשות ג'יימס דאגלאס, נפל בשבי אך נפדה עד מהרה.

ביולי 1393 נשלח בשליחות דיפלומטית לממלכת קפריסין ולאחר מכן מונה למושל בורדו, סגנו של ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר מושל דוכסות אקיטן. ב-1395 שב לאנגליה ויצא עם המלך ריצ'רד למלחמה באירלנד. ב-1396 שב לקאלה.

על אף קרבתה לחוגי המלך, החליטה משפחת פרסי לתמוך בתביעתו לכתר של הנרי בולינגברוק ולפנות נגד ריצ'רד. עם שובו של בולינגברוק לאנגליה מגלותו בצרפת ב-1399 הצטרפו אליו הוטספור ואביו עם אנשיהם בדונקסטר וצעדו עמו ללונדון, על מנת להדיח את המלך מכסאו. בולינגברוק הוכתר כמלך הנרי הרביעי וגמל למשפחת פרסי בנדיבות. הוטספור עצמו מונה לשריף עליון (High Sheriff) של מחוז פלינטשייר, למעשה נציג הכתר בצפון-מזרח ויילס, זאת בנוסף לסמכויותיו בגבול מזרח סקוטלנד. בתפקידו נקרא לדכא את המרד הוולשי בהובלת אווין גלינדור. במרץ 1402 מינה אותו המלך ללוטננט של צפון ויילס על מנת לטפל במרד. בספטמבר אותה שנה נחלו הוא ואביו ניצחון הן על המורדים והן על הסקוטים שהצטרפו אליהם ושבו את מנהיגם, ארצ'יבלד דאגלאס.

המרד בהנרי הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף קרבתם למלך בראשית דרכו, תמיכתם בו לקראת הכתרתו והכיבודים שקיבלו בראשית מלכותו, מצאו עצמם בני פרסי במספר מחלוקות עם הכתר. הנרי לא שילם להם די, לדעתם, על משרת מגני הגבול הסקוטי; הוא חיזק ברית עם בית דנבאר הסקוטי, למורת רוחם ובפרט דרש שישוחררו השבויים הסקוטים שנשבו במהלך דיכוי המרד; המלך קידם את בנו, הנסיך הנרי והעניק לו סמכויות צבאיות בצפון ויילס, תוך דחיקתו של הוטספור מהפיקוד ולא הצליח (או לא ניסה מספיק) לפדות את אדמונד מורטימר, רוזן מורטימר ה-5, גיסו של הוטספור (אחי-אשתו) מהשבי הוולשי.

בקיץ 1403 הרימו בני פרסי את נס המרד ויצאו נגד המלך, אותו הגדירו כטירן. בראש המרד ניצבו תומאס פרסי, רוזן ווסטר, דודו של הוטספור ו"נסיך ויילס", אווין גלינדור. הוטספור החליט לצאת לקרב גלוי בשרוסברי עוד בטרם הגיע אביו עם צבאו מן הצפון. קרב שרוסברי התחולל ב-21 ביולי בין צבא המלך, שכלל כ-14,000 חיילים לצבא המורדים, שכלל 10,000. בפעם הראשונה בהיסטוריה ניצבו על אדמת אנגליה אלה מול אלה קשתים חמושים בקשת ארוכה.^[1] מספר האבדות היה גדול, ובהם הנרי פרסי (הוטספור) עצמו, אשר לפי חלק מהמקורות נפגע מחץ כאשר הרים את מגן-הפנים של קסדתו על מנת לסקור את שדה הקרב. בראותם שמנהיגם נפגע, נפוצו אנשיו המורדים וכוחות המלך ניצחו. שייקספיר הנציח את האגדה לפיה נוצח הוטספור כביכול בקרב יחיד דרמטי שהתחולל באמצע סערת המלחמה מול הנסיך הנרי (לימים המלך הנרי החמישי). שייקספיר גם הפך את שני הגברים לבני אותו גיל, אף שבמציאות היה הוטספור מבוגר מיורש העצר ב-23 שנים.

על מנת לשכנע את המון העם שהמרד תם ושהוטספור מת (בניגוד לשמועות עקשניות לפיהן נותר בחיים) ועל מנת להרתיע מפני מרידות נוספות, ציווה המלך לשלוח את ראשו של הוטספור ליורק, שם הוקע מעל אחד משערי העיר, בעוד שאר חלקי גופתו המבותרת נשלחו ללונדון, ניוקאסל, בריסטול וצ'סטר לפני שנשלחו לאלמנתו לקבורה. הוא נקבר לבסוף בקתדרלת יורק בנובמבר 1403.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוטספור נישא לאליזבת' מורטימר, בתם של אדמונד מורטימר, הרוזן השלישי ממרץ' ואשתו פיליפה (שהייתה בתו של ליונל מאנטוורפן, דוכס קלרנס, בנו השלישי של אדוארד השישי, מלך אנגליה). בנם, הנרי פרסי, הרוזן השני מנורת'מברלנד (1393–1455) נהרג במלחמות השושנים. בתם, אליזבת' (1395–1436), נישאה לג'ון קליפורד ולאחר מותו נישאה לראלף נוויל (אחת מצאצאיותיה הייתה ג'יין סימור, אשתו השלישית של הנרי השמיני).

אלמנתו נישאה שנית ב-1406 ללורד קמויס.

דמותו בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו הונצחה כדמות ראשית במחזהו של ויליאם שייקספיר, "הנרי הרביעי, חלק ראשון", שהציב אותו מול יורש העצר, הנסיך האל, תוך שינוי הנתונים ההיסטוריים, הוטספור היה למעשה 23 שנים מבוגר מיורש העצר והוא לא נהרג מידיו בקרב.

שמו מונצח בשמו של מועדון הכדורגל טוטנהאם הוטספר.